ד"ר מרק רויטמן

ד"ר מרק רויטמן

מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה

 

שאלה:

 

אני סטודנטית בת 27, נשואה. הבעיה שלי היא שאני מאוננת כל יום, ולפעמים פעמיים ביום. זה מאוד מפריע לי - אני תמיד מרגישה בדחף המיני העז הזה, שאין לי שליטה עליו.

 

אני בחורה מאוד מינית, והמראה החיצוני שלי נאה מאוד. זה מושך אלי מבטים של המון גברים, דבר הגורם לי בעל כורחי לפנטזיות מיניות , לגירוי מיני בלתי נשלט ולאוננות. כלומר יש כאן מעגל סגור שאין לי שליטה עליו.

 

אני ממש סובלת. אנא עזור לי. אני חייבת להפסיק עם זה מכוון שזה הורס לי את החיים. לוקח לי שעתיים עד שאני מגיעה לאורגזמה. אני לא מצליחה לנצל את היום ביעילות. אני מיואשת מהמצב.

 

למרות שאני בחורה מאוד ביישנית, אזרתי אומץ לכתוב לך. האם יש תרופה שתעזור לי להתגבר על זה?

 

תשובה:

דוקטור רויטמן

 

פנטזיות מיניות ואוננות - הן תופעות נורמאליות בכל גיל ובכל מצב משפחתי, אם הן גורמות לעונג, לשחרור ממתח ולסיפוק מיני. עוצמת הדחף המיני והתדירות של הפעילות המינית שונות מאדם לאדם, ואנשים משתדלים לסדר את צורת החיים שלהם בהתאם לצרכיהם המיניים.

 

כנראה שאצלך זה לא המצב. את מתארת מצב של סבל, חוסר שליטה, תחושת כישלון. את אפילו מבקשת תרופות כדי להקל על עצמך.

 

יש אנשים עם קונפליקטים קשים סביב מין. זה יכול לנבוע מחינוך נוקשה, מטראומות מיניות כאלה או אחרות בשלבים שונים בחיים או מיחס שמרני למין ולמיניות בחברה שבה הם חיים.

 

לעתים אדם מרגיש שעצם ההנאה היא חטא, וזה גורם לרגשי אשמה ולחרדה. אצל אחרים תוכן הפנטזיות המיניות לא מסתדר עם התפיסות המוסריות שלהם, או נראה להם מוזר וחולני. דחף מיני כלפי גברים שונים אולי מתנגש עם הנאמנות שלך לבעלך.

 

אגב, את כותבת שאת אישה נשואה, אבל אפילו לא נותנת רמז למהות היחסים שלך עם בעלך, ולמקומו בחיי המין שלך. אולי קיים קשר בין הסבל שלך לבין איכות היחסים ביניכם.

 

במקרים מסוימים עוררות מינית מתמדת ואוננות בלתי פוסקת שלא מביאה לסיפוק – הן סימנים לאי שקט כחלק ממצב דיכאוני, חרדתי או אובססיבי. במקרים כאלה, יכול להיות שיש צורך בטיפול תרופתי. קיימות תרופות שבו זמנית מרפאות אי שקט, מחשבות ופעולות כפייתיות, ממתנות דחף מיני מוגזם וגם עוזרות להתגבר על הביישנות.

 

לפני שמחליטים על דרך הטיפול, חייבים לעבור אבחון אצל בעל מקצוע. על המומחה לעשות הערכה של האישיות שלך, של מצבך החברתי והמשפחתי - זוגי. עליו לברר את ההיסטוריה המינית שלך, לקבל מידע על עברך, על היסטוריה הרפואית שלך, ולהעריך את מצבך הבריאותי והנפשי כעת. לעתים יש גם צורך בבדיקות גינקולוגיות ובבדיקות מעבדה.

 

1999-2003

 

כל הזכויות שמורות למכון השרון

 

שלישי, 28 מאי 2013 07:27

אח במצוקה

  

שאלה:

 

יש לי אח בן 24, אחרי צבא. הוא כבר שנתיים בבית ולא עושה כלום. כל היום ישן. הוא התנתק מחבריו ולא מחפש עבודה. הוא נראה לנו בדיכאון.

 

לפני הגיוס הוא היה ילד רגיל לחלוטין. הוא סיים לימודים, שירת ביחידה מובחרת, ותמיד היה מוקף בחברים ובידידים. מאז השחרור הוא מתנתק מהסביבה לחלוטין, מסתגר בבית כל השנתיים האלה, לא יוצא לאירועים חברתיים. אנא עזור לי לעזור לו. אני ממש חסרת אונים, והוריי על סף התמוטטות, במיוחד אמי שכל כך קשורה לילד.

