ד"ר מרק רויטמן

ד"ר מרק רויטמן

מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה

רביעי, 19 יוני 2013 17:35

אוהב חיילות

 

שאלה:

 

יש לי שתי שאלות: השאלה ראשונה: אני בן 24 ועדיין בתול. האם זה נחשב חריג?

 

שאלה שנייה: אני כל הזמן חושב בצורה אובססיבית על סקס עם חיילות. האם זאת בעיה, או שזה בסדר?

 

תשובה:

דוקטור רויטמן

 

שאלותיך קצרות, לכן אוכל לענות לך רק באופן כללי. נתחיל משאלתך השנייה: זה לגמרי לגיטימי ונורמאלי לבחור בן 24 להימשך לבנות 20-18. הביטוי הנפשי למשיכה הוא פנטזיות. פנטזיות גם מספקות את היצר באופן חלקי, וגם מהוות מעין חזרה מנטאלית לפעולות בעתיד.

 

המאהב הכי טוב – הוא מאהב בעל דמיון עשיר, זה שמפנטז הרבה, שכאילו מכין לעצמו תסריטים שונים של חיזור, של משחק מקדים, ושל האקט המיני עצמו.

 

משיכה לחיילות או לנשים (או גברים) בתלבושת אחידה מוסברת בספרות פסיכואנליטית קלאסית בצורה כזאת: היות וכולם לבושים (או לבושות) אותו דבר, זה יוצר אשליה שכולם עירומים (או עירומות), וזה כמובן גורם למשיכה מינית חזקה יותר כלפיהן.

 

זהו רק הסבר אחד, ויכולים להיות הסברים אחרים כמו, למשל, חוויה ארוטית חזקה שחווית עם חיילת בצבא, או אפילו הרבה לפני זה, גם אם החוויה היא רק מנטאלית שלך, ולאובייקט החוויה לא היה מושג לאיזה התרגשות מינית היא גורמת לך. החוויה, והמשיכה הממוקדת, יכולות להיות גם בעקבות קטע ארוטי בספר או בסרט שקראת או ראית.

 

פנטזיות גם מתחלפות במהלך החיים, ויכול להיות שכאשר תהיה בן שבעים, תפנטז על סבתא שדוחפת עגלה עם הנכד שלה, או שתהיה בסיטואציה ארוטית עם אישה בגיל אחר ובלי מדים, אבל תפנטז אותה חיילת צעירה, או שתיזכר בחברה שלך מתקופת הצבא, עם כל ההתרגשות שהייתה לך אז.

 

כעת לשאלתך הראשונה: היותך בתול בגיל 24 כשלעצמו לא מהווה בעיה כלשהי. גם אם תתחיל את חיי המין שלך מאוחר יותר, עדיין כל החיים לפניך.

 

השאלה האמיתית היא, האם אתה עושה משהו כדי להגשים את הפנטזיות שלך. הכוונה היא - האם אתה מנסה להכיר בנות, משתתף בפעילויות של בנים ובנות, כמו מסיבות, ריקודים, חוגי ספורט או לימוד, ואם אתה יוזם שיחות, מחזר, מבקש מחברים שיכירו לך, או מנסה להכיר בנות באינטרנט.

 

אם אתה עושה את כל הדברים האלה, אין לך מה לדאוג. בסוף תמצא את החיילת (או השוטרת או האחות או כל בחורה אחרת שבדמיונך תוכל להלביש אותה כרצונך, אפילו בבגדי מלכה, אם זה עושה לך את זה).

 

מצד שני, אם הפנטזיות שלך לחוד והמעשים לחוד, אם אתה משותק מפחד או מבושה כאשר אתה רואה בחורה שמוצאת חן בעיניך, אם אתה נמנע מקשר עין עם בנות, או מסמיק בנוכחותן, אם אתה מרגיש רגשי נחיתות, ומשוכנע שאף אחת לא תרצה אותך, ושתישאר לנצח בתול, או שהמחשבות תקועות בראש ולא מאפשרות לך שום פעילות אחרת - אז אתה צריך יעוץ מקצועי.

