ד"ר מרק רויטמן
מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה
אוננות בכפייה
שאלה:
אני בת 21, ומזה כ- 10 שנים יש לי בעיה מינית חמורה. אני מתביישת לדבר על זה ולבקש עזרה. אין לי כל ניסיון מיני עם גברים. אפילו עדיין לא התנשקתי. אני פוחדת לפתח מערכות יחסים בגלל הבעיה הזאת.
יש לי דחף כפייתי להכאיב לעצמי בזמן האוננות. אני מתביישת לפרט בדיוק מה אני עושה. זה כרוך בכאב וסבל רב בזמן האוננות, אבל אני מרגישה שאני חייבת לעשות זאת. זה גורם לי לסוג של סיפוק. הסיפוק שלי אינו מיני. אני לא חווה אורגזמה או הנאה מינית - הסיפוק הוא נפשי.
תמיד אני מדמיינת תרחישי אונס בזמן שאני מכאיבה לעצמי. אני נהנית מהתרחיש עצמו, ומתחושת הסימפטיה והרחמים שאני מקבלת מאנשים דמיוניים.
בעבר הותקפתי מינית כמה פעמים, אבל לא נהניתי מזה בכלל. אחרי זה פיתחתי את התרחישים הללו שקרו לי במציאות, למשהו דמיוני ומעוות, וזה הפך לפנטזיה המינית שלי.
אני חשה רגשות אשם כבדים. זה מעיק עלי בחיי היומיום, ומאיים על הביטחון האישי שלי. אני גם חוששת שפגעתי בעצמי בצורה שאיני מודעת לה. אני חשה כאבים פנימיים עזים שעות וימים לאחר "האקט" עצמו.
אני מבולבלת, ולא ממש מבינה האם באמת זה מה שאני רוצה - להיאנס שוב ושוב, והאם אני נהנית מזה. אם זה נכון, זה פשוט נורא מבחינתי. זה הורס לי את כל התדמית האישית שלי.
אני מרגישה גועלית בכל הנוגע למין. אני מרגישה שזה שולט בכל החיים שלי. ככל שאני מבצעת את "הטקס" הזה שלי בתדירות גבוה יותר, אני חשה מדוכאת יותר. אני לא יודעת אם יש קשר בין כל הדברים האלה.
תשובה:
הדיוק של התיאור שלך ועומקו מצמררים גם את מי ששמע וידויים אישיים רבים וקשים. מה שקורה לך מאפשר הצצה להשפעת הטראומה על הנפש האנושית. זה מזכיר את הסרט המפורסם "צייד הצבאים", שבו מי שעבר את תופת הקרב, נדחף מבפנים לשחזר את הסבל, הסכנה והפחד על ידי חזרה כפייתית למשחק של רולטה רוסית.
אירועים טראומתיים, ובמיוחד כאלה שקרו בילדות, הופכים למרכזה של ההוויה הפנימית של האדם, ואחר כך מכתיבים בצורה לא מודעת את מצב רוחו, התנהגותו, יחסיו הבינאישיים, מיקומו בחברה ותפקידו בה, מקומו במשפחה, ההערכה העצמית שלו, בחירת בני זוג, בריאותו הפיזית והנפשית - ולמעשה כל גורלו.
טיפול בטראומה נפשית אינו קל ואינו קצר, אבל ההזנחה של הבעיה עלולה להביא לתוצאות חמורות הרבה יותר מהטראומה עצמה.
03.01.2005
כל הזכויות שמורות למכון השרון
זוגיות והגשמה עצמית
שאלה:
אנחנו זוג בסוף שנות השלושים, נשואים כ - 15 שנה. לאחרונה החליטה אשתי שהיא חייבת מרחב לעצמה, והתחילה לצאת מדי שבוע עם חברתה עד שעות הלילה המאוחרות. ראוי לציין שהן עובדות יחד, ורואות אחת את השנייה כמעט מדי יום.
נניח שהדבר היה נגמר באותן פגישות, אבל הטלפונים מתחילים להגיע מרגע שאשתי חוזרת מהעבודה. כאשר הן מתחילות לדבר, זה נמשך שעות, וזה מוציא אותי מהכלים. אז אני זורק עקיצות פה ושם, עקיצות שמהן היא כמובן נעלבת, ולא מדברת איתי שעות אחר כך.
החברה שלה רווקה, בת 38, ויש לה זמן בלי הגבלה ופרפרים בראש. אין לי בעיה שאשתי תבלה - אבל שתשאיר זמן גם לדברים אחרים.
אשתי טוענת שאני חונק אותה, שאני קנאי ורכושני, ושהשקפות העולם שלי מיושנות ושאישה מודרנית לא יכולה לעשות הכול עם בעלה ושמגיע לה שיהיה לה עולם משלה. אני רוצה להבין אם באמת משהו לא בסדר איתי, ואם הכעסים שלי לא מוצדקים.
