ד"ר מרק רויטמן
מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה
דרך מהירה להצלחה
שאלה:
אני בן 32, נשוי פלוס ילד, אקדמאי, נראה ממש טוב. באופי שלי אני שואף כל הזמן לשלמות, ומאוד חשוב לי מה אחרים חושבים עלי. השאיפה שלי היא להיות במרכז העניינים, אבל יש מעצור גדול שעוצר אותי. למרות שכלפי חוץ יש תמיד חיוך על פני, בפנים יש תסכול גדול על חוסר מיצוי עצמי.
אם אני עומד מול אנשים, הדופק שלי עולה ואני לא מסוגל להוציא מילה מהפה. בגלל זה אני נמנע מלהרצות, ומלעשות פרזנטציות. אני לא מסוגל לספר בדיחה לחברים או אפילו לדבר מול מצלמת וידאו ביתית. אפילו מול המשפחה הקרובה, למשל בלילה הסדר כשקוראים את ההגדה, אני מרגיש מאוד לא נוח, מתרגש ומזיע.
כבר כמה חודשים לפני ליל הסדר אני מתחיל לחשוב מה יהיה בערב החג. אף אחד פרט לאשתי לא יודע על הבעיה הזאת, ואפילו אשתי לא מבינה מה באמת מתרחש בתוך תוכי.
לפני שנה ניסיתי ללכת לפסיכולוגית, אבל התייאשתי מהר מאוד. נראה לי שזה לא בשבילי. אין לי סבלנות וכסף מיותר לטחון מים שנה או יותר. האם יש דרך מהירה לדלג על המחסומים הללו ולעלות על המסלול שיוביל אותי להצלחה?
תשובה:
במכתבך אתה מבטא יפה מאוד את האופי שלך. שאפתנות יתר וניסיון לדלג על המחסומים היישר אל ההצלחה גובים לפעמים מחיר יקר מהאדם.
דווקא בתהליך של פסיכותרפיה היית עשוי לגלות את הכוחות שעוצרים אותך בדרך לפסגת ההצלחות, את הכוחות שמפחידים אותך, שסותמים לך את הפה, שלא נותנים לך מנוח, ולא מאפשרים לך ליהנות מהמראה הנאה ומהיכולות שלך - לא רק מול אנשים אחרים, אלא אפילו מול מצלמת וידאו ביתית.
אצל אנשים עם אופי דומה לשלך, אותם כוחות שמתעללים בהם מבפנים, גם מונעים מהם פנייה לעזרה ולטיפול. אנשים כמוך חושבים שהם צריכים לפתור את הבעיה לבד, בלי לבזבז כסף ובלי להשקיע זמן. זה גורם לבעיה להחמיר, והפנייה לטיפול נעשית רק כאשר אדם כבר נמצא 'על הקרשים'.
היום קיימות שיטות טיפול מהירות יחסית, בנויות אינדיבידואלית, ומשלבות לפי הצורך שיטות טיפול שונות כמו טיפול בהיפנוזה, טיפול תרופתי וטיפול התנהגותי - קוגניטיבי. שיטות אלה בנויות במיוחד בשבילך. בעזרתן ניתן גם לדלג, גם לעלות על המסלול, וגם להגיע להצלחה.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
זעם על בגידת האב
שאלה:
אני בן 18 ויש לי חברה שאני מאוד אוהב. לאחרונה קורים לה דברים מוזרים, שגורמים לי להרבה סבל. פתאום היא התחילה לספר לי שהיא מתגעגעת לחבר לשעבר שלה. בפעם אחרת היא אומרת שאולי היא כבר לא אוהבת אותי יותר, או שהיא התאהבה באבא של החברה שלה. בזמן שאנחנו מקיימים יחסי מין, היא אומרת לי שהיא חושבת על בנים אחרים.
הכל התחיל אחרי שהיא יום אחד היא חזרה הביתה מבלי שהוריה ישימו לב, ושמעה ריב ביניהם. התברר שאביה בגד באמה עם בחורה צעירה, כמעט בת גילה, וכאשר אמה גילתה זאת, הוא החליט לעזוב את הבית.
