מכון השרון כפר סבא אבחון, ייעוץ וטיפול נפשי מ 1984

סקס והשמנה אהבה בעידן הגלובלי מפנטז על BDSM אוננות כפייתית משחקים מסוכנים האם אני נימפומנית? חברי לא משקיע במין לא מצליחה לגמור לא מגיעה לאורגזמה סקס במקומות ציבוריים בחור חרדי מחפש הדרכה מינית אבא תפס אותי מאוננת שיקוי אהבה אוננות- גם בגיל המבוגר! גומר תוך דקה תעזרו לי להגיע לאורגזמה בעלי מתנגד לטיפול איך לצאת ממעגל הכישלון חייל מתוסכל מחיי המין טיפול בהפרעה כפייתית על הקשר בין ערך עצמי וקנאה מאוכזב מנשים הקשר בין אוננות לחרדה אני לסבית או סתם מבולבלת? מאוהבת בגבר נשוי על אהבות וחרדות המרוץ אחרי האורגזמה יחסי מין - הכמות והאיכות זה גילה המוקדם או גילי המאוחר... למה אני לא מאושרת? אישה נואפת או בעל קנאי? מזלזלת במי שאוהב אותה מחשבות כפייתיות אחרי הלידה למה אני מקנאה? הקשר בין עושר לאושר אהבה לאישה בוגרת קורבן סדרתי נישואין במבוי סתום נמשכת למי שפגע בה מתביישת במיניותה חרדת טיסה יחסים מסוכנים מסיבת רווקים האם הבחור הזה מתאים לי? זוגיות לאחר האובדן מזוכיזם ודיכאון דון ז'ואן מן המושב אהבה זה (לפעמים) כואב מוטרד מפנטזיות של אשתו מה זו בגידה? למה אני לבד זוגיות והגשמה עצמית אהבה כואבת האם זה מוסרי לעזוב בעל חולה בעקבות התעללות מינית אוננות בכפייה הישרדות אחרי הלידה מורטת גבות בגידה כואבת התעללות בני נוער וטראומה נפשית בעלי מכור לעבודה לאן נעלמה הזקפה? חולה אהבה נישואין שניים סובל לאחר האורגזמה בעל שמתנהג כמו ילד איך להתגבר על ערך עצמי נמוך לא מסוגלת להתגרש אוהב חיילות תרופה להורדת חשק האם הדיכאון יחזור? לבגוד או להתגרש? התמכרות לפדופיליה באינטרנט תערובת קטלנית קשר לא שוויוני מחיר ההתעללות בלבול בזהות מינית זוגיות בסכנה צעיר עם דיכאון הכרויות באינטרנט והתפקוד המיני נער עם איבר מין קטן תשוקות אסורות בחורה מתוסבכת האם לממש את הפנטזיה? אבא בוגד חלומות לוהטים נערה קנאית למה הפרידות כואבות כל כך להיחשף בהדרגה יש טיפול בשפיכה מהירה חוויה של ריקנות הקשר בין שיברון לב לדיכאון בגידה או שובבות? סטודנט מאוהב במרצה שלו ההשפעה ההרסנית של ניצול מיני חיים בצל מחלה כרונית על הכעס והתשוקה פוחד להישאר לבד שליטה על העיתוי השפיכה מאונן במקום לבוא לאשתו בחדירה הכול נהרס ההורים מתעבים זה את זה רוצה לשנות את האישיות התלבטויות לפני הפעם הראשונה חיי מין אחרי אוטם שריר הלב שפיכה מעוכבת בעלי חושק בחברה שלי שפיכה מהירה יתרונות וסכנות של מין אוראלי הוא כל כך נפלא - למה אני לא אוהבת אותו? יצר מציצנות האם ניתן לשנות הנטייה המינית על ידי היפנוזה? "קריסת מערכות" בתול בן 36 דיכאון עם סיבה פרידה כואבת משיכה גורלית טיפול בהיפנוזה מה התדירות המומלצת? לא מרוצה מהאופי שלה לבגוד או לא לבגוד? נהנית מפורנוגרפיה נועץ מבטים משבר נישואין לא סומכת על אף אחד אישה חושנית או מאוננת כפייתית נקמה על דחייה מפנטז על השפלה על ידי גברים טיפול סרוגייט חד פעמי! מי אשם בהתאבדות קנאה מאוחרת נרתיק שהתרחב עבודה שוחקת מיניות ומחלה דו קוטבית למה אני משחקת באש? הקשר בין עור ונפש "רגע האמת" מפחדת להישאר לבד הצלה מסוכנת רק לפנטז או גם לממש? היפנוזה והטיפול המיני מחפשת את הזהות המינית שלה מפנטז בזמן המשגל מין בזמן המחזור משבר בקשר איך לגשר על הבדלי חשק? ביטחון עצמי ירוד, דיכאון וקנאה משחקי כוח בחדר המיטות מין בגיל החמישים שפיכה מוקדמת פיצוץ ידוע מראש מפנטז על מין בשלושה אגורפוביה קשה לא מוכן לקחת גלולת אושר לא נהנית ממין מדד הנאסדק והזוגיות מסובכת עם עצמה עם הגוף שלה ועם החברים שלה מרגישה מושפלת מתי אהבה היא בגידה נערה עם חרדה חברתית עוד פעם על בגידה על המותר והאסור באהבה על התשוקה וכלכלה פחד מקשר פתרון מהיר לשפיכה מהירה קנאה או מחלת נפש דיכאון, עישון והתקף לב אבוד בממלכת נשים סייברסקס אינטרנט ומיניות החדשה אוננות מתבגר לובש בגדים של אחותו בעלי נוגע בנערות בתולה מפנטזת על אונס קבוצתי הבדלים בחשק החבר אוהב מין אחר חילופי זוגות יחסים קודמים כל יום כמו בפעם הראשונה האם צריך לחסוך באורגזמות השפעות האקסטזי אשתי עצבנית לפני וסת מין בגיל המעבר יחסים סאדו מזוכיסטיים האם בעלי הומוסקסואל האם אני אוהבת יותר מדי? מעבר לאורגזמה נשית זוגיות בגיל חמישים אני מאוהבת במפקדת שלי בעל מקנא הוכחה לאורגזמה זאת לא אהבה מין בגיל המבוגר מפנטזת על אונס מרגיש את עצמו כישלון עשירה אבל לא מאושרת רומן באינטרנט של מי הגוף הזה תמיד צריך להיות צודק זאת כן בגידה למי טובים חילופי זוגות משחקי תפקידים במיטה חברים ללא גבולות למה נשים מקנאות בי? האם בעלי סוטה מין? משיכה קטלנית אינטרנט והפתיחות המינית קשר סלולארי רוצה להיפטר מהבתולין חוגגים ובוכים תסביך אב או בחירה בוגרת נסיכת הלילה וכוכב השחר בעלי מעדיף את אמא שלו האם החברה שלי יותר מדי בסדר? שושנים וקוצים סודות מן העבר