 

תשובה:

דוקטור רויטמן

 

הסימנים שאת מתארת אצל אחיך יכולים להיות חלק מתסמונות פסיכיאטריים שונים. אחוז אחד מאוכלוסייה סובל ממחלת סכיזופרניה. המחלה הזאת מתחילה בדרך כלל בתקופת גיל ההתבגרות, שאחיך עדיין נמצא בה. אחת הצורות של המחלה הזאת מתחילה בשקט, ללא התפרצויות או ביטויים פסיכוטיים חריפים, ומאופיינת בחוסר מוטיבציה, חוסר עניין בסביבה, חוסר מעש, הזנחה עצמית.

 

שינה מרובה, ניתוק קשרים חברתיים ואיבוד עניין בסביבה בהחלט יכולים להיות סימנים גם לדיכאון.

 

את מספרת שהבעיות אצל אחיך החלו לאחר שהשתחרר משירות קרבי בצבא. קיימת אפשרות שתוך כדי שירות הוא נחשף לאירועים טראומטיים, וכעת סובל מתסמונת בתר-חבלתית (פוסט טראומטית).

 

צעירים רבים כיום, במסגרת של מסיבות, נסיבות חברתיות בארץ ובטיולים בחו"ל שלאחר הצבא - משתמשים בסמים שונים או צורכים הרבה אלכוהול. הדעה הנפוצה בקרב הצעירים היא שאם כולם עושים את זה - זה לא מזיק.

 

למעשה - זה פוגע מאוד במוח ובתפקוד. במקרים רבים זה מעורר מחלות נפש אשר ללא שימוש בסמים אולי לא היו פורצות, ובמקרים רבים מחמיר מצבים נפשיים קיימים - מה שנקרא 'תחלואה כפולה' - מחלת נפש יחד עם התמכרות.

 

המצבים שתיארתי שונים אחד מהשני, הטיפול בהם שונה, וגם הפרוגנוזה משתנה לפי האבחנה ונתונים אחרים. כצעד ראשון בעזרה לאחיך יש לארגן לו בדיקה ואבחון פסיכיאטריים. רק כאשר תתברר הסיבה שבגללה אחיך מסתגר ולא מתפקד, אפשר יהיה להציע דרכי טיפול אפשריים.

 

1999-2003

 

כל הזכויות שמורות למכון השרון

 

שלישי, 28 מאי 2013 07:24

לא סומכת על אף אחד

 

שאלה:

 

אני בחורה בת 24, והבעיה שלי היא שאני לא סומכת על אף אחד. כשהייתי קטנה, הייתי שמנה ומכוערת, ועברתי השפלות ודחייה גם בבית וגם גם בבית הספר. חברות היו באות אלי רק כדי לשחק במחשב שלי, להשתמש בדברים שלי, אבל לא היו מזמינות אותי למסיבות ומתעלמות ממני בחברה.

 

כאשר גדלתי, רזיתי והפכתי לנאה, אפילו לחתיכה, ואז הבנים התחילו לנצל אותי מינית. הם היו אומרים שאוהבים אותי ורוצים להיות חברים שלי. האמנתי להם כי פחדתי לאבד אותם, אבל אחרי שהיו מקבלים ממני מה שרצו, היו חוזרים לחברות שלהן, ואני הייתי נשארת לבד, ועוד עם שם של בחורה זולה וקלה להשגה.

 

עכשיו כבר חצי שנה יש לי חבר. אני יודעת שהוא בחור נהדר. הוא לא נותן לי שום סיבה לחשוד בו. הוא נותן לי את ההרגשה שאני בחורה שווה, חכמה ויפה. כשאני לבד אתו, אני רגועה, אבל כשיש עוד נשים בסביבה או שהוא לא נמצא, אני מרגישה שכל בחורה מנסה לחטוף אותו ממני, ושהוא יתאהב בבחורה יפה אחרת כי הן כל הזמן מקרקרות סביבו, מחמיאות לו.

 

זה גורם לי לעשות לו סצנות של קנאה, 'ברוגז', אני חוקרת אותו. מצד אחד אני יודעת שרק הוא יכול לעשות אותי מאושרת, ומצד שני אני מרגישה שזו אשליה, ושהוא יעזוב אותי בהזדמנות הראשונה. איך פותרים את הבעיה?

 

תשובה:

דוקטור רויטמן

 

את מתארת מצבך בצורה מאוד ברורה, ועם הרבה מאוד הבנה. את מסוגלת לקשר את חוסר הביטחון שלך היום עם הדחייה, ההשפלה, ועם דימוי הגוף הירוד שחווית בילדות, אבל עדיין את לא מצליחה לנתק את הרגשות מן העבר של ילדה מכוערת, מנוצלת ונבגדת, ממה שאת היום - יפה, חכמה ונאהבת.

