ד"ר מרק רויטמן
מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה
הפרעת חרדה- למה זה בא ומה לעשות?
שאלה:
אני סטודנטית בת 23. יש לי בעיות קשות של לחץ וחרדות שתוקפות אותי בלימודים. פתאום אני מרגישה קשיי נשימה, לחץ בחזה ובראש, ואני מתחילה להזיע. עקב מה שקורה לי, אני מנותקת מכולם, כי כאשר אנשים פונים אלי או כאשר אני צריכה לדבר בקבוצה, אני מתחילה להסמיק, ומרגישה שאין לי שליטה על הגוף שלי, ואני חוששת שכולם יסתכלו עלי כמו על משוגעת.
כמה שאני מנסה לעבוד על עצמי, זה לא הולך. הלכתי לטיפול פסיכיאטרי ומציעים לי כדורים, אבל אני מרגישה שהבעיה לא תיפטר כך בכדורים. זה מפחיד אותי, ואני לא רוצה להפסיק ללמוד. מה עושים? האם יש פתרון?
תשובה:
המצבים שאת מתארת מוגדרים בשפה המקצועית כהתקפי חרדה, או התקפי פאניקה. בעבר עניתי על גבי העיתון להרבה שאלות בנושא זה. כל השאלות והתשובות הללו, וגם מאמרים על הסיבות לבעיה ועל שיטות טיפול בה נמצאים באתר האינטרנט של המכון.
ריבוי השאלות בנושא חרדה נובע מהשכיחות הגבוהה של המצבים הללו בקרב האוכלוסייה הכללית. בין 40% ל - 60% מהאנשים סבלו, סובלים או יסבלו במהלך חייהם מהפרעות דיכאון, חרדה, פאניקה, תופעות כפייתיות ופוביות. למרות שהתמונות הקליניות די זהות ברוב המקרים, לכל אדם סיבות משלו להתפתחות הסבל.
בין הסיבות גורמים התפתחותיים - אווירה במשפחת המוצא, אופי הקשר בין ההורים, הקשר בין ההורים עם הוריהם שלהם, עם האחים והאחיות שלהם, הקשר בין ההורים והסובל ועם האחים ואחיות שלו. למצב הכלכלי, למחלות במשפחה, לטראומות נפשיות בעברו של הסובל ובהיסטוריה המשפחתית יש משקל בהיווצרות הפרעות חרדה ודיכאון.
כל הגורמים שמניתי משפיעים על בניית האישיות של האדם, ושיבושים בהתפתחות ועיוותים אישיותיים משבשים את הקשרים הבינאישיים, וגורמים להתפתחות החרדה.
גורמים גנטיים פועלים במקביל ובמשותף לגורמים התפתחותיים, ודרך שיבוש של תהליכים ביוכימיים במוח ובגוף יוצרים את תופעות דומות לאלה שאת מתארת או קצת אחרות.
טיפול פסיכותרפי אנליטי והתנהגותי מתקן את הליקויים האישיותיים התפתחותיים, משפר את היחסים הבינאישיים, ובדרך זו מתקן את הליקויים והשיבושים הביוכימיים - החלק הגופני של החרדה, הפאניקה והדיכאון.
טיפול התרופתי מתערב בכיוון ההפוך - הוא מתקן את השיבוש הביוכימי, חוסם תופעות חרדה, ובדרך זו מתקן את היחסים הבינאישיים והליקויים האישיותיים.
על דרך הטיפול במקרה ספציפי, פסיכיאטר - פסיכותרפיסט מחליט יחד עם המטופל לאחר בירור מקיף ויסודי.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
בעיות נפשיות בגיל המבוגר
שאלה:
אמי בת 74, סובלת מבעיות בריאות כרוניות - סוכרת, אנמיה, ועוד. היא ניצולת מלחמת העולם השנייה, שעברה ילדות לא פשוטה, הן בביתה, והן בשל נסיבות המלחמה.
לאחרונה התגברה התופעה שהייתה קיימת אצלה מימים ימימה, של חשדנות כלפי אנשים מסוימים. היא בטוחה שאנשים עושים דברים או מדברים מאחורי גבה, וכדומה.
המצב הולך ומחמיר, ונראה שעל רקע בעיות בריאות ואשפוזים חוזרים, התופעה מתגברת. מדי פעם יש הקלה במצב, אך תקופות ההפוגה הולכות ומתקצרות, וחומרת החשדנות הולכת וגוברת.
היא מסרבת לפנות לפסיכיאטר ורואה בכך קביעה שהיא "משוגעת", בשעה שהיא, לדבריה, מדברת לעניין. מה ניתן לעשות?