כל הזכויות שמורות למכון השרון

שאלה: 

אני בת 34, נשואה ואם לשניים. מזה 13 שנים אני סובלת מסיוטי לילה. אני מתעוררת מכל רעש קל ומשוכנעת שיש מישהו בבית שמסתכל עלי, ורוצה להזיק לי. החשש הוא שהזר יראה שהבחנתי בו. במהלך השנים הסיוט השתנה, ואני מפחדת שהזר ירצה לפגוע בילדי. אני קמה ערה לחלוטין ורצה בבהלה לבדוק אם ילדי בסדר. רק כאשר אני בודקת את כל החדרים, אני חוזרת לישון.

בשנה האחרונה אני מתעוררת עם הרגשה שאני כבר לא חיה. אני מעירה את בעלי בבכי ושואלת אותו אם אני עדיין בחיים. התחושה היא קשה: אני מרגישה לבד, שלא נפרדתי מילדיי, שלא מיציתי את חיי. אחרי לילות כאלה, הדיכאון מלווה אותי גם בשעות היום. לפעמים התקפי החרדה מופיעים כמה פעמים בלילה.

לאחר שהבחנתי שבני, בן השבע סובל גם הוא מחרדות בלילה, פנינו בעלי, הילד ואני לייעוץ אצל פסיכולוג, אשר לאחר מספר פגישות איבחן כי החרדה של הילד היא כתוצאה מהחרדות שלי. התחלתי טיפול בפסיכותרפיה פעמיים בשבוע, ולמרות העליות והירידות בטיפול, אני מגלה כל הזמן משהו חדש על עצמי. במהלך הטיפול היו לי תקופות של high, שלאחריהן תמיד הופיע down.

