ד"ר מרק רויטמן
מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה
חיים בצל מחלה כרונית
שאלה:
אני בת 38, וחולה במחלת פרקינסון מזה כשלוש שנים. אני מתמודדת עם המחלה ועם ההשפעות הקשות שלה עלי ועל חיי המשפחה שלי. בעלי אומנם לא אומר זאת במפורש, אבל אני מרגישה שהוא לא הפנים את העובדה, ויש לי חשש רב לגורל יחסינו בעתיד.
נראה לי שהוא מבוהל מהרעיון של חיים לצד אישה החולה במחלה כרונית מתדרדרת, ולמרות שהוא מצהיר על נאמנות ואהבה, התנהגותו מעידה אחרת.
הוא מבלה יותר שעות בעבודה, יוזם פחות מגע, נמנע מלצאת איתי בחברת אנשים. ממה שאני שומעת מסביבתי, נשים רבות במצבי מוצאות את עצמן בסוף ללא בן זוג. מה אני יכולה לעשות כדי שלי זה לא יקרה?
תשובה:
מחלת פרקינסון היא מחלת כרונית במערכת העצבים. מחלה זו משנה באופן דרסטי את אישיותו של החולה ואת שפת הגוף שלו. הסימפטומים הבולטים שלה הם רעד, יציבה שפופה, גרירת רגליים, היעדר הבעת פנים, הטיות בתנועות.
סימנים נוספים הם היעדר מוטיבציה, דיכאון, התדרדרות בזיכרון, ועוד. הטיפול התרופתי גורר לפעמים תופעות לוואי קשות לא פחות מהסימפטומים של המחלה.
עם חלוף הזמן מצב החולה מתדרדר, ובסופו של דבר הוא מאבד את מקום עבודתו ופרנסתו, ולא מסוגל לבצע את עבודות הבית. ילדים לעיתים קרובות מתביישים במצבו של ההורה, כועסים, מתדרדרים בלימודים או מגלים בעיות בהתנהגות.
כל החיים בבית משתנים. בני הזוג נאלצים לקחת על עצמם את כל העול של הפרנסה, של הטיפול במטלות הבית, טיפול בילדים והטיפול בבן הזוג החולה עצמו.
במקרים רבים בן הזוג הבריא צריך להקפיד על משטר נטילת התרופות של בן הזוג החולה, לסייע בהתלבשות, באוכל, בהסעה - וכל זאת בלי לקבל בחזרה תודה והערכה עקב הפגיעה ביכולת להביע רגש אצל החולה.
גם השינה הזוגית מופרעת כתוצאה מתנועות בלתי רצוניות ומעוויתות שרירים של בן הזוג, המתקשה להתהפך בשנתו או למצוא לעצמו תנוחה נוחה. גם חיי המין נפגעים בצורה זו או אחרת.
כמו בכל מחלה כרונית, טיפול בבן הזוג הבריא חשוב לא פחות מטיפול בחולה עצמו. כל המשפחה המורחבת צריכה להתגייס לעזרתו, כדי למנוע את שחיקתו והתמוטטותו.
צריך ליצור לו אפשרות לקחת חופשות, להתרחק, לרענן כוחות כדי שיוכל לשאת את בן הזוג החולה לאורך כל חייו. כוחותיו, ותשובתו לשאלה האם נוטשים את 'החבר הפצוע' בשדה הקרב תלויים במידה רבה בטיב היחסים שהיו בין בני הזוג לפני שאחד מהם חלה, ובאופיו וחינוכו הבסיסיים.
26.03.2004
כל הזכויות שמורות למכון השרון
ההשפעה ההרסנית של ניצול מיני
שאלה:
אני בת 22. מאז שהייתי בת 6 סבי נהג להטריד אותי מינית. לעיתים תכופות היה מציק לי בלילות, היה מראה לי את איבר מינו, דוחף לי אותו לפה, נוגע בי, מבקש שאני אתפוס לו אותו. זה נמשך כך עד גיל 12, אז חלה, ואחר כך נפטר.
כאשר התבגרתי, הרגשתי שכל מגע עם בן זוג הוא לא טוב ואסור. חלמתי על אהבה אמיתית. היו לי כמה חברים בני גילי שלא אהבתי. בגיל 16 התאהבתי בגבר מבוגר. זאת הייתה האהבה הכי גדולה שחוויתי בחיי. הקשר עמו נמשך שלוש וחצי שנים.
למרות שהוא היה בוגד בי, פוגע בי במילים ובמעשים, ולמרות שעברו כבר שנתיים מאז שנפרדנו ואני לא מסוגלת לסלוח לו על כלום, מחשבותיי כל הזמן נודדות לרגעים היפים שהיו לנו.
