ד"ר מרק רויטמן
מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה
נהנית מפורנוגרפיה
שאלה:
אני בת 32, נשואה , אם לשני ילדים, אחראית על צוות מכירות. העבודה שלי רוויית מתח, ואחרי יום עבודה קשה, טיפול בבית ובילדים - לא תמיד יש לי כוח ומצב רוח לסקס. גיליתי לעצמי שסרטי וידאו פורנוגראפיים או פורנו באינטרנט, מרגיעים אותי, עוזרים לי לנוח ולחדש את האנרגיה, ואז אני משתחררת ויכולה ליהנות ממין.
אני נהנית במיוחד להסתכל על נשים ערומות ויפות, למרות שאני לגמרי סטרייטית, ואף פעם לא חשבתי על יחסי מין עם אישה. האם זה מעיד על איזה שהן סטיות?
תשובה:
כל עוד העיסוק הזה לא בא על חשבון יחסי מין אמיתיים או פעילויות אחרות בחיים, זה לגמרי נורמאלי ליהנות ולהירגע מצפייה בתמונות ובסרטים פורנוגראפיים. משחר ההיסטוריה, החל בציורים על קירות של מערות, דרך האומנות של יוון ורומא בעת העתיקה, ציירים ופסלים של תקופת הרנסנס ועד ימינו, בכל היבשות בצורה זו או אחרת אנשים נהנו מאומנות ארוטית.
לפי הסיפור שלך את משתחררת, נכנסת לאווירה, שוכחת מהטרדות והדאגות של יום העבודה, נכנסת לאווירה ארוטית - ואז את פתוחה לריגושים של סקס אמיתי. זהו בדיוק התפקיד של אומנות ארוטית ופורנוגרפיה. יש אנשים שמוסיקה, ספר, מדיטציה עושים להם את זה, ויש אחרים שזקוקים לגירוי ויזואלי.
נשים מרגישות נוח יותר להודות שהן נהנות ממראה גוף האישה, מאשר גברים מוכנים להודות אפילו לעצמם שהם נהנים ממראה של גוף של גברים, זאת בגלל שהסטיגמה החברתית לגבי נשים חמורה פחות מאשר לגבי גברים. זה טבעי ביותר שאת מזדהה עם נשים צעירות, חטובות וסקסיות שמשחקות במשחקי מין. זה טבעי לחלוטין שזה מכניס אותך לאווירה אחרת, ומשפר את איכות יחסי המין שלך עם בעלך.
18.10.2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
לבגוד או לא לבגוד?
שאלה:
שמי גיא (שם בדוי), אני בן 27, נשוי שנתיים, ויש לי בעיה בנישואין שאותה אני לא יודע איך לפתור.
אשתי יפה ונפלאה, ואני אוהב אותה מאוד, אבל היחסים בינינו השתבשו מכל הבחינות. אנחנו בקושי מקיימים יחסי מין, רק פעם פעמיים בחודש. המשיכה שלי אליה דעכה, למרות אהבתי אליה.
שנינו עוסקים בריקוד, ומתערבבים עם הרבה אנשים יפים, בנים ובנות. אני גבר נאה, ובנות ממש נדבקות אלי. לאורך כל הנישואין שלנו בגדתי באשתי, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות. לאחרונה נודע לי שגם אשתי בוגדת בי עם גבר גרוש, מבוגר ממנה, דווקא לא מהתחום שלנו.
מאז שנודע לי על כך, אני לא יכול להירדם בלילות. אני רוצה ששנינו נפסיק עם הבגידות ונשקם את הנישואין, אבל איני יודע איך עושים זאת.
תשובה:
אתה מעלה דילמות לא פשוטות. למעשה אתה שואל איך מתווכים בין משיכה מינית לאנשים רבים לבין שמירה על מסגרת הזוגיות והנישואין.
במהלך ההיסטוריה הוצעו לכך פתרונות שונים, החל בעריפת ראשים וכלה בנישואין פתוחים. בחברות מסורתיות קיים איסור מוחלט על קשרים מחוץ לנישואין. החברה המודרנית סובלנית יותר, אבל גם זה לא פותר נשים וגברים מהכאב של קנאה, פחד הנטישה, ייסורי התחרות ואבל על האובדן.
אהבתך לאשתך יכולה להוות בסיס טוב לפתרון התסבוכת שנוצרה. מאוד חשוב שתדברו גלויות ביניכם על מה שמדאיג אתכם, על איך שכל אחד מכם היה רוצה לראות את המערכת הזוגית שלכם. רק בשיחות גלויות תוכלו להחליט אם מתן חופש מוחלט אחד לשני מתאים לשניכם, לא מאיים עליכם ולא פוגע בכם, או שאולי בשביל להציל את נישואיכם על שניכם לוותר על הקשרים המיניים מחוץ לנישואין, ולהפנות את כל האנרגיה, הפנטזיות והתשוקה שלכם לתוך הקשר ביניכם.
אם יש לכם קושי לפתוח את הנושאים הללו בעצמכם, אתם יכולים לפנות לאיש מקצוע.
11.10.2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
לא מרוצה מהאופי שלה
שאלה:
אני בת 22, ולפני חצי שנה חבר שלי נפרד ממני. הקשר בינינו נמשך כשנתיים. זה היה הקשר הרציני הראשון שלי.