אני חושב שחברתי עברה מין טראומה. היא לא מודה בכך, ומתעצבנת כאשר אני מתחיל לדבר על זה. האם אתה יכול להסביר לי מה עובר עליה, ואיך אני יכול לעזור לה?
תשובה:
קודם כל אני חושב שאתה בחור מאוד רגיש וחכם. אתה מקשר את השינוי ההחד שחל אצל חברתך לגילוי שלה על בגידת אביה ולפירוד בין הוריה בעקבות כך, וכנראה במידה רבה של צדק.
דמויות שני ההורים מהוות מרכיב מרכזי בעולמם הפנימי של כל בני אדם. לילדים ולמתבגרים, שעולמם הפנימי נמצא בבנייה ובהתגבשות, היחסים עם ההורים, היחסים בין ההורים והתנהגותם והתנהלותם של ההורים בעולם ובחברה חשובים ביותר.
סכסוך בין ההורים, בגידה של אחד ההורים בשני, עזיבה של אחד ההורים - כמוהם כסכסוך, בגידה או אבדן של חלקי נפשו של המתבגר עצמו. קרוב לוודאי שנפשה של חברתך מוצפת רגשי זעם, בילבול, דיכאון, קנאה וצורך בנקמה. ללא ספק, היא מרגישה נעזבת על ידי אביה, ואולי מכך נובעת התאהבותה באביה של חברתה, שאולי בצורה לא מודעת מהווה לה תחליף לאב שעזב.
הדוגמה של אמה שנבגדה ונעזבה יכולה לגרום לה לפחד לאהוב ולהיקשר לגבר אחד, ולכן כצעד הגנתי, היא מנסה להינתק ממך רגשית ולפזר את אהבתה בין כמה גברים. ייתכן מאוד שהדחף לבגוד בך נובע מהצורך שלה לשלוט בגורלה, ובמקום להיות נבגדת כמו אמה, היא מנסה להיות זו שבוגדת או מסוגלת לבגוד.
סערת נפש כזאת יכולה להיות זמנית, ולחלוף לבד, או בעזרת אנשי בריאות הנפש, אבל בכל מקרה נשאר רישום עמוק וטראגי בעולמה הפנימי, שיכול להשפיע על כל יחסיה הבינאישיים בעתיד.
עכשיו כשאתה מבין טוב יותר את העובר עליה, אתה תוכל להחליט אם לעמוד לצדה למרות הכאב והסבל שנגרמים לך, או למלט את נפשך מעין הסערה, כל עוד לא מאוחר מדי.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
הצלה מסוכנת
שאלה:
היה לי חבר שעזב אותי, ואני עדיין אוהבת אותו מאוד ודואגת לו. הוא טוען שהוא אהב את האופי שלי, אבל לא נמשך למראה החיצוני שלי. הבחור הזה סבל מהתעללות קשה בבית, בפנימייה ואחר כך בצבא.
הוא טיפוס מאוד ביקורתי כלפי כל אחד שהוא באה במגע עמו. הוא מקנא באחיו למחצה, צעיר ממנו, שלדבריו לא סבל כמוהו. הוא חסר ביטחון, ויש לו בעיה להחליט אפילו על דברים הקטנים והפשוטים ביותר.
הוא בקושי מקפיד על ניקיונו האישי. לא פלא שאין לו בכלל חברים. אני הייתי החברה הראשונה שלו. כאשר הכרתי אותו, הוא היה בתול. לימדתי אותו את הדברים הבסיסיים במין, הייתי רוחצת אותו, קונה לו בגדים.
שאלתי היא - מה לעשות איתו, ועם האהבה הגדולה שיש לי כלפיו. האם אני צריכה לדאוג להתערבות רפואית או פסיכולוגית, או לתת לו להתמודד לבד עם הבעיות שלו? ואם יש צורך בהתערבות, מה צריך להיות חלקי בה?
תשובה:
עזרה והצלה של אנשים שעברו התעללות יכולה להיות משימה קשה ומסוכנת. כפי שאת מתארת, נפשו של החבר שלך פגועה מאוד. מחד, הוא זועק לעזרה, אבל מאידך הוא פוגע במי שמושיט לו את היד.
