ד"ר מרק רויטמן
מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה
מי יטפל במצילי חיים
שאלה:
אני אחות בחדר מיון של אחד מבתי החולים הגדולים בארץ. במסגרת עבודתי אני וצוות הרופאים והאחיות שעובדים איתי נחשפים כל יום למצבי סטרס רבים. חלקם קיצוניים מאוד.
אני מדברת על פציעות קשות, מוות, תאונות ופיגועים עם נפגעים רבים, תגובות קשות של בני משפחה על מות קרוביהם, ועוד. לפעמים מגיעים למיון אנשים שאנחנו מכירים, ואז זה קשה שבעתיים.
אני מוצאת את עצמי מתקשה להתנתק מהעבודה גם בשעות שאני לא במשמרת. קשה לי לדבר עם בני משפחתי ועם חברים על ענייניהם או סתם שיחה קלה שעות אחרי שהייתי עדה לאסונות שקורים לאנשים. לפעמים אני עושה את עבודות הבית שלי בצורה אוטומטית, מרגיז אותי כאשר הילדים לא עושים בדיוק מה שהם צריכים לעשות.
בעלי מתלונן על מצבי הרוח שלי. הוא לא יכול להבין למה אני לפעמים אדישה כלפיו, ולפעמים תוקפנית. כאשר אני מנסה לספר לו מה קרה לי בעבודה היום או אתמול, הוא מבקש ממני לחדול ולהוציא את העבודה מהראש שלי כאשר אני בבית.
אני לא מסוגלת לעשות זאת למרות הניסיון שלי של שמונה שנים בעבודה הזאת. מהשיחות עם חברותי לעבודה אני מבינה שאני לא היחידה. גם הרופאים שעובדים איתי לעתים עצבניים, חסרי סבלנות. כמה מהחברות שלי לוקחות מדי פעם כדורי הרגעה.
כולם מדברים חצי בצחוק על רצון לעזוב את העבודה הזאת ולעסוק במשהו יותר "נורמאלי". אני מאוד אוהבת את העבודה, אבל מתעניינת אם יש דרכים יותר יעילות להתמודד עם המתח.
תשובה:
תודה על מכתבך גלוי הלב. את וחברייך לעבודה עושים עבודת קודש בחזית קשה ובמתח מתמיד.
בזמן האחרון יש יותר ויותר הבנה לכך שעובדי רפואה דחופה, שוטרים, צוות אמבולנסים וכוחות הצלה אחרים נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות פסיכולוגיות שונות.
אפילו אחרי חשיפה אחת למקרה קיצוני, אנשים רבים מפתחים סימפטומים שונים שלא עוברים שבועות, חודשים ואף שנים. סימפטומים כוללים עוררות יתר לגירוים שונים, עצבנות, זיכרונות חוזרים, חלומות זוועה.
כאשר מדובר בחשיפה חוזרת לאירועים טראומטיים, קיימת אפשרות שכל אירוע נוסף יחליש את הנחשף ויחמיר את הבעיות או להפך, שאדם יתחזק, מנגנוני התמודדות יתפתחו ויהיו ליעילים יותר.
הכיוון תלוי בגורמים שונים, ביניהם האישיות הבסיסית, המוטיבציה שמניעה את האדם לעבוד בעבודה רווית סטרס, אבל בעקר רמת הגיבוש בצוות, תמיכה הדדית ותמיכה מצד ההנהלה, תמיכה במשפחה ותנאי עבודה.
במקומות עבודה שונים מתקיימות קבוצות תמיכה שמאפשרות דיון בבעיות, דרכי התמודדות, חיפוש פתרונות יעילים ותמיכה הדדית. רצוי שתהיה גם נגישות קלה לעזרה נפשית אינדיבידואלית במקרה של מצוקה חריפה או מתמשכת.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
טיפול אלטרנטיבי
שאלה:
אני בת 46. במשך שנים, ואפילו עשרות שנים, אני נאבקת עם הדיכאון שלי בעזרת טיפולים אלטרנטיביים. ניסיתי יוגה, מדיטציה, טיפולים הוליסטיים שונים, הומאופטיה, תרופות מחנויות טבע, אבל הדיכאון לא עבר.
אני מיואשת. החלטתי לקבוע תור אצל פסיכיאטר כדי לקבל תרופות. אני מאוכזבת מכך שכל הטיפולים הטבעיים לא עזרו לי. האם זה סימן של החולשה שלי, שאני אזדקק לתרופות כימיות כדי להיות מסוגלת להמשיך ולתפקד?
תשובה:
ידוע מהמחקרים הסטטיסטיים ומהניסיון הקליני היומיומי שלאנשים שסובלים סבל נורא ממצבים דיכאוניים, לוקח לפעמים שנים ועשרות שנים עד שהם מגיעים לקבל טיפול מקצועי.
