ד"ר מרק רויטמן
מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה
האם Zyban יעזור לי?
שאלה:
ידידה שלי קיבלה Zyban כדי להפסיק לעשן. היא הופתעה לגלות שלא רק שהיא הפסיקה לעשן, אלא גם נפטרה מדיכאון ואפתיה, מהן סבלה שנים רבות.
אני לא מעשן, אבל מאז שאני זוכר את עצמי, אני סובל ממצבי רוח, דיכאונות וחוסר אנרגיה. ניסיתי כמה פעמים בחיים שלי טיפולים פסיכולוגיים, ואפילו תרופות, אבל אף פעם לא התמדתי בטיפול. האם גם לי התרופה יכולה לעזור, למרות שאיני מעשן?
תשובה:
התרופה Zyban נמצאת בשימוש קליני מזה כ 10 - שנים. היא נכנסה לשוק כתרופה נוגדת דיכאון בשם Bupropion, והוכיחה את עצמה במחקרים כשווה בהשפעתה האנטי - דיכאונית לתרופות מהדור הקודם, כמו Anafranil ,Elatrol ותרופות אחרות מקבוצה זאת, כמו גם לתרופות מהדור החדש - כמו Prozac ו Seroxat.
מנגנון הפעולה של Bupropion - Zyban)) שונה מהמנגנון של שתי הקבוצות הללו. בהדרגה התברר שבנוסף להשפעה האנטי דיכאונית, נטילת Bupropion (Zyban) גרמה לאנשים רבים להפסיק לעשן באופן ספונטני.
מאז נערכו מחקרים שהוכיחו את היעילות של Bupropion (Zyban) בטיפול באנשים המעוניינים בגמילה מעישון.
בנוסף לכך, התברר כי Zyban שיפר את התפקוד המיני גם אצל הגברים וגם אצל הנשים. כמו כן, הצטבר ניסיון שהוכיח את יעילותה של תוספת קטנה של Zyban לביטולן של תופעות לוואי כמו ירידה בתשוקה מינית וקושי להגיע לאורגזמה הנגרמות מנטילת תרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI.
Zyban נמצא גם יעיל בטיפול באנשים מבוגרים עם תסמונת של הפרעת קשב והיפראקטיביות. בשונה מתרופות נוגדות דיכאון מהדור הישן, Zyban גורם לירידה מתונה במשקל.
כדי להחליט אם Zyban יכול לעזור לך, אתה צריך קודם כל לעבור בדיקה אצל פסיכיאטר, על מנת לאבחן אם אתה סובל מאחד המצבים שבהם הטיפול התרופתי יכול להועיל לך.
בבחירת סוג התרופה ושיטת הטיפול, פסיכיאטר מביא בחשבון גורמים שונים, כמו מצבך הנפשי, הגופני, סוג האישיות שלך, ניסיונות טיפול קודמים, אינטראקציה עם תרופות אחרות, גורמי סיכון ותופעות לוואי אפשריות.
תוספת לתשובה 2013:
מזה כמה שנים אותה חברת תרופות שמייצרת Zyban , התחילה לייצר תרופה אחרת על בסיס אותו Bupropion. השם של התרופה – Wellbutrin XR תרופה הזאת מיועדת במיוחד לטיפול בדיכאון. Zyban מיועד לטיפול גמילה מעישון.
כל הזכויות שמורות למכון השרון
חרדה והמצב הביטחוני
שאלה:
אני מקווה שזה לא חצוף מצידי לשטוח כאן את מצוקותיי, אבל אני צריך עזרה דחופה. אני סטודנט בן 28. צר לי להיות כה בנאלי, אבל אני פשוט נמצא במתח עצום בעקבות המצב הביטחוני במדינה.
אני בקושי מסוגל לישון בלילות. כל פעם שאני שוכב לישון או לנוח, אני חולם על פיצוצים ופיגועים. אני מקבל לחצים מאוד חזקים בראש מרוב מתח וחרדה. מה שקורה בפועל הוא - שיותר מכך שאני מפחד להיפגע פיזית בפיגוע, אני פשוט מפחד על השמיעה שלי. אני עוסק במוזיקה וזה חלק כביר מחיי.
