ד"ר מרק רויטמן
מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה
ההורים מתעבים זה את זה
שאלה:
אני בת 29. גדלתי בבית שבו ההורים תיעבו זה את זה, ורבו נון-סטופ. גם יחסי עם אמי היו בעייתיים מאוד. כל דבר שעשיתי היא ביקרה, הייתה מקללת ומכה אותי. בגיל ההתבגרות חשתי בדידות איומה. מאוד רציתי בקשר עם בנים, אבל פחדתי פחד מוות.
הרגשתי חנוקה, תלותית והתחושות היו של גועל וחשדנות. בגיל 24 העזתי לנסות ליצור קשר עם בחור שפגשתי. מאוד נקשרתי, אבל בו בזמן הרגשתי שאני לא יכולה לסמוך עליו.
הייתי חשדנית, בכיתי כל היום וחשבתי שאני הולכת להשתגע. לא הייתה לי ברירה אלא להיפרד. חשתי שעולמי מתמוטט, שאין לי אחיזה בכלום, שחלק ממני נכרת.
על מנת לחזור לאיזון, תקופה ארוכה ניסיתי לא להרגיש כלום, לא לחשוב, לא להיזכר בקשר הטראומתי. באחד הימים הוא התקשר לשאול לשלומי, וקבענו להיפגש. מיד הרגשתי שאני כל כך רוצה לחזור אליו. באותה פגישה הוא ניסה לתת לי יד, אבל אני הקפדתי לא להיסחף.
בתוך תוכי החלטתי לעשות לו מבחן, אם יישאר נאמן לי גם אם לא נותנים לו מיד את הכול. למחרת הוא הודיע לי בטלפון שהוא כבר יוצא עם מישהי. עוצמת השנאה, הכעס והעלבון שרפו את לבי. הוכחתי לעצמי שהבחור בוגדני כמו כולם.
הצטערתי שהשקעתי בו כל כך הרבה מרגשותיי. לא זוכרת כמה זמן נמשך הבכי והזעם, אבל פתאום הכול נעלם כלא היה. נעשיתי אדישה, חסרת רגש. הופיעה תחושה של תפלות הקיום. אפילו כשאני יוצרת קשרים עם גברים ומרגישה משיכה מינית, היא כאילו מרוחקת ולא אינטימית.
אחרי שנמאס לי מהקשר, אני זורקת את הגברים בלי כל צער או געגוע. הייתי בטיפולים שונים, אבל גם המטפלים שלי לא יודעים מה לעשות איתי. אני רוצה להיות כמו כולם, להקים משפחה, לגדל ילדים. האם יש תקווה, דוקטור?
תשובה:
הספרות הפסיכואנליטית מלאת הסברים על השפעת הקשר בין האם ותינוקה לבין התפתחותו בעתיד. פחות נכתב על השפעת יחסי ההורים ביניהם על אישיותו.
את כותבת שהאווירה בבית הייתה גדושת תיעוב, אלימות והשפלה. ללא ספק, התפתחות בתנאים כאלה פגעה קשות באישיותך, ובמיוחד ביכולתך ליצור קשר אינטימי, לתת אמון באדם קרוב, להרגיש בטוחה, מאושרת ואהובה.
אין תרופת פלא או קיצור דרך לתיקון האישיות. את מזכירה במכתבך שעברת טיפולים ומטפלים בלשון רבים. את צריכה רק מטפל אחד, אבל איתו את צריכה לעשות את כל הדרך הארוכה ומלאת המהמורות כדי לתקן את נזקי ההתבגרות באווירה כה קשה, כפי נפלה בחלקך.
08.03.2004
כל הזכויות שמורות למכון השרון
בחדירה הכול נהרס
שאלה:
אני בחור כבן 30, בריא לחלוטין ובכושר מצוין. אני לא מצליח להגיע לזקפה מלאה שתאפשר לי לבצע חדירה. קיימתי כמה פעמים יחסי מין אוראליים, אך כאשר מגיע הרגע לחדור, הכול 'נהרס'. הגעתי למצב שאני בורח מנשים שמוצאות חן בעיני, ואפילו מתחילות איתי. מה לדעתך עלי לעשות, וכמה להערכתך זה יעלה לי?
תשובה:
החברה המודרנית מציבה בפני גברים אתגרים רבים. זה מתחיל בבגדים ממותגים בביה"ס היסודי וממשיך במראה החיצוני שצריך להיות ללא דופי - שרירי ואתלטי. גברים רבים מרגישים שהם אינם עומדים בסטנדרטים, ועשויים להרגיש עצמם נחותים בתחום זה או אחר.