גם אנשי בריאות הנפש המנוסים ביותר נפגעים לא פעם מהתנכלויות, מתלונות זדוניות, מהטרדות ומלשון הרע של קורבנות התעללות להם הם מנסים לעזור.
אין ספק שחברך זקוק לעזרה נפשית, אך עדיף להשאיר את הטיפול בו לאנשי מקצוע. לדעתי השאלה היותר חשובה שצריכה להישאל היא: מה המוטיבציה שלך לספוג ממנו עלבון? מה מושך אותך אל גבר שנתת לו את נפשך ואת גופך, לימדת אותו דברים בסיסיים במין, רחצת והלבשת אותו, כפי שאת כותבת, והוא עוזב אותך בגלל שאת לא מספיק יפה בשבילו.
יכול להיות שגם את עברת התעללויות והשפלות, ומכאן האמפתיה לבחור שסובל, אלא שבאורך פלא, במקום תודה והערכה על נאמנותך, קיבלת השפלה ודחייה. אני ממליץ גם לך לפנות לטיפול, כדי לבדוק את הפגם הפנימי שקיים בך, שמושך אותך למי שמסוגל רק לפגוע ולהשפיל.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
מפחדת להישאר לבד
שאלה:
אני בת 24, והביטחון העצמי שלי נמוך מאוד. בילדותי היית רקדנית, וכאשר הפסקתי לרקוד, הכול התחיל. פתאום שמתי לב שאני רזה מאוד ובעלת חזה קטן. גם חמש שנים עם טבעות בשיניים לא ממש עזרו.
קשה לי לצאת עם גברים, ובכלל להכיר אנשים חדשים. מאגר החברים והמכרים שלי מאוד מצומצם. אני תמיד חושבת שמישהו חושב עלי דברים רעים, מדבר עלי לא יפה, וכדומה.
ניסיתי כמה פעמים לחזור לרקוד, אבל זה כבר לא זה. אני מנסה כל מיני פעילויות, אבל ממש לא נהנית ולא מתמידה בהן. כל מערכות היחסים שלי עם גברים, ארוכות או קצרות, הסתיימו בגללי. תמיד הרגשתי חוסר אמון בבן הזוג, וגם לפעמים הייתה לי תחושה שהוא מצליח יותר ממני מבחינה חברתית.
אני תמיד חושבת שעושים לי 'בכוונה'. מה אפשר לעשות כדי להתגבר על ההרגשות האלה? אני ממש פוחדת להישאר לבד יום אחד, כאילו להתעורר ולגלות שכולם מסביב עזבו...
תשובה:
אני מוכרח לציין שממכתבך עולה שאת בחורה מאוד רגישה, עם מודעות גבוה לתחושות עמוקות מאוד. את מדברת על דימוי הגוף, על תחושת הערך העצמי, על האמון הבסיסי שאת מסוגלת לחוש כלפי הסביבה הקרובה וכלפי האנשים הקרובים - חברים, חברות, חברה בכלל.
מקור הרגשות שאת מתארת הוא בדרך כלל באיכות הקשר בין התינוק והאם, או הדמויות החשובות האחרות בילדות המוקדמת. לפעמים מחלה, או דיכאון של האם, טראומות שהיא עברה בילדותה, זעזועים כמו הגירה, אובדן בן זוג או גירושין, יכולים למנוע ממנה להיקשר לתינוקת שלה, ולהעניק לה אהבה, חום, חיבוק, מילה טובה, עידוד ורגיעה.
במקרים אחרים הסיבה לרגשות כאלה יכולה להיות נעוצה בטראומת ילדות או גיל ההתבגרות של האדם עצמו. כתוצאה מנסיבות כאלה, אדם מתפתח עם אישיות חשדנית, חסרת ערך עצמי, לעתים קנאית הרסנית, לעתים עם נטייה לדיכאון.
הטיפול המומלץ במצבים כמו זה שאת מתארת הוא פסיכותרפיה אנליטית ארוכת תווך. למרות שההשקעה מבחינת הזמן והכסף בטיפול כזה היא לא קטנה, זה משתלם, בגלל שטיפול כזה יכול לחסוך שנים רבות של סבל, חוסר מימוש עצמי, ואי מיצוי של חיים שלמים.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