החרדה היא כל כך עצומה, נוראית ובלתי נסבלת, שאני לא ישן, סובל מקשיי נשימה, רעד וחוסר ריכוז. אני חושש לא רק שהשמיעה שלי עלולה להיפגע, אלא גרוע מזה, איזה כלי דם בראש, חס וחלילה, יקרע מרוב מתח וחרדה. אין דבר שמפחיד אותי יותר בעולם מנזק מוחי. תחושת חוסר ודאות וחוסר אונים פשוט מטריפה את דעתי. אני מרגיש שאני הולך להשתגע.
לפני שלושה שבועות נתקלתי במקרה בעיתון בטור של כתב צבאי שכתב שבמערכת הביטחון ובכל הגופים האחראים על המודיעין, התקבל לאחרונה מידע והתראות רבות מאוד על כוונתם של ארגוני הטרור לבצע פיגועים רבים בתוך הקו הירוק. חלקם גם תסריטי אימה בסגנון פיצוץ הבניין באוקלהומה.
זה פשוט גמר אותי. ישבתי קפוא כמה דקות והייתי בהלם טוטאלי. בהמשך הכתב הוסיף: "גם אם הפיגוע המזעזע המרחף מעל ראשינו לא יתרחש בסופו של דבר, המצב באזור יתדרדר".
תמונה נוראית, וכל מה שאתה רוצה זה פשוט למות. אני לא מצליח להתגבר על זה בכוחות עצמי. האם יש עוד מישהו עם חרדות כל כך עצומות? האם לא יהיה כדאי לי פשוט להניח הכול ולעזוב את הארץ?
אם אתה יכול להתייחס לדברים שהעליתי - אודה לך מאוד, ערן.
תשובה:
ערן יקר, אני עונה לך באיחור, היות ולא הייתי בארץ שלושה שבועות. בינתיים "קרו כמה דברים" בעולם. אני לא יודע איך התקפת הטרור על ארה"ב והמלחמה הפסיכולוגית שהתפתחה אחרי כן השפיעו עליך.
אמנם טרור, מעצם הגדרתו, מקווה להשיג תוצאות מהסוג שאתה מתאר, אך מעטים מגיבים עליו בסבל נפשי קיצוני ובשיתוק כמוך. אני לא יכול לדעת רק ממכתבך מדוע דווקא אתה רגיש כל כך לאירועים ביטחוניים.
בכלל, הקשר בין אירועים חיצוניים והמצב הנפשי של הפרט הוא מאוד מורכב ושווה דיון אקדמי ארוך. אותם סימפטומים שאתה מתאר יכולים להופיע אצל אדם לאחר ריב משפחתי, הפסד בבורסה, מתח בעבודה, או בכלל ללא סיבה נראית לעין.
אתה כותב שאתה לא מצליח להתגבר בכוחות עצמך. מצב פסיכוסומאטי שאתה מתאר דורש טיפול מקצועי. על דרך הטיפול המתאימה לך ניתן להחליט ביחד עם איש מקצוע לאחר בדיקה מקיפה ומעמיקה.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
סטרס ומערכת העיכול
שאלה:
האם סטרס וחרדה יכולים לגרום לאולקוס או בעיות אחרות במערכת העיכול?
תשובה:
עוד בתחילת המאה ה 20 - יצר המדען הרוסי הדגול - פבלוב במעבדה כיב קיבה אצל כלבים על ידי העמדתם במצב של סטרס קיצוני. הוא עשה זאת על ידי שילוב של שני גירויים סותרים בו זמנית, ובכך יצר דגם מעבדתי ראשון למחלה פסיכוסומאטית בכלל, ומחלה במערכת העיכול בפרט. ניסיונות האלה נחשבים ליסודיים בפיזיולוגיה עד עצם היום הזה.
כמובן שאצל אדם בחיים אמיתיים, המנגנונים של היווצרות מחלות בדרכי העיכול הרבה יותר מורכבים. כך, למשל, גילו שלחיידק בשם H. Pilori חלק משמעותי בתהליך היווצרות כיב קיבה ותריסריון, אבל רק 20% מאלה שמגלים אצלם את החיידק, מפתחים כיב.
