ד"ר מרק רויטמן
מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה
הקשר בין שיברון לב לדיכאון
שאלה:
יש לי בת דודה צעירה בת 19. היא חיילת רגישה, מלאת חיים ואינטליגנטית. מזה כמה חודשים היא יוצאת עם בחור בן 24, הסובל מהתקפי חרדה ודיכאון. בת דודתי נקלעה למצב שבו הבחור מאוד תלוי בה. הוא חוזר ואומר לה "מזל שאת איתי, בלעדיך המצב שלי היה מדרדר", או "אם תעזבי אותי - אתאבד".
כולם אומרים לה שהיא צריכה לנתק את הקשר איתו, אבל היא לא עושה זאת בגלל שהיא מרחמת עליו, ופוחדת שייגרם לו נזק אם תעזוב. יש לציין שמשפחתו של הבחור אינה תומכת בו, הוא אינו מתקשר עם הוריו, והם לא כל כך מודעים למצבו. זה מביא לכך שהיא מרגישה שהיא היחידה שאכפת לה ממנו. האם צריך לשכנעה להפסיק את הקשר הזה?
תשובה:
הקשר בין לב שבור, עצב ודיכאון, מוכר היטב ונזכר הן בספרות קלאסית, בספרות הפסיכולוגית, ובשירי האהבה מכל השפות ומכל התקופות. רבים מכירים את תחושות הכאב, האין-אונים וחוסר התקווה לאחר פרידות, אהבות נכזבות, נטישה על ידי אהוב או בגידה. רבים יודעים גם שהתחושות הללו חולפות עם הזמן, או עם הופעתה של אהבה חדשה.
הסיבה לכאב על אובדן האהבה בגיל מבוגר נעוצה בכאב של התינוק כאשר אמו נוטשת אותו לזמן מה, או לא מספקת לו את האהבה מיד, לפי הצורך והדרישה של התינוק. כאשר האם חוזרת, הכאב נעלם.
יש אנשים שחוו דחייה ואכזבה קשים יותר בילדותם המוקדמת. ב'תסריט' שבמוחם, אמם לא חוזרת אחרי זמן מה, והחוויה שלהם - היא של כאב ממושך הקשור לאובדן האובייקט האהוב.
אנשים כאלה נוטים לשחזר עוד ועוד את חוויית הדחייה על ידי כניסה למערכות יחסים חסרות סיכויים, במטרה לא מודעת לתקן את החוויה הראשונית מהילדות. אך במקום התיקון הם חווים שוב ושוב את הדחייה. אנשים אלה מגיבים בצורה קשה יותר לניתוק היחסים, והדיכאון שלהם לא חולף מעצמו ומהר.
את הפגיעה העמוקה מהעבר, הגורמת לדיכאון בהווה, ניתן לתקן בתהליך של פסיכותרפיה ממושכת, או לשפר במהירות יחסית על ידי טיפול תרופתי. שילוב של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי מביא לתוצאות הכי טובות.
אם מתמזל מזלם של האנשים הללו והם מוצאים בן או בת הזוג שלא דוחים אותם, מערכת יחסים כזאת לאורך זמן יכולה לשפר את המבנה הנפשי שלהם, ולהפחית את נטייתם להיכנס לדיכאון.
כנראה לבת דודתך יש את היכולת הריפוי הזאת, והיא מממשת אותה במערכת יחסים עם בחור שסובל עכשיו, וכנראה סבל בילדות דחייה מההורים.
25.05.2004
כל הזכויות שמורות למכון השרון
יש טיפול בשפיכה מהירה
שאלה:
חברי ואני כבני 25, ואנו כבר כשנה יחד. מאז שהתחלנו לקיים יחסים, בן זוגי מגיע לשפיכה תוך שניות מרגע החדירה. לעומת זאת כאשר הגירוי הוא ידני או אוראלי, הוא לא גומר באותה מהירות. כמו כן, הוא טוען שעם בנות זוג שהיו לו בעבר זה לא קרה לו.