 

בייעוץ כזה ניתן להכיר אותך יותר, ולהחליט אם אתה זקוק לעזרה מקצועית בכלל, ואם כן, לאיזה סוג: הדרכה, פסיכותרפיה, טיפול באמצעות היפנוזה, טיפול באמצעות סרוגייט, טיפול תרופתי או קומבינציה של כמה סוגי טיפול.

 

18.09.2004

 

כל הזכויות שמורות למכון השרון

 

שלישי, 18 יוני 2013 16:17

בעל שמתנהג כמו ילד

 

שאלה:

 

אני בת 37 ובעלי בן 27. כאשר היינו חברים, הפרש הגילאים בינינו לא הפריע. מאז שנישאנו (לפני 4 שנים), ובמיוחד לאחר שילדתי את בתי הבכורה, המצב בבית החל להיות קשה. בעלי התחיל להתנהג כאילו מגיע לו הכול, כאילו צריך לעשות בשבילו הכול, כאילו מותר לו להתנהג איך שהוא רוצה.

 

אני באה מבית שבו אם אתה רוצה שיקרה לך משהו - אתה צריך לעשות הכול בשביל זה, ולא לחכות שאחרים יעשו ויכינו בשבילך. צורת התנהגות זו של בעלי מרגיזה אותי, בלשון המעטה, ואני מרגישה שבכל מצב, ובכל הזדמנות הוא עושה דווקא כדי להכעיס אותי.

 

ניסיתי לדבר איתו, אבל אין עם מי לדבר: או שהוא שותק ומסתכל בנקודה אחרת בחדר - רק לא עלי, או שבכלל הוא צופה בטלוויזיה, ואני יכולה לדבר ולדבר ואף אחד לא יקשיב לי. ביקשתי כמה פעמים שנלך לייעוץ, אבל הוא מסרב לערב גורם שלישי, ומבטיח לטפל בבעיה בעצמו. אחרי שיחה כזאת הוא מתנהג בסדר יום יומיים, ואחר כך הכול חוזר להיות אותו דבר.

 

במהלך ההיריון השני, המצב החמיר: למרות שלא הרגשתי טוב, הוא לא עזר לי, לא בעבודות הבית ולא בטיפול בילדתנו הבכורה. הרגשתי שאין על מי לסמוך, ושאין לי למה לצפות. בלית ברירה לקחתי את כל האחריות עלי, ועשיתי את כל הדברים לבד.

 

בזמן האחרון אין בינינו חיי אישות כלל. אנחנו רבים כל הזמן על דברים שהם פעוטי ערך מבחינתו ועקרוניים מבחינתי. נואשתי מלנסות לגרום לו להבין את הצד שלי. למרות שאני לא כל כך רוצה להתגרש, כמה פעמים הצעתי לו שנפרק את החבילה, אבל הוא טוען שהוא אוהב אותי.

 

אבקש את עזרתך: האם לעמיד לו את זה כתנאי: ללכת לטיפול או להתגרש?

 

תשובה:

דוקטור רויטמן

 

היחסים שנוצרו ביניכם מזכירים יותר יחסים בין אם וילד, ולא יחסים בין בעל ואישה. בעלך, כנראה, במקום להתבגר ולקחת אחריות, החליף את אמו באשתו, ומרוצה מהמצב. משום מה לא הבחנת בנטייה זו של בעלך במועד, או שהתפקיד של אישה מנוצלת ומקטרת מתאים לך מסיבות כאלה או אחרות.

 

אני לא בטוח שגירושין הוא צעד נבון מצידך, ולפעמים איומים בגירושין מקבלים תנופה משלהם, שאחריהם באים ספקות וחרטה. אני ממליץ לך לפנות לטיפול בעצמך. שינוי פנימי בקרב אחד מבני הזוג במהלך הטיפול עשוי לגרום לשינוי גם אצל בן הזוג שלא נמצא בטיפול, וכך לשינוי ובמערכת כולה.