ידוע היום שאינטראקציה בין גורמים תורשתיים, סביבתיים ונפשיים אחראית על היווצרות של כיב או החמרתו. לא בכל המצבים הפסיכוסומאטיים מוציאים פגיעה אנטומית ברקמות של דרכי העיכול.
הפרעות הקשורות בוושט המתבטאות בקושי בבליעה מושפעות באופן ברור ביותר ממצבים נפשיים כמו התרגשות, חרדה ודיכאון.
קבוצה נוספת של מחלות פסיכוסומאטיות של דרכי העיכול הן מחלות של המעי הגס. אצל אנשים שסובלים מקיבה עצבנית, או באנגלית - Irritable Bowel Syndrome (IBS), שמתבטא בכאבי בטן, שלשולים ועצירויות מגלים בשכיחות גבוה מחלת חרדה או דיכאון.
מחלה כרונית קשה הפוגעת ברקמת המעי הגס, כמו Ulcerative Colitis , כמעט תמיד קשורה בהחמרה של המצב הדיכאוני.
אפילו טחורים יכולים להיות קשורים קשר אמיץ עם האופי והמצב הנפשי. כמו ברוב המצבים הפסיכוסומאטיים, לא ניתן להפריד ולקבוע מה קודם למה - המחלה הגופנית למצב הנפשי או המצב הנפשי למחלה הגופנית.
מה שברור הוא - שיש לטפל באדם הסובל - כלומר להתייחס גם למרכיב הגופני וגם למרכיב הנפשי של סבלו. צוותים המורכבים מרופאים גסטרואנטרולוגים ופסיכיאטרים מגיעים לתוצאות הטובות ביותר בטיפול במצבים הללו.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
חרדה חברתית
שאלה:
אני בן 28, וכנראה סובל ממצבי חרדה. החרדה מתחילה כאשר אני נמצא בחברת אנשים. בדרך כלל ההתקף בא כאשר יש בסביבה הרבה אנשים, אבל לאחרונה זה קורה לי גם עם אחד או שניים.
אני משתתק ונעשה עצבני. אני לא מסוגל לחשוב, והמילים לא יוצאים לי מהפה. אני מרגיש טיפשי, וחושב שכולם רואים מה קורה לי. זה פוגע מאוד בחיים החברתיים שלי. מה עלי לעשות?
תשובה:
במכתבך אתה לא מציין אם החרדה מופיעה בכל מצב חברתי, או רק עם אנשים שאינך מכיר. יש אנשים שמילדותם נוטים לביישנות מוגזמת, פחד וחשש מאנשים וממצבים חדשים. כאשר הם מתרגלים למצב החדש, ומכירים טוב יותר את האנשים, החרדה שוככת, והם מסוגלים להיות ביחסים קרובים ולתפקד ביעילות.
אצל קבוצה אחרת של אנשים - התופעות הללו קיצוניות הרבה יותר. הם נתקפים חרדה בכל סיטואציה חברתית, או אפילו מעצם המחשבה עליה. הפחד שלהם - הוא לחשוף את עצמם בחולשתם, לחשוף את טיפשותם וחרדתם ברבים. פחד זה גורם להימנעות הולכת וגוברת מסיטואציות חברתיות כלשהן.
חייהם החברתיים מצטמצמים. הם לא מממשים את הפוטנציאל שלהם בעבודה או בלימודים. הבעיה מתגלה במלוא עוצמתה בדרך כלל בגיל צעיר – בסביבות גיל עשרים וחמש. לפי מחקרים שונים כ- 10% מהאוכלוסייה סובלים מהתופעה.
כדי לפתור את הבעיה חייבים לפנות לפסיכיאטר. בדיקה פסיכיאטרית מקיפה מאפשרת לשלול מצבים נפשיים וגופניים אחרים שמתבטאים בצורה דומה.
הטיפול נבנה בצורה אינדיבידואלית. קיימים טיפולים תרופתיים ופסיכותרפיים יעילים, או שילובים ביניהם, שיכולים לעזור לך ולרבים אחרים שסובלים מבעיות דומות.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