הדיכאון האחרון היה הקשה ביותר. פניתי לרופא משפחה, והוא רשם לי כדור הרגעה. הכדור עזר לי, אבל אני יודעת שאם אמשיך לקחת אותו, בקרוב אצטרך להעלות את המינון, ובזה אני לא מעוניינת. אני רוצה להמשיך בפסיכותרפיה, אבל אני לא רוצה להתמכר לכדור הרגעה. האם אני זקוקה לתרופה פסיכיאטרית אחרת, שאינה ממכרת, והאם הפסיכולוג שלי ידע לומר לי האם אני זקוקה לתרופה או לא? יש לציין שהוא מתמחה אך ורק בפסיכותרפיה.

תשובה:

התעוררויות באמצע הלילה במצב של בהלה ואי שקט – הן סימפטום אופייני מאוד לדיכאון קליני. החרדה והדיכאון במשך היום שאת מתארת מחזקים את החשד. תקופות של עליה במצב הרוח, שמתחלפות במצב רוח ירוד מעלים חשד למחלה דו קוטבית. לא ברור מדוע סבלת 13 שנה ולא פנית לאבחון של הבעיה. ללא ספק, הילדים סופגים את החרדות של ההורים. אם הורה שאמור לספק לילד סביבה בטוחה, חרד בעצמו, קשה לצפות שהילד יישאר רגוע.

פסיכותרפיה חשובה מאוד בטיפול באדם הסובל ממחלת דיכאון או ממחלה דו קוטבית, אך במקרים רבים יש צורך לשלב את הפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי. בקשי מהפסיכולוג שלך להפנות אותך לאבחון וייעוץ פסיכיאטרי. שילוב של שתי שיטות הטיפול ברוב מיקרים יעיל יותר ומהיר יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד.

29.11.2004

כל הזכויות שמורות למכון השרון

שאלה:

אני בת 31, גרושה ואם לילד, ולמעלה משלוש שנים אני סובלת מהתקפי חרדה. ההתקפים באים כאשר אני לחוצה במיוחד, והתקופה הזאת הייתה תקופה קשה מאוד בחיי.

בשלוש השנים הללו עברתי שינויים רבים: טיולים ארוכים לחו"ל, הריון, שמירה, לידה, פגיה, נישואין, גירושין, עבודה חדשה, פיטורין, אבטלה, מערכות יחסים שונות, ועוד.

עכשיו אני מובטלת מזה כחצי שנה, מחפשת עבודה ללא הפסק. למרות שיש לי ידע רב בתחומים שונים, אני לא מוצאת חזון, לא מצליחה להיות החלטית, וכל הזמן אני בבדיקה עצמית.

אני לא מצליחה להתמיד גם בחיים האישיים. מזה שלושה חודשים אני נמצאת במערכת יחסים הממלאת את צרכי מבחינה פיזית, אבל ליבי במקום אחר, ושם צרכי המיניים לא באים לידי סיפוק.

אני רוצה יציבות, אבל לא נוח לי היכן שאני נמצאת. אני ממלאת את זמני בחיפוש משמעות - ספורט, מדיטציה, קריאת ספרות פסיכולוגית, האזנה למוסיקה - אבל התחושה שלי היא שאני במבוי סתום.

כמעט כל הזמן אני מרגישה לחץ באזור מקלעת השמש (בין הצלעות), וכאשר אני לחוצה ממשהו, אני מרגישה כאילו חסר לי אוויר, ואני הולכת למות. אני משתדלת לאכול נכון, לעשות תרגילי נשימה, מנסה להגיע למודעות עצמית.

פניתי לפסיכיאטר, והוא אמר לי שאני צריכה לשוחח על הבעיות שלי. אמרתי לו שאם אני לא מצליחה להבין מה קורה איתי, אז אף אחד לא יבין, ואז הוא הציע לי לכתוב.

הכתיבה אכן הועילה לי מאוד. זו תרפיה מצוינת. מהכתיבה למדתי להכיר את עצמי טוב יותר, להיות מודעת יותר ליתרונות ולחסרונות שלי, ועקב כך התחלתי לעבוד על השינוי העצמי.

עכשיו אני שוב במשבר. בקיצור כמו שאני נשמעת, אני בחורה מתוסבכת. הייתי רוצה לדעת מה לא בסדר איתי?

תשובה:

ממכתבך ניתן לחוש שאת באמת בחורה מוכשרת, אמיצה, כזו שאינה מוותרת במאבק על האושר. כנראה החיים שלך התפתחו כך, שלמדת לסמוך רק על עצמך ועל הכוחות שלך. אפילו את הטיפול הנפשי את עושה לעצמך לבד, על ידי כתיבה, קריאה, התבוננות.