 

במצב זה קיימות כמה אפשרויות: 1. דרך היחס החיובי והאהבה של חברך, תתחילי בהדרגה להפנים שאת כבר לא אותה ילדה מכוערת ודחויה, ושלא כל האנשים הם כמו אלה שהשפילו וניצלו אותך, ואז תוכלי לבנות את היחסים שלך עם אנשים על בסיס של כבוד עצמי וכבוד הדדי. 2. בגלל חוסר הביטחון שלך, תהרסי את הקשר עם החבר שלך, תגרמי לו לעזוב אותך, ותחזקי בזאת את האמונה הפנימית שלך שכל האנשים הם מנצלים ובוגדים.

 

לפי התיאור שלך של המצב כיום - האפשרות השנייה כנראה סבירה יותר. כדי לא להשאיר את העתיד שלך ליד הגורל, אני מציע לך לפנות לטיפול כל עוד את צעירה וכל האופציות עדיין פתוחות לפנייך.

 

11.10.2003

 

כל הזכויות שמורות למכון השרון

 

 

שלישי, 28 מאי 2013 07:21

סכיזופרניה סכיזואפקטיבית

 

שאלה:

 

אני בן 25, נכה צה"ל כתוצאה מסכיזופרניה שפרצה בשירות. רציתי לדעת מהם הגורמים שיכולים לגרום לסכיזופרניה כמו שלי, שמוגדרת כסכיזואפקטיבית. מהי הגדרת מצב פוסט-פסיכוטי?

 

תשובה:

דוקטור רויטמן

 

המושג סכיזופרניה הוא שם היסטורי למחלת נפש קשה, עם מהלך שהוא בדרך כלל כרוני. בערך 1% מהאוכלוסייה יפתח את המחלה במהלך חייו. המחלה מתחילה בגיל צעיר - בין גיל ההתבגרות לשנות השלושים המוקדמות. ביטויי המחלה שונים מאדם לאדם, אך לצורך הגדרות וסטטיסטיקה מחלקים את המחלה לכמה סוגים עיקריים.

 

אצל חלק מהנפגעים המחלה מתחילה בצורה חריפה, עם סימפטומים פסיכוטיים קשים. המושג פסיכוטי מתאר מצב של ניתוק מהמציאות, קושי להבדיל בין חוויות מציאותיות לחוויות דמיוניות - כמו שמיעת קולות שקיימים רק בראשו של השומע, מחשבות שווא, כמו חשד למזימה או למעקב, מחשבות שהן יצירתו הנפשית של האדם הסובל ולא קיימות במציאות.

 

כמובן שהחולה מגיב לחוויות אלה בפחד קיצוני ובהתנהגות מוזרה, שלפעמים מסכנת אותו ואת הסביבה. מצבים אלה דורשים טיפול תרופתי דחוף, שמטרתו להרגיע את הפחדים, להעלים את מחשבות השווא ואת ההזיות ולהחזיר את החולה למציאות.

 

לפעמים אחרי שהסימפטומים של המצב הפסיכוטי החריף חולפים בעזרת הטיפול, החולה חש מותש, חסר עניין, חסר יוזמה, מתקשה לתפקד בעולם המציאותי. מצב זה נקרא דיכאון פוסט-פסיכוטי. הטיפול במצב זה הוא שילוב של טיפול תרופתי מתאים עם טיפול שיקומי. טיפול שיקומי כולל שיחות פרטניות, משפחתיות וקבוצתיות, הקניית מקצוע מתאים, או חזרה מדורגת למקצוע הקודם של החולה.

 

טיפול אינטנסיבי יכול למנוע הישנות של מצבים פסיכוטיים וחזרה לחיים קרובים לתקינים. חשוב לציין שהמחלה היא כרונית, ולא קיים עדיין ריפוי מוחלט ממנה. יתרה מזאת, באחוז מסוים מהמקרים, למרות הטיפול, תהיה חזרה של המצבים הפסיכוטיים והתדרדרות הדרגתית של התפקוד.

 

לא נמצאה סיבה מסוימת אחת, או שילוב מוגדר של סיבות שגורם למחלה. מחקרים מדעיים וסטטיסטיים מראים מכלול של גורמים תורשתיים, חברתיים וביולוגיים שיכולים לתרום לפריצה של המחלה אצל אדם זה או אחר.

 

אחד הסוגים של סכיזופרניה מתבטא גם בסימנים פסיכוטיים וגם בסימנים של דיכאון או מאניה. לסוג זה קוראים סכיזופרניה סכיזואפקטיבית, והאבחנה משפיעה על השיקולים לבחירת סוג הטיפול תרופתי.

 

פרוגנוזה לטווח ארוך של חולה שמנצל את כל ההישגים של הפסיכיאטריה המודרנית בתחומים של טיפול תרופתי, פסיכותרפיה ושיקום - טובים לאין ערוך מפרוגנוזה של חולה שדוחה את העזרה הקיימת.

 

11.10.2003

 

כל הזכויות שמורות למכון השרון

 

 

אתם כאן: דף הבית שיטות טיפול ד"ר מרק רויטמן