הוא כבר טופל על ידי כדורים מסוימים, אבל ללא הועיל. לפני כשבוע רופא נתן לו כדור בשם Seroxat. מצאתי באינטרנט שזו תרופה נגד דיכאון.
רציתי לדעת האם זה לא מסוכן לאדם שאינו סובל מדיכאון לקחת תרופה כזאת. הייתי רוצה לדעת אם קיימות דרכים נוספות לטיפול בבעיה, כמו טיפול פסיכולוגי או כדורים אחרים. אודה לתשובתך המהירה.
תשובה:
הטיפול המועדף בבעיה של שפיכה מהירה - הוא טיפול סקסולוגי התנהגותי. משמעותו של טיפול זה היא בניית תכנית של תרגילים זוגיים, המתאימים במיוחד לבעיה שלכם. את התרגילים אתם מבצעים בפרטיות בחדר המיטות שלכם.
מטפל מיני נפגש אתכם כפעם בשבוע באותה תקופה, ומתכנן את האימון הבא שלכם, אותו אתם תבצעו במשך השבוע. התמדה בתרגול ושיתוף פעולה של שני בני הזוג מבטיחים הצלחה תוך זמן קצר יחסית.
העיקרון של הטיפול מבוסס על תרגיל "התחל והפסק". על מנת להבין את העיקרון, צריך לדמיין את עוצמת הגירוי כרצף שמתחיל ב - 0 – כלומר חוסר גירוי - ועד 10 – רגע השפיכה. חשוב לדעת שכאשר עוצמת הגירוי מגיעה ל - 8 השפיכה היא בלתי נמנעת.
הגבר צריך לנסות וללמוד לזהות את נקודת – 7, אשר בהגיעו אליה הוא צריך להפחית את הגירוי. כאשר רמת הגירוי יורדת ל -4-3 יש להתחיל בגירוי מחדש שוב עד 7 ושוב להפסיק. כך לפחות 5-4 פעמים. יש להחליט יחד שבפעם השישית מזהים את 7, לא עוצרים וממשיכים עד השפיכה.
בהתחלה עושים את התרגיל בגירוי ידני עם פין יבש. כאשר מגיעים לשליטה, מורחים את הפין בחומר סיכה, כמו שמן תינוקות, ומבצעים את אותו תרגיל. השלב הבא יכול להיות מין אוראלי שמבוצע באותו עיקרון כמו ידני. הגבר צריך לאותת לאישה במילים או בנגיעה להפסיק את הגירוי כאשר מגיעים ל -7.
לאחר ששלבים אלה בוצעו בהצלחה, יש לעבור למגע עם אברי מין של האישה, על פי אותו עיקרון: 7-0. קודם כל על הגבר ללמוד ולהכיר מקרוב את איבר המין של בת הזוג שלו, ואחר כך, בתנוחה שנוחה לו ומאפשרת לו שליטה על תנועותיו (למשל אישה על ארבע או גבר עומד על הברכיים, אישה על הגב עם כרית מתחת לישבנה ופותחת באצבעותיה את הנרתיק).
על הגבר להחזיק באיבר מינו ביד ולחכך אותו בפתח הנרתיק, שוב על פי עיקרון 7-0 . השלב הבא יהיה שוב עם הפין ביד, כאשר הפין מגיע לחדירה חלקית לנרתיק, ובנקודה 7 הוא מוציא את הפין, נרגע עד נקודה 3 וחודר שוב. כך 5-4 פעמים.
בפעם השישית מחליטים יחד שהוא גומר. בשלב הבא, במקום להוציא את הפין, הגבר מפסיק את תנועותיו, אך נשאר בפנים, נרגע עד 6-5 , כלומר נשאר עם זקפה, ומחדש את התנועות. בפעם השישית הוא גומר. זוג שמשתף פעולה אחד עם השני ונחוש לפתור את הבעיה, מסיים את הטיפול תוך 12 – 20 שבועות.