בדרך כלל תחושות הנחיתות הללו נובעות מפגיעות יתר בדימוי העצמי, וקשורות בטראומות ובחסרים ששורשיהם עוד בגיל הרך.
כך בחורה יפהפייה יכולה להרגיש צורך לשנות את צורת אפה או את החזה שלה, בחור חתיך עשוי לחשוב שהוא שעיר מדי, או לא שרירי מספיק, או לא גבוה מספיק, או שגודל איבר מינו לא עונה לדימוי הגברי שבנה לעצמו.
התפקוד המיני הוא הבמה השכיחה ביותר שבה רגישויות אלה באות לידי ביטוי בסימפטומים שונים כמו ביישנות, חוסר יכולת ליצור קשר, קושי בזקפה ב'רגע האמת', שפיכה מהירה, היעדר תשוקה מינית, או חוסר יכולת להגיע לאורגזמה.
גברים צעירים עם הפרעות כאלה נכנסים לקשר זוגי ומיני עם הרגשה שהם מתחרים עם כל העולם. זה פוגע בתפקודם, ומביא אותם לתוצאה שמפחידה אותם יותר מכל: תבוסה והשפלה בעיניי עצמם ובעיני בת זוגם. כמה כישלונות כאלה, או אפילו כישלון אחד, יגרום להימנעות מיצירת קשר ולקיבוע הבעיה.
כאשר מדובר בבעיות בתפקוד המיני אצל גבר צעיר, הטיפול המועדף הוא תרגול קשר בריא ושיקום התפקוד המיני עם פרטנר חליפי – 'סרוגייט'. לפני כל מפגש עם בת הזוג מקבל הצעיר הדרכה ופסיכותרפיה ממטפל שהוא פסיכותרפיסט ומומחה לטיפול מיני.
במהלך הטיפול המיני מתנסה הצעיר בקשר אינטימי באווירה בטוחה עם בת זוג, שכל מטרתה, הכשרתה וההדרכה שהיא מקבלת, מכוונים לעזור לגבר לשקם את ביטחונו העצמי ואת תפקודו המיני.
לרוב דרושות כ-15 פגישות על מנת לסיים את הטיפול בהצלחה. עלות של כל פגישה נעה בין 1300-1100 שקלים.
ברוב המקרים הצלחה בטיפול מביאה לשיפור הדימוי העצמי, ביטחון ביצירה ובשמירה על הקשר עם בני המין השני, שיפור במצב הרוח, אופטימיות והצלחה גדולה יותר גם בתחומים אחרים בחיים.
לפעמים אחרי סיום מוצלח של הטיפול עם בת הזוג נדרש המשך של פסיכותרפיה עד שהצעיר מיישם את מה שלמד בפגישות האינטימיות בחייו שמחוץ לטיפול.
08.03.2004
כל הזכויות שמורות למכון השרון
מאונן במקום לבוא לאשתו
שאלה:
אני פונה אליך כיוון שאני מרגישה אבודה לחלוטין. בעלי מאונן כפייתי. הוא מעדיף אוננות תוך שיטוט באתרי פורנו על פני סקס איתי. הוא צופה באתרים של נשים מבוגרות, אמהות ובנים, אמהות בכלל.
ניסיתי לשוחח איתו, להסביר לו כמה זה מפריע לי וליחסים בינינו. ביקשתי ממנו שינסה להפסיק לזמן מה, על מנת שיהיה מגורה וייגש אלי, אך ללא הועיל. הזהרתי אותו שאם לא יצמצם את הפעילות, או לפחות שיצפה ויבוא אלי "לממש", אאלץ לסיים את הקשר בינינו.
איני יכולה לחיות בלי סקס ואינטימיות. שום דבר לא עזר. הצבתי בפניו אולטימאטום שאם לא מתחילים לטפל בבעיה, אני מתגרשת ממנו. הוא לא ענה לי, ולא הפסיק להיכנס לאתרים האלה ולאונן. הסקס בינינו מתרחש בערך פעם בחודש. אני אובדת עצות, מיואשת ומתוסכלת.
תשובה:
את צודקת בכך שמצב כזה הוא בלתי נסבל ודורש טיפול. אני מבין את עומק התסכול שלך, אך נראה לי שאולטימאטום לא ישפר את המצב, ועלול רק להרחיק את בעלך עוד יותר. אני חושב שגישה סבלנית ודיפלומטית יכולה להיות יעילה יותר.
קודם כל, במקום לגרור את בעלך לטיפול בעל כורחו, כדאי לך לגשת בתחילה לאיש מקצוע לבד. תוכלי לספר לו בפרטי פרטים מה קורה בבית, איך העניינים התפתחו למצבם הנוכחי, כמה זמן קיימת הבעיה, איך היה טיב היחסים ביניכם בתחילת ההיכרות ביניכם.