לא פשוט להבין למה אדם שיומיים סובל מחום או מכאב ראש מיד רץ לרופא, ולעומתו אדם שבמשך חודשים ושנים חש מועקה קשה, חולשה משתקת, אי שקט, "שריפה בגוף", הפרעות שינה, שינויים בתיאבון (כל אלה סימפטומים גופניים גרידא) - לא פונה לעזרה רפואית.
הסיבות לכך רבות. העיקריות שבהן - שהתחושות הגופניות הקשות מלוות ברגשי אשמה ובושה קשים לא פחות. אדם מרגיש את עצמו אשם ומבויש במה שקורה לו. התחושות הללו הן חלק מהמצב הדיכאוני עצמו.
מתווספת לזה סטיגמה חברתית ולחץ משפחתי להתגבר, לקחת את עצמו בידיים, להתעלם מהסבל. המצב הזה מנוצל היטב על ידי מטפלים לא מקצועיים וסוחרים שמציעים לאדם הסובל טיפול שהוא, כביכול, מחוץ לסטיגמה של טיפול נפשי, כמו תוספי מזון , תרופות "טבעיות" וכדומה.
עד היום לא התגלה אף טיפול "אלטרנטיבי" שמרפא דיכאון ואת החרדה שמלווה את הדיכאון. הבעיה היא שהחומרים שמוצגים כטבעיים לא עברו שום מחקר, בקרה או סטנדרטיזציה, ולא קיבלו את האישורים שנדרשים עבור כל תרופה.
החומרים הללו, גם אם הופקו בתהליכים שונים מחומרים מהטבע, יכולים להכיל חומרים כימיים שונים בריכוזים ובכמויות שיכולים להיות מזיקים למערכות שונות בגוף.
מכל שיטות הטיפול שניסית, את לא מזכירה פסיכותרפיה. במצבים דיכאוניים קלים עד בינוניים, פסיכותרפיה, עם או בלי שילוב של טיפול תרופתי, יכולה לא רק לרפא, אלא במקרים רבים גם למנוע הישנות של הדיכאון.
סיבות גופניות, גנטיות, אנדוקריניות, סביבתיות, חינוכיות ואישיותיות, יכולות להפר את האיזון הכימי במוח. הערכה מקצועית מדוקדקת מאפשרת לבחור שילוב של טיפולים המתאימים לאדם ספציפי זה או אחר.
חשוב להבין שגם אם יש צורך בתרופות כימיות - אלה תרופות שעברו את כל הבדיקות המחמירות במשך השנים, והמטרה שלהן אינה להחליף את המאמץ של האדם עצמו, אלא להחזיר לנורמה את האיזון הכימי שלו במוח ולאפשר לו להחליט בעצמו על צעדיו בעתיד.
אגב: יוגה, מדיטציה, ספורט, דמיון מודרך, מסג' רפואי, הידרותרפיה בהתאמה אישית ובמינונים נכונים - הם חלק של מהארסנל של פסיכיאטרים שמטפלים בתסמונת ביו-פסיכו-סוציאלית כמו דיכאון.
הטיפולים הללו פועלים מצוין בשילוב עם פסיכותרפיה וטיפול תרופתי. כאשר מנסים להתעלם מהצורך בטיפול פסיכיאטרי, ולהסתפק בטיפולים משלימים, עלולים להפסיד זמן יקר, להחמיר את המצב ולעמיד בסכנה את הבריאות ואף את החיים עצמם.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
תרופות נגד הדיכאון ועליה במשקל
שאלה:
אני בת 39. מאז גיל 30 עברתי שתי תקופות של דיכאון די קשה. בשנתיים האחרונות אני מקבלת תרופה בשם seroxat, ומרגישה בטוב. רמת הפעילות שלי עלתה, אני מצליחה בעבודתי ובתפקודי בבית, אבל דבר אחד מדאיג אותי: התיאבון שלא היה לי בכלל בתקופת הדיכאון, השתפר, ועליתי 6 ק"ג במשקלי.
למרות כל מאמצי לעשות דיאטה ולהוריד במשקל, איני מצליחה בכך.איך אפשר להימנע מעלייה במשקל כאשר התרופות נגד דיכאון נועדו לשפר את התיאבון?
תשובה:
תלונות על עלייה במשקל נפוצות מאוד אצל אנשים שמקבלים תרופות נוגדות דיכאון. במיוחד תלונות אלו היו נפוצות עם מטופלים שקבלו תרופות מהדור הישן, כמו Elatrol, Tofranil, Anafranil . עם תרופות מהדור החדש, כמו Prozac, Seroxat ,Favoxyl - זה קורה לעיתים נדירות יותר.
