ד"ר מרק רויטמן
מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה
פרידה כואבת
שאלה:
אני בחורה בת 28, רווקה, נראית מצוין. לפני שנתיים סיימתי מערכת יחסים ארוכה בת שבע שנים. הסקס בינינו היה מעולה. מאז לא יצאתי עם מישהו קבוע. איכות חיי המין ירדה בצורה דרסטית.
יש חודשים שבהם אני לא מקיימת יחסים. זה מאוד מפריע לי שאני כלל לא מרגישה צורך. כאשר אני נמצאת עם מישהו והכול מתחיל לזרום באופן מיני, אני נעשית קרירה ולא יוזמת. בעבר זה לא היה אופייני לי בכלל. מדוע זה קורה?
תשובה:
את ממקדת את הבעיה בחוסר חשק ובהיעדר יוזמה בסקס, אך מה שבולט בין השורות הוא סיום הקשר שנמשך שבע שנים. את רק בת 28, ושבע שנים הן רבע מהחיים שלך, ולמעשה כל חייך הבוגרים.
את כותבת שהמין עם החבר שלך היה מעולה. אפשר רק לנחש שאם מערכת היחסים נמשכה שבע שנים, ויחסי המין היו כל כך טובים, היה מדובר בקשר משמעותי, חזק, קרוב לודאי קשר של אהבה.
סיום של קשר כזה אינו דבר של מה בכך. סביר להניח שנלוו אליו רגשות חזקים - אולי של כעס או קינאה. רגשות של נטישה, אובדן, נקמה ועצב עמוק מלווים לעיתים פרידה מאדם אהוב. אחרי קשר ארוך וחזק כל כך, לא קל להיכנס למערכת יחסים חדשה.
אולי את פוחדת מנטישה חדשה, או אולי את לא מאמינה שאת מסוגלת לבנות קשר אמיץ ומספק כפי שהיה לך עם החבר הקודם. אולי כל קשר חדש נתפש אצלך כבגידה בזיכרונות האהבה שהייתה לך, או מעורר חוסר אמון ופחד מפגיעה או מאכזבה שעודם טריים.
אלו רק אפשרויות אחדות. רגשות כאלה, או רגשות אחרים, יכולים להיות כל אחד בנפרד, או בשילוב של כמה מהם, מספיקים כדי לכבות את החשק המיני שלך, ואת הנכונות שלך להיפתח לקשר חדש. זמן, שיחה עם חברה קרובה, הורה או מורה מבין, יכולים להיות הרופא הכי טוב ללב שבור.
יחד עם זאת, שנתיים נראים לי המון זמן, ואולי העובדה שעדיין לא התאוששת, ולא הצלחת להיכנס לקשר חדש - הם סימנים לכך שנכנסת לדיכאון או לתהליך של הרס עצמי אחר.
במקרה כזה כדאי לך לפנות לייעוץ אצל איש מקצוע שיעזור לך לשקם את ההריסות, לנקות את השולחן, ולפנות את נשמתך לחיים שאחרי הפרידה ולקשרים חדשים.
05.12.2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
דיכאון עם סיבה
שאלה:
השאלה שלי היא: האם הטיפול בדיכאון שנגרם בגלל סיבה ברורה וחד משמעית, כמו המצב הביטחוני, פיטורין מהעבודה, גירושין כואבים, וכדומה, שונה מהטיפול בדיכאון שמופיע ללא כל סיבה?
תשובה:
לא כל אחד שמרגיש עצוב, מתוח או עצבני בעקבות אירוע כלשהו בחייו או בעקבות אווירה כללית במדינה, בהכרח סובל מדיכאון וזקוק לטיפול מקצועי. במצבים כאלה הזמן החולף, השינויים בחיים, תמיכה של חברים ומשפחה יכולים לשפר את המצב.
אבל אם אדם חווה את מצבו כקשה, חש עצבות עמוקה, חוסר אנרגיה, הפרעות בשינה, היעדר תיאבון, חוסר יכולת ליהנות מהחיים, חוסר תקווה, אשמה עמוקה, ערך עצמי ירוד ואולי אף חושב על פגיעה עצמית – הרי הוא נמצא במצב קליני קשה. מצב כזה, ואף מצבים קלים ממנו בהרבה, אכן דורשים טיפול מקצועי.