תשובה:
התיאור של מצבה של אמך הוא קלאסי, ובעיות מסוג זה נפוצות מאוד בפרקטיקה הפסיכו- גריאטרית. אצל אנשים מבוגרים, הקשר בין התנסויות הילדות, השפעות תרבותיות, טראומות נפשיות והאישיות - בולט מאוד.
עם הגיל תכונות האופי נוטות להתחדד. כך אדם שתמיד היה חשדן, בהדרגה נעשה פרנוידאלי, מפתח מחשבות שווא. בחלק מהמקרים התופעות הללו הן סימנים ראשונים לדמנציה המתפתחת, ובמקרים אחרים - הן סימן למצב דכאוני.
לשינויים גופניים ולמחלות יש השפעה מכרעת על התפקוד הנפשי. מחלת סוכרת יכולה להיות אחראית לשינויים בכלי הדם של המוח, ויחד עם אנמיה, להיות אחראיים לאספקת דם לקויה לתאים במערכת העצבים המרכזית.
שינויים בראייה, בשמיעה ובניידות יכולים גם הם להחמיר את המצב הנפשי של אדם המבוגר. מעבר מסביבה מוכרת לדיור מוגן או לביתם של הילדים יכול לפעמים להחמיר את המצב.
מצב דיכאוני גלוי או סמוי נובע גם מהאישיות, גם מהמצב הגופני וגם מהמצב הקיומי, כמו אובדן של אנשים קרובים, בני זוג.
מצב דיכאוני בגיל המבוגר לעיתים מלווה בחשדנות יתר, ובמצבים יותר קשים במחשבות שווא פרנוידליות. מצב זה יש להבדיל משלבים מוקדמים של מחלת אלצהיימר.
יש מקרים מורכבים, שבהם הדיכאון, מחלת אלצהיימר מצבים אנדוקריניים ווסקולאריים קיימים בו זמנית.
הגישה הטיפולית צריכה להיות כוללנית - כלומר להתייחס גם למצב הגופני, גם למצב הנפשי, התפקודי והסביבתי.
גילוי של הסיבות להתדרדרות הנפשית וטיפול נכון בהם במקרים רבים מביא לשיפור דרמטי - גם של המצב הנפשי וגם של המצב הגופני.
בני משפחה והרופאים שבהם יש לאימא שלך אמון צריכים להשתדל לשכנע אותה לעבור בירור פסיכו-גריאטרי כחלק מהבירור הרפואי, ולא לצורך קביעה אם היא "משוגעת" או לא.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
אבוד בממלכת נשים
שאלה:
אנחנו חמש אחיות, ויש לנו אח אחד בן זקונים. אחי בן 32 נשוי+ 1. למרות שיש לו תואר של רואה חשבון, הוא עובד בתור מנהל חשבונות פשוט עם משכורת נמוכה. במשך כל חייו הוא היה חסר בטחון, מתקשה מאוד ביחסים עם הסביבה, חלש אופי ומתקשה להוציא לפועל את רצונותיו.
אותו דבר קרה לו גם בנישואיו - למרות שהכנסתו נמוכה, אשתו אינה מוכנה לצאת לעבודה, מאמללת אותו בחייהם האישיים, מנתקת אותו ממשפחתו, ואף מתלוננת כנגדו במשטרה לאחר כל מחלוקת רגילה ביניהם. למרות שבדרך כלל היא זאת שיוזמת את המריבה, היא מציגה זאת כתקיפה שלו. אחי לא אלים, חלש אופי, ולא מעז לומר לאשתו את דעתו כאשר הוא חושב אחרת ממנה.
כאמור, מצבם הכלכלי הוא קשה, והוא כבר הורחק כמה פעמים מביתו. למרות זאת הוא שב חזרה לאחר שכנועים והבטחות מצידה, כאשר תמיד העילה היא בנם המשותף. לפי היכרותנו עם אשתו, ברור לנו שגם לה יש בעיה, ושהיא מעוניינת בו כי כל פעם שהיא מתלוננת עליו, היא שולחת מכתבי ריכוך. תגובותיה של אשתו קיצוניות ומשתנות פעמים רבות. שאלתי היא איך לעזור לאחי חלש אופי.
תשובה:
לפי מכתבך, אני יכול לשער שגם אם אחיך חלש אופי, את אישה חזקה והחלטית. זה לא פלא, שאם אחיך גדל בממלכת נשים חזקות כמוך, הוא לא פיתח יכולות לעמוד על שלו, לשמור על זכויותיו ואולי אפילו לממש את היכולות שלו.