חשוב לברר אם פרט לבעיה ביחסי המין, קיימות בעיות נוספות והאם קיימים מתחים ביניכם גם בתחומים אחרים. חשוב לברר מהם הצדדים החיוביים אצל בעלך, כפי שאת רואה אותם.
יחד עם המטפל אפשר לחשוב כיצד לשכנע את בעלך לבוא לשיחה, קודם כל לבד. זה יאפשר לו לספר את הדברים מצידו, ללא לחץ מצדך. אולי גם הוא נמצא במצוקה מהמצב ורוצה בשינוי. אם הוא לא יסכים לבוא, אפשר לעזור לשניכם דרכך.
מבלי להכיר אתכם, ואת האווירה ביניכם, אנסה להמליץ על כמה צעדים שאולי ישפרו את המצב ויקרבו ביניכם: נסי לבקש ממנו לגלוש לאתרים שלו יחד איתך, ולהראות לך מה מגרה אותו במיוחד.
תני לו לגיטימציה לאונן בנכחותך, אפילו עזרי לו בזה. אולי הפנטזיות שלו יגרו גם אותך, ותוכלו לפנטז יחד ולאונן יחד כל אחד לחוד, ואולי גם אחד לשני.
נסו לביים מצבים ביניכם כמו אלה שמגרים כל כך את בעלך. אולי תרצו לשחק במשחקי תפקידים. בדרך זו, אותן פנטזיות, במקום להרחיק ביניכם, עשויות להעשיר את חיי המין שלכם.
08.03.2004
כל הזכויות שמורות למכון השרון
על הכעס והתשוקה
שאלה:
ברצוני לשאול שאלה קצרה, אך בשבילי היא קריטית ומורכבת מאוד: אני נשוי כ- 15 שנים. יש לנו שני ילדים מקסימים. החיים בבית מתנהלים בצורה טובה ומסודרת. אשתי אשת חייל: יפה, אינטליגנטית ובעלת משרה נאה.
לפני כשנתיים הסתיים רומן ארוך שלה עם גבר שאיתו היא עובדת. זמן קצר אחרי כן הגיע לסיומו רומן שאני ניהלתי. בעקבות זאת נעלם אצלי החשק לקיים יחסי מין עם אשתי כליל. כל פעם, שלא במתכוון, אני פוגע ומעליב אותה, וכאשר אני מקיים איתה יחסים, אני מרגיש שאני מרמה אותה.
אני בטוח שאין לי בעיה בתפקוד המיני. שאלתי היא: האם אפשר לנהל מערכת יחסים תקינה, פחות או יותר כמו שיש לנו היום, ללא מין, או שזה עניין של זמן עד שזה יתפוצץ, ואין מנוס מגירושין?
תשובה:
שאלתך באמת קצרה, ונראה כי הנסתר בה רב על הגלוי. אני מרשה לעצמי להניח שאינך מסתיר דברים במתכוון, אלא שצורת ההתבטאות שלך משקפת את האופי שלך, ואולי גם את מערכת היחסים שלך עם אשתך.
אתה מגלה עובדות, אך לא מתייחס כלל לרגשות. אתה לא מספר מה היה טיב היחסים ביניכם בתחילת הנישואין. לא ברור אם אהבת אותה, אם היא אהבה אותך ואם יחסי המין ביניכם היו לשביעות רצונכם.
אתה מספר על הרומנים שלך ושל אשתך כבדרך אגב, כמשהו מובן מאליו. האם הרומנים היו בידיעה ובהסכמה משותפת, או שאתה חווית את הרומן של אשתך כבגידה, והרומן שלך היה נקמה על שלה? לא ברור אם שוחחתם אי פעם על היחסים ביניכם, ועל המשמעות הרגשית עבור כל אחד מכם בהכנסת מאהבים לתוך הזוגיות שלכם.
האם שוררים ביניכם רגשות של קנאה וכעס? ממכתבך נוצר בי רושם שיש בך הרבה כעס כבוש. כעס בין בני זוג בדרך כלל אינו תורם לתשוקה מינית, והחשק עשוי לא לחזור עד שהסיבה לכעס לא תיפתר.
לדעתי אין מנוס מפתיחת כל הנושאים הללו לשיחות מעמיקות ביניכם. אם הערוצים להידברות ביניכם נחסמו, או שלא היו קיימים מלכתחילה, כדי להיעזר בייעוץ מקצועי. רק אחרי דיון מעמיק יהיה לכם ברור אם יש עתיד לנישואין שלכם.
26.03.2004
כל הזכויות שמורות למכון השרון
