קיימים מצבים שבהם הטיפול התרופתי – הוא הכרחי. למשל:
מחלת סכיזופרניה, ממנה סובל כ- 1% מכלל האוכלוסייה. זו מחלה כרונית קשה. טיפול תרופתי מאפשר רמיסיה ממושכת וטיפול שיקומי מקצועי וחברתי.
מניה-דפרסיה, שזו מחלה ביולוגית שבה חלות תנודות קיצוניות במצב הרוח לאורך תקופות ארוכות. תנודות אלו יקרו, בין אם רוצים בזה המטופל או המטפל, ובין אם לאו. מצבים אלה יכולים להיות קיצוניים עם דיכאון עמוק, עם אובדנות - או מניה עם התנהגויות תוקפנית או מינית לא תואמות ומזיקות. במצבים כאלה חייבים לקבל טיפול בתרופות מייצבות מצב רוח. ההבדל בין מי שלא מקבל טיפול למי שמקבל יכול להיות קיצוני: במקרה אחד, אשפוזים חוזרים, חוסר תפקוד, נזק עצמי ולסביבה ובמקרה שני – תפקוד לגמרי תקין ללא מגבלות כמעט בהתאם ליכולותיו הטבעיות של האדם.
דוגמה אחרת – היא מצבים דיכאוניים: היות ומחלה דיכאונית – היא מחלה גלית עם גלים חוזרים - במקרים שבהם מצבי הדיכאון קשים, ממושכים ותדירים, הטיפול התרופתי יכול למנוע חזרות של המצבים הדיכאוניים. הוכח מדעית שבמצבים שמחייבים טיפול תרופתי, שילוב של טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה יעיל יותר מטיפול תרופתי בנפרד.
מאמרים בנושא
כל הזכויות שמורות למכון השרון