אני מפנטזת על האבר הענק שלו בתוכי, על הפינוקים והמתנות שהיה מרעיף עלי בכל פעם שהייתי בוכה לו, על התכנונים שעשינו לעתיד, למרות שידעתי שהוא משקר לי. כל החברים שהיו לי מאז לא הצליחו לרגש אותי כמו אותו חבר אמיתי ראשון. אני יודעת שלקשר הזה אין עתיד, אבל אני לא מפסיקה לחשוב עליו ולהתגעגע אליו ביום ובלילה.
עכשיו אני נמצאת עם גבר מושלם מכל הבחינות: הוא רציני, אוהב אותי מאוד ומעוניין שנבנה יחד את העתיד. אבל אני לגמרי אדישה כלפיו. החשק המיני שלי נעלם, וחיי המין שלנו יורדים לטמיון. אני יודעת שהבחור הזה הוא כל מה שאני יכולה לאחל לעצמי, אבל אני לא רוצה לנצל אותו ולפגוע בו. מה אני עושה?
תשובה:
הסיפור שלך מדגים בצורה הברורה והמוחשית ביותר איזה נזק יכול להיגרם כתוצאה מניצול מיני בילדות לאישיותו של אדם ולעתידו. כאשר ילדה קטנה מתנסה בפיתוי וניצול על ידי אדם קרוב שאמור לדאוג לה ולשמור עליה, היא מפנימה את הדפוס הזה, והוא הופך לדומיננטי בחייה.
קרוב לוודאי זה מה שגרם לך כל כך להימשך לגבר מבוגר, שכנראה פיתה וניצל אותך מאז שהיית בת 16. הנפש שלך פשוט לא מכירה בקשר אחר, ולמרות שבראש שלך את יודעת שהחבר הנוכחי הוא המתאים לך ביותר, את לא מסוגלת להתרגש ולהימשך לגבר שהוא לא נצלן ובוגדני, כמו אלה שעיצבו את נפשך ואת אופיין של תשוקותיך.
את עדיין צעירה, ויש סיכוי שטיפול פסיכותרפי ממושך ומעמיק יגרום לשינוי בעולמך הפנימי, וביכולתך לאהוב מבלי להיות מנוצלת או מנצלת.
03.04.2004
כל הזכויות שמורות למכון השרון
סטודנט מאוהב במרצה שלו
שאלה:
אני סטודנט בן 23, נראה טוב, ומאוד פופולארי בקרב הבנות. יצאתי עם הרבה בנות בגילי. בדרך כלל הן נמאסו עלי די מהר. הכול היה צפוי איתן: - נושאי השיחה, ההתנהגות, טקס החיזור - מהמבטים ועד למיטה. מי שבאמת מושך אותי אלו נשים בוגרות - המדריכות והמרצות שלי.
לדוגמה, התאהבתי במרצה יפהפייה, בת 35. היא התלבשה באופן מאוד סקסי, ולא יכולתי להסיט ממנה את מבטי כאשר היא הייתה מתכופפת, או יושבת רגל על רגל בחצאית מאוד פרובוקטיבית שחושפת את רגליה היפות.
כמה פעמים נדמה היה לי שהיא תפשה את מבטי וחייכה בצורה מסתורית. כולם אהבו את המרצה ואת השיעורים שלה. הייתי ניגש אליה אחרי השיעור עם שאלות ומחשבות בנושא שלמדנו. בין השיעורים הייתי מפנטז עליה. חיכיתי בקוצר רוח לשיעור הבא שלה.
פעם אחרי שיחה כזאת היא אמרה לי שאני בחור מאד מעניין, שאלה איך אני מסתדר, איך הלמודים שלי. היא הזמינה אותי לבוא לחדר שלה אם אני צריך עזרה כלשהי. אני לא יודע אם זה היה רמז כלשהו מצידה, או שהיא פשוט נחמדה לכל התלמידים שלה.
העדפתי להתעלם ממה שאמרה, אבל החלומות עליה לא עוזבים אותי מאז. אני מאוד מתלבט, ואין לי אומץ לחצות את הקו שבין היחסים החביבים והחיזור. עם בנות גילי אני עושה זאת בקלי-קלות, ועם המרצה אני חושש שהכול בראש שלי, ואם אני אעשה איזה צעד, היא תפרש אותו כהטרדה.
הייתי רוצה לשמוע את דעתך: האם יחסים בין מרצה לסטודנט הם לגיטימיים בעיניך, ואם כן, מי צריך לעשות את הצעד הראשון?
