ד"ר מרק רויטמן
מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה
המרוץ אחרי האורגזמה
שאלה:
אני בת 18 ורציתי לשאול לגבי בעיה שיש לי. עד כה היו לי שני בני זוג איתם קימתי יחסי מין. עם הראשון במשך שנה, ועם השני כבר חצי שנה. במערכת היחסים האחרונה שלי הצלחתי להגיע לרמות סיפוק גבוהות מאלה שאליהן הגעתי במערכת היחסים הראשונה, אך עדיין איני מצליחה להגיע לאורגזמה.
אני מגיעה למצב שבו אני מתפתלת, מצטמררת, מרגישה שהשיא קרוב מאוד - ואז התחושה נעלמת בבת אחת, ואיני מצליחה לגמור. הקשר שלי עם בן זוגי הנוכחי הוא קשר מאוד פתוח, ואנו מנסים בדרכים שונות לנסות ולפתור את הבעיה.
אני מודעת לכך שניסיוני המיני שלי עדיין לא גדול, אבל אני מרגישה את עצמי מספיק משוחררת ופתוחה בכל הקשור למין. בן זוגי ואני סבלניים ויודעים כי הדבר אינו מגיע בקלות, ובכל זאת זהו מצב מתסכל. אודה לך אם תוכל לעזור לי.
תשובה:
כמובן שהפרטים שאת מוסרת אינם מספיקים כדי לעזור לך ספציפית, אבל יכול להיות שמידע שאוכל לתת לך יעזור לך ולזוגות אחרים. מתיאורך אני מניח שאת יודעת מה היא אורגזמה. קרוב לוודאי שחווית אורגזמות באוננות, תוך כדי שינה, או בזמן שהרשית לעצמך להפליג בפנטזיות.
יכול להיות שלפני שהתחלתם לקיים יחסי מין מלאים, עסקתם בפעילות מינית מענגת אחרת כמו נשיקות, ליטופים, אוננות הדדית, מין אוראלי. אני מתאר לעצמי שבמשחקים מיניים ללא חדירה ידעת להגיע לאורגזמה. כנראה בעקבות העובדה שנהניתם מאוד מפעילות זאת, החלטתם להתקדם ליחסי מין מלאים, אבל כאן חיכתה לכם אכזבה.
קיים מיתוס, במיוחד אצל חלק מהגברים, אך גם אצל נשים, שגבר 'חייב' להביא את האישה לאורגזמה על ידי חדירה בלבד, ואם זה לא קורה, סימן שיש בעיה אצל הגבר או אצל האישה. אמונה זו מוטעית.
על פי הסטטיסטיקה שני שליש מהנשים לא מגיעות לאורגזמה על ידי חדירה בלבד, וזקוקות לגירוי נוסף - על ידי גירוי הדגדגן, הפטמות, שניהם יחד או גירויים אחרים שהאישה יכולה לבצע בעצמה או שהפרטנר שלה יכול לבצע במקביל לחדירה.
סיבה אחרת לזה שאת לא מגיע לאורגזמה יכולה להיות שהמשחק המקדים שלכם לפני החדירה הוא קצר מדי, והחבר שלך חודר אליך עוד לפני שאת מגורה מספיק.
הפיזיולוגיה של הגבר והאישה שונים, בין היתר בכך שגבר מגיע לגירוי מיני מהר יותר. הרבה פעמים גברים שמגיעים לזקפה מלאה מהר אינם מודעים לכך שהאישה זקוקה לגירוי נוסף לפני שהיא מוכנה לחדירה. לכן משחק מקדים ממושך יותר ושילוב של החדירה עם גירויים נוספים - יעלו את הסיכוי שלך להגיע לאורגזמה.
בנוסף, התמקדות באורגזמה כמטרה, הופך אותה למעין מבחן הדדי, וגורע מההנאה מהפעילות המינית.
22.03.2006
כל הזכויות שמורות למכון השרון
מאוהבת בגבר נשוי
שאלה:
ד"ר רויטמן שלום, אני אישה גרושה בת 38, אימא לשני ילדים. אני מורה, וכעת נמצאת בשנת שבתון. לפני כחצי שנה הכרתי באינטרנט גבר נשוי, מבוגר ממני בעשר שנים. הוא פסיכולוג במקצועו. מתחילת הקשר הוא סיפר לי שהוא אוהב את אשתו, ושהקשר האינטימי ביניהם מעולה, ושהוא לא מעוניין לפרק את המסגרת המשפחתית.
זה התאים לי מאוד, היות והייתי אחרי שנים של נישואין הרסניים, וגירושין ממושכים וקשים. הייתי צריכה פסק זמן. לא הייתי מוכנה להיכנס לקשר מחייב.
אנחנו נפגשים פעמיים בשבוע לזמן מוקצב מראש של שעתיים וחצי. יחסי המין בינינו סוערים מאוד. אנחנו לא מספיקים לבלות יחד, למעט פעמים בודדות בבתי קפה. אני מאוד משתדלת שהכול יהיה דיסקרטי, ושחס וחלילה, אשתו לא תגלה כלום.