במקרים שבהם יש קשיים בשיתוף הפעולה, או שמחפשים פיתרון מהיר יותר, ניתן להשתמש בתרופות נוגדות דיכאון, כמו Seroxat שהזכרת, או תרופות אחרות, לא בגלל ההשפעה האנטי-דיכאונית שלהם, אלא בגלל תופעת לוואי שלהן - עיכוב השפיכה.
תרופות אלו לא מסוכנות, אך רק רופא יכול לרשום אותן. לפעמים, כאשר יש בעיות זקפה, ועקב כך מופיע קושי בביצוע התוכנית, משלבים Viagra בשלבים שונים של הטיפול.
בכל תקופת הטיפול חשוב לא לשכוח את הכמיהה של האישה לסיפוק מיני, ועל הגבר לדאוג ולענג אותה אוראלית, ידנית או בעזרת אביזרי מין. הוא יכול לעשות זאת לפני, אחרי, או מהלך האימונים שלהם.
במקרים שבהם לגבר יש בעיה של שליטה על השפיכה, אבל אין בת זוג שמוכנה לשתף פעולה בטיפול, או שאין בת זוג בכלל, ניתן לעבור את כל התהליך בטיפול עם פרטנר חליפי - סרוגייט.
08.06.2004
כל הזכויות שמורות למכון השרון
להיחשף בהדרגה
שאלה:
אני סטודנטית בת 22. לא מזמן הכרתי בחור שנון ואינטליגנטי בן 24. הקשר בינינו התפתח מהר מאוד. לא היה לי משעמם איתו לרגע. במהרה הקשר הפך לאינטימי יותר. דיברנו באופן חופשי על הכול: על חברים קודמים, על נאמנות ובגידות, על מה כל אחד אוהב במין. ממש זרמנו אחד עם השני.
במקביל התחלנו להוריד בגדים, להתנשק, להתלטף, לגעת. עוד לא הגענו ליחסים מלאים. תוך כדי המשחקים והשיחות שלנו על מין, סיפרתי לו שאני לא מגיעה לאורגזמה בחדירה.
המשכנו להתגפף ואני מאוד נהניתי מהמשחקים שלנו. אבל הבחור לקח את מה שסיפרתי לו ברצינות רבה מדי. לפגישה הבאה הוא הגיע עם תיק מלא ויברטורים ואביזרי מין אחרים.
אני די נבהלתי. הרגשתי כאילו אני אצל גניקולוג, לקראת ניתוח או משהו כזה. חוץ מזה כל האביזרים לא היו חדשים, והיה לי ברור שהוא השתמש בהם עם נשים אחרות. הרגשתי קפואה, נגעלתי מכל האביזרים ומהיחס הטכני של חברי החדש.
אני בחורה מודרנית, ואין לי התנגדות עקרונית לוויברטורים ולאביזרים אחרים, אבל כאן כל החשק שלי נעלם, ואני מיהרתי לסיים את הקשר שבהתחלה נראה כל כך לבבי ומבטיח. אני מרגישה מבולבלת. האם התנהגתי בחיפזון?
תשובה:
הגבת לפי התחושה שלך, וכנראה בהתאם לסיטואציה המביכה שנוצרה. ההפתעה שחברך הכין לך באמת נשמעת קצת מגושמת ומלחיצה, במיוחד בתחילתו של קשר, וללא הכנה מראש.
עם זאת, יכול להיות שהבחור פעל ממניעים טהורים. יכול להיות שהוא קרא הרבה על החשיבות של הנאתה של האישה, או שהתנסה בעבר בשימוש באביזרים הללו, זכה לתגובות נלהבות של בנות הזוג הקודמות, ורצה לגרום לך עונג בלתי נשכח.
מה שברור הוא שהוא לא עשה זאת ברגישות מספקת, ולא העריך נכון את עומק הקרבה שנוצרה. נראה לי שגם לך היה חלק ביצירת המצב המביך שאת מתארת.
אני מתכוון לכך שצעירים רבים נסחפים מהר מאוד בקשר, נוטים לעשות אידיאליזציה של בן או בת זוגם, ממהרים לחשוף חלקים נסתרים של נפשם, כמו קשרים קודמים, בגידות, העדפות מיניות, בעיות כאלה או אחרות.