 

25.09.2004

 

כל הזכויות שמורות למכון השרון

 

שלישי, 18 יוני 2013 16:11

לאן נעלמה הזקפה?

 

שאלה:

 

שלום רב, אני בן 19 ויש לי בעיה: לפני כשבוע שהיתי אצל חברתי במשך שלושה ימים. יומיים היא הייתה במחזור, ולא קיימנו יחסי מין. במהלך כל הזמן הזה הרגשתי חשק מיני, והייתה לי כמעט כל הזמן זקפה חזקה.

 

ביום השלישי היא כבר לא הייתה במחזור, ורצינו לקיים יחסי מין, אבל כאבו לי האשכים. התחלנו להתמזמז והגעתי לזקפה מהר, אבל הייתה לי הרגשה שהיא לא בשיאה. בכל זאת שמתי קונדום, אבל כאשר רציתי לבצע חדירה, איבר המין שלי פשוט נפל, והזקפה נפסקה לגמרי.

 

כמובן שנבהלתי והרגשתי נבוך. מאז עבר כבר שבוע, ואני עדיין לא מצליח להגיע לזקפה שנמשכת יותר משתיים-שלוש דקות. לפני המקרה הזה, כאשר הייתי עם חברתי, היו לי זקפות חזקות שנמשכו לעיתים שעה או יותר.

 

זו הפעם הראשונה שקורה לי דבר כזה, ואני מקווה שזה יעבור, אך אני מבקש שתענה לי בדחיפות: מה קרה לי? מה עלי לעשות? האם הבעיה הזאת תמידית? האם יש אפשרות לטפל בזה?

 

תשובה:

דוקטור רויטמן

 

אני מקווה שבכמה ימים שעברו מאז המכתב, הבעיה חלפה מעצמה, והביטחון ביכולת הגברית שלך חזר אליך. החששות שלך משותפים לגברים צעירים (ולא כל כך צעירים) רבים. הצורך החוזר להוכיח לעצמך ולבת הזוג את היותך גבר חזק, המסוגל להגיע לזקפה ולשמור עליה עד לסיפוק הדדי - הוא צורך אוניברסאלי.

 

מסיבות שונות, גברים לעתים מביאים את הצורך הזה לקיצוניות. יש הבטוחים שאיבר המין שלהם צריך להיות זקוף בנוכחות האישה כל הזמן, או שהוא חייב להזדקף מייד כאשר הם נוגעים בה, בטח כאשר היא עירומה.

 

כאשר זה לא קורה מייד, הם נלחצים, מתחילים להתרכז בזקפה שלהם, ולא בתענוג, שלשמו הם רוצים את המגע המיני מלכתחילה. ההתרכזות בזקפה מביא לתוצאה הפוכה: הזקפה יורדת והחרדה עולה. הסיבה הכי שכיחה להתרחשות מסוג זה היא חוסר ידע בסיסי בנושאי מיניות ותפקוד מיני.

 

גברים, בעלי אופי תחרותי מדי, או פרפקציוניסטי מדי, עשויים להיקלע למצבים כאלה. לפעמים חוסר הביטחון העצמי, או ביטחון עצמי שמבוסס רק על תפקוד מיני, מכניסים את הגבר למעגל של קושי בזקפה - חרדה - קושי עוד יותר גדול.

 

בדרך כלל הפסקה לכמה ימים בפעילות מינית, ואחר כך עוד כמה ימים של פעילות מינית ללא חדירה, מחזירים את התפקוד התקין. בכל מקרה חשובים שיתוף הפעולה, ויחס של עידוד ואהבה מצד האישה. אם אתם לא מצליחים לפתור את הבעיה לבד, פנו לייעוץ מקצועי. הטיפול בבעיה בדרך כלל קצר.