למרות שהכול כביכול בסדר בינינו, ולמרות ששנינו מאוד נהנים מהקשר, משהו בכל זאת מרגיז אותי. כאשר אני אומרת לו שאני אוהבת אותו, ושואלת אם הוא אוהב אותי, אני שמה לב שזה גורם לו לאי נוחות. הוא כאילו מתנצל לפני, מסביר לי שהוא אוהב אותי בצורה אחרת, ושטוב לו איתי.
הוא גם משכנע אותי שאני צריכה למצוא לי בן זוג קבוע, ולסדר את החיים שלי, ואם זה יקרה, הוא, כמובן יהיה עצוב אם אחליט להיפרד ממנו, אבל יהיה שמח בשבילי, אם ידע שאני מאושרת.
מה שלא ברור לי, זה שאם הוא כל כך אוהב את אשתו, והקשר ביניהם - כולל יחסים מיניים – הוא טוב, בשביל מה בכלל הוא צריך אותי? ועוד שאלה: אם הוא כל כך כן, אמיתי וטוב אלי, וכל כך טוב לנו ביחד, מדוע מרגיז אותי שהוא אוהב את אשתו ונהנה ממין איתה? אנא, עזור לי להבין את הבלגאן הזה בחיים שלי.
תשובה:
את שואלת שאלות אוניברסאליות: סופרים ומחזאים בכל הזמנים, תעשיית הקולנוע, פסיכולוגים, סוציולוגים, אנתרופולוגים וביולוגים בכל העולם, מתפרנסים מהחיפוש אחר תשובות לשאלות שאת שואלת. אני חושב שכנראה, לא תמיד קיימת התאמה בין המוסד החברתי שנקרא נישואין לבין האינסטינקטים הבסיסיים של בני האדם.
אהבה, שנאה, קנאה לעיתים חוצות את גבולות התא המשפחתי. כפי שאת רואה קיימים אנשים בעלי "לב גדול", שאוהבים יותר מאדם אחד. אחרים שונאים את כולם, ויש גם כאלה שמקנאים - גם כאשר הם אוהבים ואהובים. אין מרשם אחיד לכולם. מה שטוב לאחד - לא טוב לאחר. מה שהיה טוב בשבילך לפני חצי שנה, אולי מתחיל להיות בעייתי היום.
כל אחד צריך למצוא את הדרך משלו במבוך הרגשות והאילוצים. אם נכנסים למבוי סתום, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי, אבל היות ויש לך כבר 'פסיכולוג צמוד', איני יודע מה לייעץ לך...
28.03.2006
כל הזכויות שמורות למכון השרון
אני לסבית או סתם מבולבלת?
שאלה:
אני בחורה בת 19 . מאז ומתמיד ידעתי שאני מתאהבת בבנות, אני לא יודעת אם זה בגלל שאני לסבית, או בגלל הבלבול שקיים אצלי בראש.
אמי נפטרה כאשר הייתי בת שבע. הייתי מאוד קשורה אליה. מאז גדלתי במשפחה אומנת. התייחסתי להורים האומנים כאילו הם ההורים האמיתיים שלי. הבעיה היא שאני כל הזמן נמשכת מינית לגברים, אבל לא מסוגלת להתאהב בהם. אני לא מסוגלת שגבר ייגע בי, ולא מסוגלת לישון ליד גבר, אפילו אם הוא לא נוגע בי.
עם בנות זה בדיוק הפוך - אני לא נמשכת אליהן מינית, אבל כן מתאהבת בהן. תמיד חשבתי שאנסו אותי, אבל לא זכרתי את זה בדיוק, שיערתי תמיד שאחי הגדול עשה לי את זה. שאלתי את אבי, והוא סיפר שיום אחד גילו שאיזה נער שהיה עושה לי בייביסיטר, היה מבצע בי מעשים מגונים.
האם יש סיכוי שאני אשתנה ואהפוך ל"סטרייטית", או שנגזר עלי להיות לסבית? ויש לי עוד שאלה: האם ניתן באמצעות היפנוזה לשחזר מה בדיוק עשה לי הנער הזה והאם זה יפתור את הרתיעה שלי מגברים?
תשובה:
גורלך באמת לא שפר עליך. בגיל הילדות מתגבשת אישיותו של האדם. הרגשתו הפנימית, התייחסותו לעולם, זהותו האישית והמינית נבנים בגיל הזה. אובדן אם בגיל שבע לא יכול שלא להשפיע על רצף התהליכים הללו.
בנוסף לכך, את לא מזכירה את אביך הביולוגי. מכך אני יכול לשער שהוא לא היה בתמונה כאשר היית כל כך זקוקה לו. את גם לא מזכירה את הסבים והסבתות, הדודים והדודות שהיו אולי יכולים לרכך עבורך את הטראומה הקשה של מות האם.