תשובה:
לא ניתן להבין את התנהגותה של אשתך ואת כעסיך שלך במנותק מהקונטקסט הכולל של היחסים ביניכם, היסטורית החיים של כל אחד מכם בנפרד ושל שניכם יחד, מהרקע התרבותי שלכם ומהיחסים ששררו במשפחות המוצא שלכם. על כן אוכל לענות לך רק באופן תיאורטי.
ההצלחה של זוגיות תלויה, בין היתר, בהרמוניה שקיימת בין החירות הפיזית והרגשית של כל אחד מבני הזוג, והקשר, האהבה, החברות והמחויבות של כל אחד כלפי השני.
רק אם כל אחד מבני זוג אחראי למיצוי האישי של עצמו מצד אחד, וגם עושה את הכול על מנת שבן זוגו יחיה את חייו במלואם – רק אז זוגיות ונאמנות אמיתית יכולות להתפתח.
במקרים שבהם אחד מבני הזוג מנסה לחיות את חייו על חשבון השני, או להצר את צעדיו של השני, מקרים שבהם אותו אחד לא מעז להגשים את עצמו בגלל קנאה ורכושנות, אז במקום שבו צריכה להיות אהבה וחברות, צומחות קנאה ושנאה.
יכול להיות שאצלכם האיזון הופר, וכל אחד דואג לעצמו. במקום לתמוך, אתם דורסים ומכשילים אחד את השני. אם נשארו עדיין ערוצי תקשורת פתוחים ביניכם, נסו לדבר אחד עם השני, ספרו על מצוקתכם, תקוותכם, שאיפתכם.
נסו לחפש דרכים לתמוך אחד בשני, במקום לפגוע ולהכשיל. אם השיחה ביניכם מיד הופכת לריב, לסדרת פגיעות הדדיות, כעס, שתיקה וסנקציות, יש צורך לחפש עזרה מקצועית.
סביר להניח שאחד מבני הזוג, זה שמרגיש באותו רגע שידו על העליונה, יסרב לטפל בבעיה. גם טיפול באחד מבני זוג, יכול לתרום לשיפור של כל המערכת המשפחתית.
13.01.2005
כל הזכויות שמורות למכון השרון
מוטרד מפנטזיות של אשתו
שאלה:
אני בן 32, ואשתי בת 25, אנו נשואים כשישה חודשים. יחד אנו כבר חמש שנים. לאחר היסוסים, החלטתי לשתף בעל מקצוע בהתלבטויות שלי:
לפני כמה ימים קיימנו יחסי מין בצהריים. לאחר מכן יצאתי לסידורים. כאשר חזרתי, אשתי לא הייתה בבית. ניגשתי למחשב להמשיך בעבודתי. בחיפוש אחר אתר שגלשתי בו בבוקר, הגעתי אל אתר שבו, כנראה, אשתי גלשה באותו יום. באתר הזה היו סיפורי סקס, חוויות ופנטזיות של נשים וגברים.
לא יכולתי להתאפק וקראתי את הסיפורים. לתדהמתי כמעט כל הסיפורים היו על נשים שהיו בסיטואציות של "הלכתי ברחוב, הוא הסתכל עלי, אני התחרמנתי, הלכנו אליו לדירה, הוא עשה לי... ואני הרגשתי..." וכו'. סיפורים אחרים היו על אורגיות מטורפות עם עשרות משתתפים. אני איש מחשבים, ובקלות גיליתי שהיא ביקרה באתר מיד לאחר שיצאתי מהבית, ובילתה בו שעה ארוכה.
מפריע לי שעשרים דקות אחרי שהיה לנו סקס מדהים, ברגע שיצאתי מהבית, היא רצה למחשב. לאונן? להתחרמן? זה לא מפסיק להטריד אותי. אשתי בעלת 'עבר עשיר'. היא השתתפה באורגיות, קיימה יחסים עם גברים ונשים.
אז אם מה שמחרמן אותה, זה יחסי מין מזדמנים, אני מאוד חושש לעתיד הנשואים שלנו. עכשיו, כאשר היא יוצאת מהבית, אני חושש שהיא עושה את זה עם זר. אשמח לקבל את עצתך, איך אני אמור לעכל את זה?
תשובה:
לדעתי, אתה יכול להירגע. תחשוב כמה פנטזיות מיניות יש לך או היו לך. אז מה, את כולן הגשמת? כל אדם מפנטז, וככל שעולם הפנטזיות שלו עשיר יותר - המין טוב יותר. איבר מין הכי חשוב אצל בן האדם נמצא בין האוזניים. זה שאשתך חרמנית לא אומר שאתה לא מספק אותה.