תשובה:
משיכה בין מורה לתלמיד, בכל מסגרת לימוד, היא משיכה שכיחה, ולעיתים מודעת משני הצדדים. באוניברסיטה, כאשר גם התלמיד וגם המרצה הם אנשים בוגרים, פעילים מינית, ופער הגילים לפעמים לא גדול במיוחד, הגבולות עשויים להיטשטש.
יחד עם זאת, שני הצדדים מרגישים את המשיכה הזאת כטאבו, הדומה רגשית לטאבו של גילוי עריות. כמו עם כל טאבו, קיים פיתוי חזק לשברו. היחס של החברה ושל השלטונות האוניברסיטה משתנים עם הזמן.
היו תקופות שבהן היחס לרומנים בין מרצים לסטודנטים היה ליברלי יותר. היום לקושי הרגשי מתווספות סוגיות משפטיות, כמו הטרדה מינית או ניצול יחסי מרות.
כדי למנוע מפח נפש אצלך ואצל המרצה היפהפייה שלך, כדאי להשאיר את תשוקתכם בתחום הפנטזיות. ככאלה האהבה והתשוקה שלכם אף פעם לא יאכזבו אתכם.
23.04.2004
כל הזכויות שמורות למכון השרון
בגידה או שובבות?
שאלה:
אני בת 32, ובעלי בן 38. אנחנו נשואים כבר עשר שנים, ויש לנו שלושה ילדים. שני הקטנים הם תאומים, ונולדו לאחר הפריית מבחנה. בזמן שאני עברתי טיפולים, בעלי ניהל רומן עם אישה אחרת. אני כמובן לא ידעתי. את סיפור המאהבת גיליתי במקרה, כאשר סידרתי את הבית ומצאתי במגירה של בעלי מכתבי אהבה מפורטים ממנה.
הבנתי שהדבר היה הדדי לגמרי, וכלל יחסי מין לוהטים. כאשר התעמתי עם בעלי, הוא הטיח בי האשמות שאני חטטנית. הוא לא ניסה להסביר מה היה, ואם הרומן נמשך. הוא רק כעס שנגעתי בחפציו האישיים. במשך כשבוע ימים לא דברנו.
אני הייתי בשלי: דרשתי הסברים, כי חשבתי שאני עושה משהו לא טוב שגורם לו להפסיק לאהוב אותי, או שאני כבר לא מושכת אותו, למרות שידעתי שאני נראית מצוין. לאחר התערבות המשפחה, השלמנו. סלחתי לו, כי אני אוהבת אותו, אך בתוכי הרגשתי מושפלת ופגועה.
כעת, ארבע שנים אחרי אותו סיפור, אני מרגישה שוב שבעלי בוגד בי. ראיתי מתנות שהוא בוודאות לא היה קונה לעצמו. הוא כמובן מכחיש הכול, וטוען שקיבל אותן ליום הולדתו מחברים. הוא לא נמצא בבית עד השעות הקטנות של הלילה בטענה שהוא בעבודה.
הוא באמת עובד בעבודת רבת מתח, לא מוגדרת בזמן, אך אני מרגישה שזה מעבר לעבודה. במעט שעות שהוא כבר בבית, הוא מבלה עם הסלולארי שלו ושולח הרבה מאוד הודעות SMS - לא יודעת למי.
לפעמים יצר הסקרנות שלי גובר, ואני בודקת את הטלפון שלו ומגלה שמות של בחורות איתן דיבר. כאשר אני שואלת אותו, הוא טוען שהכול שטויות, ושזה רק בראש שלי. אני לא יודעת מה לעשות, כי אני אוהבת אותו.
הוא אב מסור, גבר אמיץ ונאה, מצבנו הכלכלי טוב מאוד בזכותו, ויחסי המין שלנו מצוינים. הוא מרעיף עלי מתנות ללא כל סיבה, ותמיד אומר שהוא אוהב אותי. למרות כל זאת, קשה לי להבין האם זאת בגידה, משבר גיל, או סתם שובבות?
תשובה:
השאלות שאת מעלה הן נצחיות: האם יחסי מין מחוץ לנישואין הם תמיד בגידה, ואם לא, אז איך להתגבר על הקנאה? את גם שואלת האם זה שהוא אוהב נשים אחרות, אומר שהוא לא אוהב אותך, ואם יחסי המין שלכם מצוינים, למה הוא מחפש מין עם נשים אחרות? הרבה נכתב ונאמר בנושאים אלה, ולו היו לשאלותיך תשובות פשוטות, החיים היו משעממים.
08.05.2004
כל הזכויות שמורות למכון השרון