את לא מפרטת את התנאים ואת היחס להם זכית במשפחה האומנת, ולא מזכירה אבני דרך התפתחותיות אחרות בחייך. לכן קשה לי להיות מדויק בהערכת מצבך הנפשי בכלל, וזהותך המינית שלך בפרט.
עם זאת, נראה לי שיש קשר בין המשיכה שלך לגברים והרתיעה מהם, לבין הניצול המיני שעברת בילדות. לא נראה לי שהרתיעה שלך ממגע קרוב עם גברים מצביעה על כך שאת לסבית. המצב נראה יותר כחרדה פוסט-טראומטית.
הצורך שלך בקרבה עם נשים אינו נראה לי בעייתי. את בעצמך אומרת שאין בו משיכה מינית, אלא צורך ביחס חברי חם, ואולי באהבה אימהית. נראה לי שאת יכולה לשפר את הרגשתך, את הדימוי העצמי שלך ולגבש טוב יותר את הזהות המינית שלך בתהליך של פסיכותרפיה.
מהדברים שאת מוסרת לא ניתן לקבוע בוודאות אם שימוש בהיפנוזה יכול להועיל לך. הקשר בין היפנוזה והזיכרון הוא מורכב, ודורש דיון נפרד.
04.04.2006
כל הזכויות שמורות למכון השרון
מאוכזב מנשים
שאלה:
שלום, אני בן 24. בקרוב אני מתחיל לימודים אקדמיים. אני מאוד בוגר בנפשי, וקשה לי, בגלל בגרותי שהקדימה את זמנה, למצוא בת זוג מתאימה. אני מתחבר בדרך כלל לנשים בנות 35 ומעלה. באופן כללי אני שונא נשים, בגלל אכזבות רבות וקשות שהן גרמו לי. בכל פעם הן בגדו בי כנשים ופגעו בי כבני אדם חסרי יושר ומצפון.
לפני כשנתיים הכרתי בחורה צעירה ממני. היא נדלקה עליי מאוד, אך אני ניסיתי לבחון אותה בצורה הגיונית, בלי מעורבות רגשית. למרות זאת, עם הזמן התאהבתי בה, והקשר בינינו העמיק. בד ובד הלכו והחריפו בעיות שהובילו ל'עצבים' ולריבים מרים.
אמה שונאת אותי, ובאופן קבוע עושה לי רצח אופי באוזנייה. סלחתי על הרבה דברים לחברתי, היות ואני רואה בה אדם לא בשל, מין תינוקת חמודה ולא מנוסה. בזמן האחרון הריבים בינינו החריפו, ואני לא מבחין אצלה בשום רצון להיות הוגנת, להכיר בבעיות שלה ולהשקיע בפתרונן. אני מתחיל להרגיש ערבוב של שנאה ואהבה כלפיה, ונמאס לי להיות תלוי רגשית בקשר כל כך מתסכל ומאכזב.
אני בעצמי בן למשפחה קרה ומתנכרת ואת ההערכה, החיבה והאכפתיות אמיתית אני יכול לקבל רק מצידה של חברתי. למרות הריבים, היחסים בינינו מאוד אינטנסיביים, ולרוב אנחנו נמצאים זה עם זה בבית אמה או בית אביה (הוריה גרושים).
הייתי מסכם את סיפורי בכך שמערכת היחסים הזאת התחילה כזוגיות משמעותית, עמוקה והדדית עם המון אהבה ורצון, אך הפכה לתלותית, מלאת תסכול עם הפוגות קצרות של אהבה. אני לא יודע מה לעשות ואיך להפסיק את הגלים של הרגשות השליליים.
תשובה:
הסיפור שאתה מספר לא פשוט. כחוט השני בולטים בו היחסים המורכבים שלך עם נשים. למרות גילך הצעיר, אתה מתאר שרשרת ארוכה של פגיעות נפשיות שנשים גרמו לך ולתחושות שנאה וחשדנות כלפיהן. עם זאת, אתה ממשיך לחפש נואשות את האישה שתבין, תעודד, ותאהב אותך, אך שוב ושוב חווה לגלוג, בגידה, דחייה.
אתה מרמז על כך שהמשפחה שלך מנוכרת. אתה לא מפרט, אך בהחלט יכול להיות שאתה משחזר במערכות היחסים שלך עם נשים דפוסים שונים שאליהם נחשפת במשפחתך שלך.
יתכן שבצורה לא מודעת אתה כל הזמן מחפש תיקון, אך במציאות אתה שוב ושוב נתקל בדחייה, בגידה והשפלה. יכול להיות שבקשר עם החברה הנוכחית שלך, שגם באה ממשפחה הרוסה, הקונפליקט הזה מתבטא מחדש.
בעיות מסוג זה ניתן לפתור בתהליך של פסיכותרפיה. הגיל הצעיר שלך נותן תקווה שתוכל לפתור את הבעיות הללו בשביל עצמך ולחיות חיים מאושרים, וגם לא לעביר את האומללות לדור הבא.
15.04.2006
כל הזכויות שמורות למכון השרון
