הזדמנות למהפכה בחינוך, תרבות והשכלה
מקובל לראות בטלוויזיה כספק תרבות סוג ב', כמדיה שמספקת בידור זול לעומת ספרים, הרצאות, שיעורים.
אבל הטלוויזיה עצמה עברה כברת דרך ארוכה. ריבוי הערוצים מכל העולם מאפשר לכל אדם להיחשף לתמונות, לתרבויות, לדעות, לתופעות בצורה בלתי אמצעית - ובכך להעשיר את עולמו הפנימי של האדם, להיות יותר ביקורתי, להבין שיש יותר מפתרון אחד לכל בעיה, יותר מהשקפת עולם אחת, יותר מדרך חיים אחת.
במקביל התפתחו ערוצים של טלוויזיה חינוכית, שמביאה לנו לסלון, לחדר השינה ולמטבח - אירועים היסטוריים, תופעות טבע, סיפורי חיים של דמויות מפורסמות, וכדומה. למרבה הצער, התוכניות בערוצים אלה נחשבות עדיין כשוליים. לצידן פורחת תרבות הרייטינג, שחוץ מאחוזי צפייה ואפשרות להרוויח על פרסומות, לא מייצגת כמעט שום פרמטר של איכות. התוכניות מספקות בדרך כלל בידור זול, סרטים סוג ג', תוכניות מלל שטחיות עם הרבה תוקפנות, שלהוב יצרים ועם מעט תוכן.
כאשר מדברים על טלוויזיה ככלי חינוכי, מיד פוסלים את הרעיון, או מגבילים אותו כמתאים רק לתוכניות ילדים. כך שופכים את התינוק יחד עם המים.
הרעיון
לאור החדירה של טלוויזיה לכל בית, לעתים עם כמה מקלטים בכל דירה, פיתוח טכנולוגי מואץ, הצלחת חדירת האינטרנט כמעט לכל בית והפוטנציאל הטמון בו (במיוחד ברוחב פס מהיר), יש לשקול את הפיכת הטלוויזיה בשילוב עם האינטרנט, ו/או Video on Demand - לכלי עיקרי בהקניית ידע מכל סוג שהוא - וזאת מהגיל הרך, דרך בית ספר יסודי, דרך השכלה גבוהה – ועד לעדכון מקצועי, המשך פיתוח אקדמי, וכן גם השכלה כללית בכל הרמות ובכל הנושאים.
היתרונות
- הקניית ידע באיכות גבוהה ישירות לתלמיד ולסטודנט.
- אפשרות לקבל את אותו ידע ממרצים רבים ומזוויות שונות
- אפשרויות בחירה רבות להתפתחות, ולימוד אינדיווידואלי בנוסף למקצועות החובה.
- אפשרות התקדמות בקצב אישי במקצועות השונים. כך ילד גאון במתמטיקה יוכל לסיים תיכון במתמטיקה בכיתה ח', ולהתחיל ללמוד מתמטיקה בקורסים אוניברסיטאיים, כאשר במקצועות האחרים הוא יכול להיות עם בני גילו.
- רופאים, מדענים ואנשי מקצוע אחרים יוכלו להשתתף בכנסים בכל העולם בלי לצאת מהבית.
- לכל לומד תהיה אפשרות לשמוע את החומר בזמן שלו, ובמקום המועדף עליו שבו נוח לו להתרכז.
- יש אפשרות לעצור את התוכנית, לחזור על תכני שיעור, מבלי לעכב כיתה שלמה.
- טמון כאן חיסכון בזמן הוראה ותרגול של מורים, בכיתות לימוד, במורים ובמרצים.
- כל אחד, הן בפריפריה והן במרכז, נחשף לאותם תכנים, מהאיכות הגבוהה ביותר, ללא קשר למיקום בו נמצא גיאוגרפית.
- שחרור משאביה של מערכת החינוך מהקניית ידע להקניית חינוך באמת - זה כולל את כל הדברים הדורשים התנסות: מעבדות, משחקים, סדנאות טכניות, סוגי ספורט שונים, אומנויות שונות, טיולי טבע, מוזיאונים, תוכניות חברתיות, תוכניות שילוב בקהילה, לימוד מיומנויות מקצועיות כמו נהיגה, בנייה, חשמל, מכונאות, תפירה, גרפיקה, וידאו ועוד.
- זה מקנה שוויון הזדמנויות לכל - לקבל את הטוב ביותר.
- מיצוי פוטנציאל של כל לומד, ואפשרות להתמקד בתחומים שמעניינים אותו.
- אפשרות לכל אחד להתקדם לפי היכולת שלו עד למקסימום שהוא יכול.
- שיטה זו מבטיחה קפיצה מהירה מאוד של רמת החברה תוך דור או שניים.