מחקרים וניסיון קליני מראים שמהלך מחלת הדיכאון במקרים שבהם קיימת סיבה ברורה להופעתו זהה למקרים שבהם הדיכאון מופיע ללא סיבה נראית לעין. אצל רוב האנשים שסובלים מדיכאון, זוהי מחלה כרונית עם מהלך גלי, כלומר תקופות של דיכאון יכולות להתחלף בתקופות של שיפור. אצל אחרים השינויים פחות דרסטיים, והם נמצאים במצב דיכאוני תמידי, גם אם הוא לא קשה.
במקרים רבים המופע הראשון של מחלת הדיכאון הוא עקב אירוע טראומטי זה או אחר, אבל הגלים הבאים מופיעים ללא סיבה, כביכול. אצל אחרים ההחמרה בדיכאון מופיעה אחרי הסתבכות בין-אישית עם מאפיינים דומים, למשל אחרי סכסוך בעבודה, הפסד כספי או סיבוך בקשר זוגי.
הטיפול בדיכאון קליני חייב להיות מקצועי - תרופתי ופסיכותרפי משולב. לכל מטופל יש צורך להתאים את התרופות, ולבנות פסיכותרפיה שמתאימה לאופי שלו ולסוג האירוע שגרם, או גורם בדרך כלל להופעת הדיכאון או להחמרתו.
ברור שהטיפול באדם שפיתח דיכאון עקב אובדן אדם קרוב באירוע טרור יהיה שונה מהטיפול במישהו שמסתבך פעם אחר פעם בכספים, או יוצר קשרים רומנטיים מועדים לכישלון, למפח נפש ולדיכאון. שינויים אישיותיים שחלים בעקבות הפסיכותרפיה מחסנים את האדם, ומרככים, או אף מונעים גלים דיכאוניים נוספים.
05.12.2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
החמרה במחלה כפייתית
שאלה:
האם מחלה כפייתית חולפת עם הגיל? אני סובל ממנה כבר שנים רבות, והטיפול עזר לי מאוד. בזמן האחרון לא הקפדתי על הטיפול התרופתי, ולא הגעתי לביקורת אצל הפסיכיאטר. בזמן האחרון התחלתי לתלוש שיער. האם ייתכן שאחרי שנים רבות כל כך של טיפול יופיעו סימפטומים חדשים?
תשובה:
זה נדיר ביותר שמחלה כפייתית נעלמת עם הגיל. רק בקרב 2% מהסובלים הסימפטומים נעלמים ספונטנית לתקופה של יותר מחצי שנה. אצל רוב הסובלים המחלה היא כרונית, עם תקופות של שיפור ותקופות של החמרה. אצל 15% המצב מחמיר עם הזמן. לפעמים הסימפטומים מתגברים בתקופות של לחץ ופוחתים בתקופות של רגיעה וחיים שלווים.
תלישת שיער יכולה להיות ביטוי של מחלה כפייתית או סימפטום שלה. קיימים מקרים בהם תלישת שיער היא סימפטום יחיד. גם למחלה כפייתית וגם לתלישת שיער, הטיפול הוא שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול התנהגותי.
הופעת סימפטום חדש מצביעה על החמרה במצב המחלה, כנראה עקב אי הקפדה או אי התמדה בטיפול. מטופלים רבים נוטים לזלזל בטיפול הרפואי אחרי תקופה ארוכה יותר או ארוכה פחות של שיפור.
בדרך כלל זה קורה כך: אדם שקיבל טיפול ומרגיש טוב מתחיל להטיל ספק בנחיצות המשך הטיפול. אחר כך הוא שוכח פעם או פעמיים את התרופה, או לא מגיע לביקור אצל הפסיכיאטר. בתחילה לא קורה כלום, ואותו אדם מחליט שזו הוכחה לכך שנרפא מהמחלה.
אז הוא שוכח את הכדורים בנסיעה לסוף שבוע, או לא ממלא את מלאי התרופות עקב חוסר זמן או חגים.