 

20.10.2004

 

כל הזכויות שמורות למכון השרון

 

שלישי, 18 יוני 2013 16:05

בגידה כואבת

 

שאלה:

 

שלום רב, אני קורא קבוע של מדור השאלות והתשובות שלך בעיתון, והפעם אבקש לשאול את השאלה הפרטית שלי: אשתי בת 42, אני בן 52 ויש לנו שלושה ילדים. חיי הנישואין שלנו היו מבוססים על אמון הדדי מלא. שנינו גילינו שאט נפש מבגידות של אחרים, עליהן שמענו פה ושם. אלא שלפני כשבוע גיליתי שזה קורה לי!

 

אשתי מנהלת רומן עם גבר אחר, אותו הכירה עוד בנעוריה.

 

הצעד הראשון שנקטתי היה להוציא ממנה הודאה בפני טוען רבני. כעת אנחנו בשלבי ניסוח הסכם דו צדדי: גם להמשך חיים משותפים וגם למקרה שנרצה להתגרש.

 

מבחינתי, המעשה שאשתי עשתה חמור מאוד. לא הייתה כאן פגישה חד פעמית, אלא קשרים שנמשכו שנתיים. זה התחיל בחיזורים על ידי שיחות טלפון ו-SMS, המשיך בקיום יחסי מין בבתי מלון, כל זאת תוך בניית מערכת שלמה ומסועפת של שקרים, בעזרתה של חברה שלה.

 

כך למעשה פרצה אשתי את כל התשתית עליה התבססו חיי הנישואין שלנו - אמון הדדי. פוגע בי מאוד שאשתי ניהלה את הקשר הזה כאשר מצבנו הכלכלי היה בכי רע, ולאורך כל הזמן הזה אני מנסה בכל דרך אפשרית לפרנס את המשפחה, ואילו היא הוציאה במשך שנתיים אלפי שקלים רק על שיחות הטלפון עם גבר אחר.

 

כעת שאלתי היא: האם, לדעתך, יש סיכוי לשקם יחסים כאלה על ידי טיפול? ואם נחליט להתגרש, האם כדאי לעשות זאת עכשיו, או להמתין עשר שנים עד שלבתנו ימלאו 18 שנים?

 

תשובה:

דוקטור רויטמן

 

ממכתבך ברור שנפגעת קשה ממעשיה של אשתך. אתה מרגיש נבגד, מכך שאשתך רימתה אותך יחד עם חברתה והחבר שלה, בזבזה כספים שאתה מרוויח בזיעת כפיך, לא הייתה כנה בהצהרותיה לגבי יחסים מחוץ לנשואים.

 

ניתן להבין גם עד כמה אתה אדם אחראי, ושגם אם תחליט להתגרש, אתה מוכן לחכות עשר שנים כדי לא לפגוע בילדים. מה שלא ברור ממכתבך, זה הטיב היחסים שלך עם אשתך.

 

האם הייתה אהבה, שיתוף פעולה, אינטרסים משותפים, יחס חם ביניכם, או שהזוגיות הייתה מושתתת רק על איסור חמור לקיים יחסים מחוץ למסגרת הנישואין? מה אשתך אומרת על מה שקרה? האם היא כואבת ומצטערת על זה שפגעה בך, או שהתברר לך שיש לה טענות כלפיך בכל הקשור ליחסך אליה?

 

אולי היית קר, ביקורתי או אלים כלפיה? אולי התייחסת אליה בזלזול, והקשר שלה עם גבר אחר היה בשבילה תרופה לשמירה על ערכה העצמי? אני ממליץ שתפנו לייעוץ, ותבררו את המשמעויות של מה שקרה. בכל מקרה לא כדאי לקבל החלטות חפוזות.

 

02.11.2004

 

כל הזכויות שמורות למכון השרון

 

אתם כאן: דף הבית שיטות טיפול ד"ר מרק רויטמן