לעיתים קורה שגבר כזה מוצא לו בת זוג חזקה ושתלטנית, שאיתה הוא ממשיך לחיות לפי הדפוס המוכר לו ממשפחת מוצא - כלומר שהגבר הוא חלש וכנוע והאישה - החזקה והשולטת. במקרים רבים זה עובד לא רע, והמשפחה מתפקדת לשביעות הרצון של כולם.
ברור שאצל אחיך זה לא כך. כולם אומללים במשפחה שלו. אני לא מוציא מכלל אפשרות שהתערבות שלכן, אחיותיו, לא תתרום, ואולי אף תזיק ליחסים שלו עם אשתו. אני מציע לך להשתמש בהשפעתך, ולשכנע את אחיך לפנות לפסיכותרפיה, ואם באמת אכפת לכם ממנו, גם לעזור לו בזה כלכלית.
תהליך של פסיכותרפיה יעזור לו לבנות גבולות, לחזק את בטחונו העצמי, יפנה את כוחותיו לכיוונים יצירתיים כמו למשל מציאת עבודה לפי השכלתו, דבר שישפר את מצבו הכלכלי ואת מעמדו במשפחה שלו. עם הכוחות החדשים האלה יהיה לו קל יותר לקבל החלטות בקשר להמשך נישואיו או פירוקם.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
אגורפוביה קשה
שאלה:
גיסי הוא בן 35, ומאז שהוא זוכר את עצמו, הוא סובל מחרדות קשות. הוא גר עם הוריו, ולא מסוגל להתרחק מביתו יותר מחצי קילומטר ללא אמו. הוא גם לא מרשה להוריו לזוז מהבית בלעדיו, דבר שמאוד מגביל אותם.
במשך השנים המצב רק מתדרדר. לאחרונה הוא הכיר בחורה דרך האינטרנט. חשבנו שזה יעשה לו רק טוב, אבל המצב החמיר, והחרדות התגברו. מובן שכאשר הבחורה באה אליו, הם לא יוצאים מהבית, אלא בליווי אמו.
במשך שנים הוריו, שאינם בעלי אמצעים, הוציאו את מרבית כספם על הטיפולים על ידי טובי הרופאים, אבל שום דבר לא עזר. בדרך כלל אחרי תחילת הטיפול הוא נדרש לבוא בכוחות עצמו ללא אמו. כמובן שהוא לא היה מסוגל , כך שהטיפול היה מסתיים בנקודה זו.
הבעיה שלו לא אופיינה, ולא קרובה אפילו לפתרון. אמו התייאשה מהרופאים וניסתה שיטות אחרות כמו טיפולים אלטרנטיביים, רבנים ידועים, קברות צדיקים, אבל שום דבר לא עזר.
אני שמעתי מאנשים שאתה הוצאת כמה אנשים מבעיות דומות. השאלה שלי היא , האם אתה באמת חושב שתוכל לסייע? הכוונה היא שזו לא תהיה עוד זריקת כסף לשווא. רק אם אתה רואה אור בקצה המנהרה, צור עמי קשר לתיאום הפגישה.
תשובה:
את מתארת גבר בן 35 שמגיל צעיר סובל מחרדות קשות, ביניהן הסימפטום הבולט והמפריע ביותר - אגורפוביה קשה.
הסימפטום הזה יכול להיות חלק מתסמונות קליניות שונות. כדי לבנות תוכנית טיפולית, פסיכיאטר מומחה צריך לאבחן את הבעיה כולה. בעיה מהסוג שאת מתארת, במשך שנים נעשית מורכבת, ופוגעת ברבדים שונים של האישיות, מערכות ביוכימיות במוח ובמערכת המשפחתית.
הטיפול צריך להיות כוללני, ולהתייחס לכל המערכות גם יחד. על מנת להצליח בטיפול , הפסיכיאטר צריך להיות בעל ניסיון רב בשיטות טיפול ביולוגיות, ופסיכולוגיות - אנליטית, התנהגותית ומשפחתית.
בנוסף לכך, הכרחי שיהיה שיתוף פעולה של המשפחה ושל החולה עצמו. אם כל התנאים הללו מתקיימים, הסיכוי לשיפור משמעותי במצב החולה - הוא גדול.
הצעד הראשון בטיפול כזה הוא אבחון יסודי. אבחון יכול להתבצע בקליניקה של הפסיכיאטר, או אם החולה לא מסוגל להגיע לקליניקה, הבדיקה נעשית בביתו.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