גם זה יכול לעבור ללא החמרה, ואז הוא מחליט להפסיק את התרופות בכלל. כל זאת בלי להתייעץ עם הרופא. בדרך כלל כעבור כמה שבועות מגיעה ההחמרה. לעיתים קשה יותר לטפל בהחמרה, ודרושות כמויות גדולות יותר של תרופות.
לכן ההמלצה היא: גם אחרי שמגיע שיפור - לשמור על מעקב רציף אצל הפסיכיאטר, ולא לעשות שינויים בתרופות ללא ידיעתו והמלצתו.
05.12.2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
"קריסת מערכות"
שאלה:
הייתי במערכת יחסים בת שנה וחודשיים, ואז נפרדתי מחברתי לאחר שיזמה שיחה ושאלה לאן הקשר שלנו מתקדם. עניתי שאני לא יודע מה אני רוצה מהקשר הזה, והחלטתי לקחת פסק זמן כדי להחליט על צעדיי.
בשבועיים הראשונים של הפרידה הרגשתי מדוכדך, אך תפקדתי. לאחר מכן התחלתי להרגיש כאבים עזים בלב, חוסר שינה, דיכאון וחוסר ריכוז בעבודה. לא יכולתי להחזיק מעמד, ואז הייתי מחפש נחמה בכך שהייתי מתקשר אליה. בשיחות הטלפון היא נשמעה חזקה יותר, כאילו היא מתגברת על המצב ואני רק מתדרדר ויורד שאולה.
לא יכולתי יותר, ולכן חזרתי אליה. מאז החזרה הביטחון העצמי שלי ירד. הופיעו ספקות לגבי הזוגיות. חברתי תרמה לזה בכך שהתחילה להיות יותר אסרטיבית, דרשנית ודעתנית.
היא דורשת שנעבור לגור ביחד, שנתחיל לתכנן חתונה. כל זה גורם לי לספקות רבים. התחלתי לחשוש שהיא בוגדת בי, שלא נסתדר יחד, שאני הולך שבי אחריה ולא עומד על שלי, ושהיא משחקת אתי משחקי כוח שבהם ידי על התחתונה.
אני קם עם מועקה בלב שנמשכת כמעט כל היום, אני מרגיש ממש רע, הכאבים לא עוזבים אותי, ואני ולא מפסיק לבכות. אני מתעורר באמצע הלילה מבועת ולא ישן עד הבוקר. חשבתי שוב לעזוב אותה , אבל מקונן בי פחד שלא אמצא בחורה אחרת. מה עובר עלי? האם אני זקוק לטיפול?
תשובה:
הזעקה שלך לעזרה מבטאת כאב עמוק ואמיתי. אתה באמת זקוק לעזרה מיידית. המצב שבו אתה נמצא הוא בלתי נסבל ואף מסוכן.
דרך התיאור המדויק שלך ניתן לראות את הקשר בין המערכות השונות שבהן נמצא אדם בוזמנית, ואיך שיבוש במערכת אחת יכולה להביא לתגובת שרשרת ולקריסה טוטאלית של החיים.
אתה מספר שלא היית בטוח לגבי התוכניות שלך לעתיד - זאת מערכת תוך-אישית שלך. ההתלבטות הפנימית שלך גרמה לפרידה מחברתך, לחזרה אליה, למשחקי כוח ושליטה ביניכם - זאת כבר מערכת בינאישית. הקונפליקטים במערכת הפנימית ובמערכת הבינאישית הפעילו מערכות גופניות של כאב פיזי, של חולשה ושל חוסר שינה.
אתה לא מזכיר זאת, אבל אין לי ספק שמעורבות כאן, בין אם ישירות ובין אם בעקיפין, מערכות שונות של משפחות המוצא שלך ושל חברתך. התוצאה של הקונפליקטים בין המערכות השונות - היא סבל בעולמך הנפשי התוך-אישי.
כדי להשיב איזון לגוף, לנפש וליחסים הבינאישיים שלך תוך זמן קצר, לפני שכל המערכות תקרוסנה, אתה צריך לפנות לטיפול מקצועי.
11.12.2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