אני מודעת לכך שיש לי אופי לא קל. כאשר אני במתח, אני נוטה להתעצבן על דברים קטנים. החברות שלנו הייתה בדיוק בתקופה מאוד קשה עבורי: רק השתחררתי מהצבא והתחלתי ללמוד ולעבוד בוזמנית. כאשר לא היינו רבים, הוא היה אומר שהוא אוהב אותי ושאין כמוני, אבל כאשר רבנו – הוא היה מרים ידיים, אומר שהוא רוצה להיפרד, שלא טוב לו איתי והיה מנתק את הקשר.
לאחר שנפרדנו בסופו של דבר, הרגשתי כמו סמרטוט. איבדתי את ביטחוני העצמי, התחלתי לזלזל בעצמי, עשיתי לעצמי שטיפת מוח 'בעזרתו האדיבה', וחשבתי שאם הוא לא רוצה אותי - אז מי ירצה?
היום, חצי שנה אחרי שהוא עזב אותי, התחלתי לצאת עם בחורים, אך לא יותר מפגישה אחת. יש לי מעין חרדת נטישה. אני לא מעריכה את עצמי מבפנים, למרות שמבחינה חיצונית אנשים אומרים לי שאני נראית טוב, ואני מרגישה שאחרים מעוניינים לצאת איתי.
אני חוששת שברגע שיכירו את האופי הקשה שלי, הם לבטח יתייאשו ולא ירצו אותי. איך אני משנה את האופי הקשה שלי? איך לומדים לא להתפרץ?
תשובה:
את כותבת שהקשר עם החבר שלך היה הקשר החשוב הראשון שלך. זה שלא התאמתם, עוד לא אומר שיש לך פגמים באופי ושלא תסתדרי עם אף אחד. בהחלט יכול להיות שחברך, בהתנהגותו, תרם להוצאתך משיווי משקל ולהתפרצויותיך, במיוחד כאשר היית בתקופה קשה ולא יציבה בחיים שלך.
יחד עם זאת, את מכירה את עצמך היטב, ואם את מזהה התנהגויות דומות של התפרצויות זעם ורגשי אשם אחריהן, גם בתקופות אחרות, במצבים אחרים ועם אנשים אחרים, למשל עם חברותיך, בזמן שירותך הצבאי, בלימודים, בבית - אזי יכול להיות שמדובר בתכונת אופי שמכשילה את היחסים הבין-אישיים שלך פעם אחר פעם.
אם זה כך, הדרך לשנות את פני דברים היא באמצעות פסיכותרפיה. רק בתהליך ארוך של טיפול יש אפשרות לזהות תכונות שונות של האישיות, להתחקות אחר הסיבות להיווצרותן, ולשנותן. עדיף לעשות זאת בגיל צעיר, לפני שמספיקים לקלקל מערכות יחסים נוספות, לפגוע ולהיפגע שלא לצורך.
11.10.2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
מה התדירות המומלצת?
שאלה:
אנחנו זוג בגיל 37, נשואים באושר כ - 10 שנים. יש לנו שלושה ילדים (לא תינוקות). אנחנו אוהבים מאוד אחד את השני, פתוחים אחד כלפי השני, ומדברים על הכול. אנחנו מסתדרים בכול התחומים - חוץ מיחסי מין. שאלתנו היא באיזה תדירות רצוי לקיים יחסי מין, כי יש בינינו פערים גדולים בנושא הזה.
תשובה:
אם הפתיחות ביניכם דומה לפתיחות שבה אתם מתארים את הבעיה, נראה לי שהדרך לפתרונה עדיין ארוכה. היות שאתם מנסחים את שאלתכם באופן כללי, אנסה לתת תשובה כללית, שאולי תיגע באיזה אופן שיכול להיות רלוונטי ליחסים ביניכם.
לא קיימת תדירות מומלצת לקיום יחסי מין. הסטטיסטיקות מדברות על ממוצעים של כפעמיים בשבוע, אבל מספרים אלה כוללים גם זוגות שמקיימים יחסים כמה פעמים ביום, וגם זוגות שאינם מקיימים יחסים כלל. זה כמו השכר הממוצע במשק - אחד מרוויח שמונים אלף והשני אלפיים.
תדירות קיום יחסי מין בין בני זוג תלויה בגורמים רבים. ביניהם, מצב בריאותם הפיזי והנפשי של בני הזוג, מידת ההנאה שכל אחד מהם מפיק מהיחסים, רמת התשוקה המינית של כל אחד מהם, האטרקטיביות המינית של כל אחד בעיניי השני, החינוך של כל אחד מהם, היחס למין במשפחות המוצא שלהם, הרגלים והתנסויות שלהם לפני הנישואין ואחרי החתונה.
יש חשיבות רבה לדימוי הגוף שיש לכל אחד מהם, ויחס פנימי, בעיקר לא מודע למין ולמיניות. על התדירות של קיום יחסי מין משפיעים גם המצב הכלכלי, תנאי הדיור, היכולת להשקיע בטיפוח עצמי ובטיפוח הבית, הזמן שהם מסוגלים לפנות ליחסים אינטימיים וכמו כן גם מידת היוזמה ויכולת התארגנות לקראת פעילות המינית.
אם במהלך עשר שנות נישואין עדיין לא פתרתם את המחלוקת בקשר לתדירות יחסי המין, או שהיא צצה אחרי עשר שנים, כנראה משהו לא כשורה באחד התחומים שהזכרתי. אם במכתב הבא תוכלו לתאר בצורה יותר מדויקת את מהות היחסים והמחלוקות ביניכם, אוכל להיות יותר ספציפי בתשובתי ובהמלצותיי.
11.10.2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