הסיבות לשינויים במשקל בזמן הדיכאון וביציאה ממנו הן מורכבות. תרופות נוגדות דיכאון לא נועדו לשפר את התיאבון. ירידה בתיאבון וירידה במשקל - זה הסימפטומים האופיינים לאחוז גבוה של אנשים הסובלים מדיכאון.
לכן כאשר חל שיפור בעזרת טיפול תרופתי, התיאבון משתפר, והמשקל עולה. סוגים מסוימים של דיכאון מאופיינים דווקא בעלייה בתיאבון ועלייה במשקל. במקרים האלה שיפור במצב מביא לירידה בתיאבון ולירידה במשקל.
תרופות כמו Prozac ו – Seroxat מעלות את רמת החומר הנקרא סרוטונין במוח, ומביאות על ידי כך לירידה בהזדקקות לפחמימות שמהוות חומר גלם ליצירת סרוטונין. ניתן להגיד שתרופות נגד דיכאון מרפאות את הדיכאון ועל ידי כך מאזנות את המשקל - כלפי מעלה או מטה. בכל מקרה חשוב לדעת שהתרופות עצמן לא מכילות קלוריות ולא גורמות לעלייה במשקל.
אם בכל זאת העלייה במשקל היא דרסטית, כדאי לשקול סיבות נוספות לכך - למשל ירידה בתפקוד של בלוטת מגן. אם סיבות רפואיות נשללו, כדאי לפנות לייעוץ דיאטני.
לפעמים ירידה בכמות הממתקים, משקאות ממותקים ומאכלי עתירי שומן, מבלי לשנות את הכמות היומית של הקלוריות, יכולה לעזור. הליכה של 60-20 דקות ביום יכולה לעזור להוריד כמה קילוגרמים במשך כמה חודשים.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
תרופות נגד דיכאון והריון
שאלה:
אני בת 30, נשואה, ואם לילד בן 6. בעלי ואני מעוניינים בילד נוסף. הבעיה היא שאחרי הלידה הראשונה התפתח אצלי דיכאון, והתחלתי לקבל Prozac.
ניסיתי כמה פעמים להפסיק לקחת את התרופה כדי להיכנס להריון, אבל בכל פעם הסימפטומים חזרו, והרופא החזיר אותי ל Prozac . עלי לציין שגם אמי ודודתי סובלות מדיכאון. הייתי רוצה לדעת אילו השלכות יכולות להיות אם אכנס להריון בזמן שאני לוקחת Prozac. האם זה יכול להשפיע על ההריון ועל התינוק? האם אוכל להניק?
תשובה:
את שואלת שאלה מאוד מורכבת. מידע בדוק בנושאים אלה הוא מעוט.
לפי מה שידוע כיום, השפעת תרופות נוגדות דיכאון על הפריון, הריון, התפתחות העובר וההנקה הן מועטות מאוד. לא נצפה הבדל משמעותי במומים מולדים אצל אמהות שלקחו prozac לעומת אלה שלא לקחו.
נצפתה עלייה קטנה מאוד במספר ההפלות הספונטניות אצל נשים שלקחו את התרופה לעומת אלה שלא לקחו. בגלל שהעלייה הזאת היא קטנה מאוד, לא ידוע אם היא כתוצאה מהתרופה או שהיא מקרית.
קיימים דיווחים בודדים על השפעה שלילית על התינוקות שהונקו על ידי אמותיהם שלקחו את התרופה, אך אין הוכחות בדוקות לכך. ההחלטה על שימוש בתרופות נוגדות דיכאון בזמן ואחרי הריון צריכה להתקבל לפי שיקולי סיכון ותועלת.
הסכנות של הדיכאון לאם ולתינוק בזמן או אחרי ההריון גדולים לאין ארוך מהסכנות המזעריות שיש בלקיחת התרופות.
אותו הדין לגבי הנקה: התועלת של הנקה לאם ולתינוק יכולה להיות חשובה לאין שיעור מהסכנות שמעט מהתרופה יגיע לחלב האם. אם בכל זאת מחליטים להפסיק את לקיחת התרופות, עדיף לעשות זאת לפני כניסה להריון ובחודשיים הראשונים של ההריון, כאשר האברים הפנימיים של העובר מתגבשים.
בכל מקרה יש צורך להתייעץ ולשקול היטב את דרך פעולתך, גם עם הפסיכיאטר שלך וגם עם רופא הנשים. מידע נוסף על השפעות של תרופות מכל סוג על ההריון ניתן לקבל בטלפון ממאגר מידע שקיים במשרד הבריאות.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