לעיתים, אחרי התלהבות ראשונית, מגיעה ההתפכחות, ועמה האכזבה. על מנת למנוע מפח נפש זה - קיים מרשם ישן: התקדמו לאט. הכירו בהדרגה אחד את השני. התפשטות נפשית מהירה מידי עושה אתכם חשופים לפגיעות ולאכזבות. אני לא בטוח שהכול אבוד בקשר הזה. אפשר להתחיל מההתחלה, רק יותר לאט.
18.06.2004
כל הזכויות שמורות למכון השרון
נערה קנאית
שאלה:
אני בת 18, וכבר במשך שמונה חודשים יש לי חבר בן 19. אנחנו אוהבים אחד את השני - אבל לי יש בעיה רצינית. אני בחורה מאוד קנאית. למרות שהחבר שלי אוהב אותי ונאמן לי, אני לא מוכנה לקבל את העובדה שיש לו ידידה קרובה. הבעיה של הקנאה לא חדשה אצלי: כל בחור שאהבתי, היה סובל ממני, וכל הפרידות היו בגלל זה.
אני יודעת שהקנאה שלי היא חולנית, אבל אני לא מסוגלת להשתלט עליה. כאשר חבר שלי הולך לביתה של ידידתו, אני ממש מתפוצצת מכעס וכאב. אני לא מפסיקה לאכול את עצמי, אפילו שאני יודעת בוודאות שהיחסים ביניהם הם רק ידידותיים. אני לא יכולה לדרוש מהחבר שלי להתרחק לגמרי מאנשים.
אני לא רוצה להפריע לו לחיות בגלל טירוף שלי, אבל אני לא מצליחה להסתיר ממנו את הכעסים. השכל והניסיון אומרים לי שהוא לא ירצה לסבול אותי לעד. הוא מנסה להרגיע אותי, ואומר שאני מקנאה בגלל חוסר הביטחון העצמי שלי, ומציע לי לפנות לטיפול נפשי.
אני נורא מהססת, למרות שאני מבינה שאני צריכה טיפול, ושזה אולי הדבר היחיד שיוכל להציל את הקשר בינינו. קודם כל אני רוצה להבין מה באמת גורם לי להיות קנאית, והאם טיפול יוכל לעזור לי? הרי אני יודעת שזה האופי שלי, ואומרים שאופי אי אפשר לשנות.
תשובה:
רגש הקנאה הוא אחד הרגשות החזקים והמסוכנים ביותר אצל בני אדם. סטטיסטיקות מראות שכשליש ממעשי הרצח הם על רקע קנאה. תיאוריות רבות מנסות להסביר את מקורות הקנאה.
פסיכואנליזה מסבירה את הקנאה בתחרות של התינוק עם ההורה מאותו מין על תשומת הלב של ההורה מהמין השני. תיאורטיקנים אחרים מסבירים זאת בתחושת חוסר ערך וחוסר ביטחון עצמי כתוצאה מחסך ביחס הורי.
תיאוריות משפחתיות שמות דגש על התחרות בין האחים על תשומת הלב של ההורים. תיאוריות אבולוציוניות מסבירות את הקנאה הנשית בחששה של האישה לאורך האבולוציה שבעלה יעבור לאישה אחרת, יוליד ילדים איתה, ויעביר את תמיכתו והגנתו ממנה ומצאצאיה לאישה ולילדים החדשים ובכך יסכן את קיומה ואת קיום ילדיה.
כנראה בכל התיאוריות יש אלמנט של אמת, אך הן מסבירות את תופעת קנאה באופן כללי. את עצמך מגדירה את קנאתך כקנאה פתולוגית. כנראה שבהתפתחותך חל שיבוש באחד מהמנגנונים הללו. טיפול פסיכותרפי עשוי להביא לשינוי ואף לתיקון באישיותך, ולחסוך לך ולקרובים לך הרבה סבל בהמשך חייך.
03.07.2004
כל הזכויות שמורות למכון השרון