יכול להיות שהגורל שלך זימן בדרכך מכשולים ומבוכים מעבר למה שאת את מסוגלת לעבור בעצמך. את מתארת אירועים בשלוש השנים האחרונות שהיו יכולים להספיק לחיים שלמים. לא פלא שהגוף שלך מגיב למורכבות כזאת ולקשיים כאלה בהתקפי חרדה.

כמו הפסיכיאטר שהתייעצת איתו, אני חושב שפסיכותרפיה תספק לך מסגרת שבה תוכלי לפתח את היכולות שלך בצורה הרבה יותר יעילה.

לפי היכולת הביטוי שלך בכתב, אני יכול לשאר שפסיכותרפיה בהתכתבות, או שילוב של פסיכותרפיה בקליניקה עם ההתכתבות, יכולה להיות בשבילך כלי בעל עוצמה בהתפתחותך האישית ובפיתרון בעיותיך.       

1999-2003

כל הזכויות שמורות למכון השרון

שאלה:

לפני כחודשיים כאשר עמדתי ברמזור פגע רכב אחר ברכבי מאחור. תודה לאל הנזקים הם ברובם לרכב וגופנית רק כאבי צוואר וגב וגם ללא ממצאים.

לאחר כשבוע חזרתי לנהוג ברכב ללא פחדים כלשהם, אך כאשר נהגתי עם נוסעים נוספים, התלוננו אלה כי כאשר אני מאט לקראת רמזור אדום וכן כאשר אני כבר עומד ברמזור, אני מדבר לעצמי, כאשר אני אומר כביכול לנהג הרכב שמגיע מאחור להאט ולעצור כבר ואני אומר את זה לא בדיוק בצורה עדינה.

לאחר שהאירו את תשומת הלב שלי לנושא, זה רק נהייה יותר גרוע, מאחר שאני שם לב לזה, אני נהייה עצבני במשך כל הנסיעה ויותר מכך, אני מדמיין את החבטה ברכבי מאחור כמעט בכל רמזור. האם קיימים איזה שהם תרופות או כלים שיכולים להקל עלי מאחר ולאחרונה אני עצבני כבר מעצם המחשבה שצריך להיכנס למכונית.

תשובה:

בחיי היום-יום כל אדם, שלו ככל שיהיה, מוקף בסכנות אמיתיות לחיים שלו. למרות שכולם רואים בטלוויזיה, קוראים בעיתון, שומעים ברדיו על הפיגועים, תאונות, מחלות קטלניות, שרפות, אסונות טבע, מנגנונים נפשיים מגנים על בן אדם והוא מצליח להיזהר מצד אחד, אבל לא לחוש את הסכנות באופן אישי כל הזמן.

במקרים בהם אדם מעורב באופן פתאומי, בעל כורחו, ללא הכנה נפשית וגופנית באירוע שמסכן את חייו, כל ההגנות הנפשיות נפרצות והוא לפתע מגלה שהוא אינו חסין כלל ועיקר. במצב חדש זה אדם חש בחרדה, מחושים גופניים, מחשבות טורדניות המזכירות את האירוע, חלומות זוועה.

מצבים שמזכירים במשהו את טראומה, יכולים לגרום להתקף חרדה קשה. במקרה של תאונת דרכים זה יכול להיות ריח של דלק או צלילים של צפירה, חריקת בלמים, סירנה של אמבולנס, רמזור או כל דבר אחר שמתקשר איכשהו לאירוע הטראומטי.

למה אותו אירוע גורם לתופעת פוסט טראומטיות אצל אדם אחד ואצל השני - לא, לא תמיד ברור. לפעמים אדם שעמד בגבורה מול אירועים מאימים מאוד, מפתח תגובה קשה אחרי אירוע טראומטי שלאחרים יכול להראות כפעוט. רק במהלך טיפול של פסיכותרפיה ניתן למצוא הסברים ותשובות לשאלות כאלה.

ברוב המקרים התופעות חולפות בהדרגה לבד או בעזרת הטיפול. כ 10- 15 אחוז של אנשים שעברו אירוע טראומתי מפתחים תסמונת בתר חבלתית (פוסט-טראומתית).

בשלושה חודשים אחרי האירוע התסמונת מוגדרת כחריפה ואחר שלושה חודשים - ככרונית. ככל שפונים מוקדם יותר לטיפול, סיכוי רב יותר למנוע הפיכתו של סינדרום חריף לכרוני. טיפול כולל שיחות ותרגילי חשיפה התנהגותיים, מותאמים למצב, היפנוזה ולפעמים טיפול תרופתי.   

1999-2003

כל הזכויות שמורות למכון השרון