ספרות ארוטית קיימת כבר אלפי שנים בכל התרבויות – החל משיר השירים, אלף לילה ולילה, קאמה סוטרא. הספרות הקלאסית והמודרנית משופעת בארוטיקה. פנטזיות על מין עם זר ומין קבוצתי הן פנטזיות נפוצות מאוד.
אשתך בוודאי יודעת שאתה יכול לראות לאן היא גולשת, והיא לא מסתירה זאת ממך. אולי להפך, היא רוצה שגם אתה תתחרמן על אותם סיפורים. יכול להיות שכדאי לך לספר לאשתך בהומור, שבמקום לעבוד, קראת את הסיפורים שהיא השאירה לך במחשב.
זה רק יקרב ביניכם, ויחד תכלו לחפש ולקרוא ספרות ארוטית נוספת. אני מכיר זוגות שזה העשיר את חיי המין שלהם, שיפר את התקשורת ביניהם, הרגיע פחדים ושיכך קנאה. זה שאשתך בעבר מימשה כמה מהפנטזיות שלה, מצביע על כך שהיא אישה מינית ואמיצה, ולא תתלונן על 'כאב ראש' כדי להתחמק ממין.
08.02.2005
כל הזכויות שמורות למכון השרון
דון ז'ואן מן המושב
שאלה:
ברצוני להתייעץ אתך לגבי חבר ילדות - בחור רווק בן 45. כולם יודעים שיש לו בעיה, אבל לא יודעים כל כך מה לעשות איתה. אמרתי לו שעליו להבין מהיכן נובעת הבעיה, ואז יוכל לטפל בה בעזרתו של איש מקצוע.
וזו בעייתו: הבחור, במהלך כל חייו, מנהל מערכות יחסים עם כמה נשים, ובאותו זמן. אותן נשים יכולות לדעת אחת על השנייה, אבל הן לא עוזבות אותו. מדבריו אני מבינה שהוא רוצה את כל הבחורות, אך לא רוצה קשר מחייב עם אף אחת. יש לו מאגר בלתי נדלה של נשים, שרק מחכות לטלפון ממנו, והוא ממש מקצוען בלהכיר נשים חדשות.
עם כל זאת, הבחור גר במושב, ביחידה נפרדת בבית אמו, ולא מוכן לעזוב את הבית. אמו מכבסת את בגדיו ומכינה לו אוכל. הוא בן זקונים, איבד את אביו בגיל 10 והוא קשור קשר חזק לאימו, שגידלה אותו ואת שמונה אחיו ואחיותיו המבוגרים ממנו.
כיום אימו אישה מבוגרת בת 79. כל האחים שלו מסודרים ובעלי משפחות, ורק הוא נשאר דבוק לשמלת אימו. הייתי מאוד רוצה לדעת ממה נובעת בעייתו ובמה ניתן לעזור לו כדי לפתור אותה?
תשובה:
כמובן שלהכיר את חברך דרך הסיפור שלך, מבלי לשמוע מה יש לו להגיד על דרך חייו, לא יאפשר לנו לעשות ניתוח מדויק של אישיותו ושל דרכו בחיים.
יחד עם זאת, אפשר להעלות כמה השערות: כבן זקונים במשפחה גדולה, קיבל החבר שלך על עצמו תפקיד של ילד נצחי, בן תפנוקים, או אחד שלא מתייחסים אליו ברצינות. כנראה אין זה פשוט להשתחרר מהתפקיד הזה, וצורת היחסים שלו עם נשים - בלי לקחת אחריות - נראית כמעין משחק ילדים.
אפשרות נוספת היא שהוא מאוד מפחד מפרידה או נטישה, וריבוי הנשים, ללא קשר ממשי עם אף אחת מהן, מרגיע את הפחד הזה. זה יכול להיות קשור לפחד לאבד את אהבתה של האם.
הקמת משפחה משלו אמורה להרחיק אותו מאמו, ולכן הוא נשאר בביתה שלה. לא מן הנמנע שגם לאם, שהתאלמנה בגיל צעיר, יש חלק בפיתוח התלות הזאת. לא מן הנמנע גם שהמצב נוח לאחים הגדולים – כאשר יש מי ששומר על האם הזקנה - והם מעודדים זאת בצורה מודעת יותר או מודעת פחות.
אני נאלץ לאכזב אותך: אנשים כמו החבר שלך בדרך כלל לא פונים לטיפול, ואם הם פונים, הם לא מתמידים בו. אחת האפשרויות היא שביום מן הימים הוא ימצא לעצמו אישה שיתאים לה לקחת על עצמה תפקיד של אימא לילד שובב.
12.04.2005
כל הזכויות שמורות למכון השרון