- היא מאפשרת פיתוח כלכלי, צמיחה טכנולוגית ואנושית, וחוסן לאומי וחברתי.
פעילויות ספורט, אומנות והמוח
ידוע שפעילויות מוטוריות שונות מפתחות את המוח, ומסייעות להתפתחות אינטלקטואלית בצורות שגם אם עדיין לא ברורות לגמרי, אינן מוטלות בספק. לכן חשוב שהתלמידים מגיל צעיר יתנסו בסוגי ספורט שונים, אומנויות שונות, משחקים שונים, עבודות יד שונות. זה צריך להתבצע בבתי ספר על ידי מורים שהוכשרו לכך, או אף הובאו מחו"ל, אם חסרים בעלי כישורים מקומיים. הדרכה והנחייה צריכים לבוא גם בסיוע של הטלוויזיה האינטראקטיבית (שילוב עם הנחיה ישירה על ידי מדריך – למשל קטעי וידאו של בלט, הדרכה בנגרות, באומנויות לחימה, מוסיקה - עם המאגר של החומר ההדרכה הטוב ביותר.
כאמור, אין צורך שכולם יעשו אותו דבר. זה בלתי אפשרי וגם מיותר.
חשוב שלכל תלמיד תהיה החבילה שלו המועדפת עליו, שכוללת סוגים שונים של פעילות. למשל, תלמיד אחד משתתף בשיעורים: אתלטיקה, טניס שולחן וג'ודו. תלמיד אחר כדורגל, קרטה, התעמלות. האפשרויות הן אינסופיות. חשוב שכל פעילות תפתח תכונות שונות של המוח. בתחום אומנויות: ציור, בלט, פיתוח קול. או שילוב של : פיסול, ריקודי עם, כלי נגינה כלשהו.
לימוד שפות מרובות ככל האפשר יכול להתחיל בגיל מוקדם מאוד על ידי צפייה בסרטים באותם השפות ללא תרגום. ילד שמעוניין בתוכן של הסרט יקלוט את השפה במהירות. בכיתות גבוהות יותר לצפייה בסרטים אפשר להוסיף הרצאות, ספרים, התכתבות בשפות האלה ללא תרגום.
כבר היום קיים בעולם מאגר עצום של סרטים, תוכניות לימוד מוקלטות, הרצאות מוקלטות בשפות שונות. כמובן שזה לא זול לרכוש זכויות שידור של כל החומר הזה, אבל זה ללא ספק יותר זול מללמד מורים, לממן אותם כל החיים כדי שיוכלו להגיע לרמת ההוראה שכבר קיימת בעולם.
גם הפקה של שיעורים, הרצאות, דיונים, כנסים- היא זולה יחסית. כל אוניברסיטה תהיה מעונינת בהכנסה נוספת שתבוא אליה מהפקה של ההרצאות של המרצים שלה. כל מרצה יהיה מעוניין להרוויח על ידי צילום של ההרצאה שלו. כל מאמן או מורה למלאכה, ישמח להקליט את השיעורים שלו ולקבל תשלום עבור זה.
ניתן לעשות את זה בארצות שונות בשפות שונות כדי שהתלמידים ידעו את השפות עוד מילדות. כך אפשר להשיג מגוון גדול וגם למצוא מקומות זולים יותר.
המימון
המימון יבוא מכיסי הלומדים שירצו חינוך טוב יותר, מהממשלה שאחראית לחינוך ולחוסן הלאומי, משוק ההון, שיהיה מעוניין ברווח מההפקות פרסומות שיהיו משולבות בתוכניות לפי הנושאים: כך תוכניות גיאוגרפיה יכולות לפרסם טיולים, מקומות בילוי וכדומה.
שיעורי ספורט יכולים לפרסם ציוד, מכונים, מורים, אירועים.
שיעורי מחשבים יפרסמו ציוד, משחקים, מוסדות חינוך, מורים, תערוכות.
נושאים שצריכים להילמד בצורה אינטראקטיבית מול מסך אישי:
שפות
פילוסופיה, היסטוריה
מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, גיאוגרפיה
תולדות עם ישראל, ארץ ישראל, תנ"ך
תולדות האמנות
נושאים שצריכים להיעשות בקבוצה עם הנחייה פרסונאלית
משחקי ספורט, אמנויות לחימה, בלט, ספורט אומנותי ותחרותי
משחקי מחשבה, משחקים חברתיים
תיאטרון
סדנאות ומעבדות
נגינה, שירה, מוסיקה
בנייה, הרכבה, אדריכלות, עיצוב
כתיבה
טיולים, מחנאות
שייט, גלישה
29.01.2004
כל הזכויות שמורות למכון השרון