ד"ר מרק רויטמן
מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה
האם הבחור הזה מתאים לי?
שאלה:
אני בת 32, רווקה ואקדמאית. עד עכשיו לא הייתי בשום קשר זוגי משמעותי. כרגע אני יוצאת עם בחור שהוא בן 34. הבחור הזה ממש חמוד, מעניק מעצמו, דואג, מתקשר, לא משחק משחקים, אבל הוא לא אקדמאי.
.הוא סיים תיכון במגמת חשמל, ועובד כאיש תפעול בחברה למוצרי צריכה. בגלל שהוא לא אקדמאי, הוא לא ממש "עושה לי את זה", כנראה בגלל פער ההשכלה בינינו והמקצוע שהוא עובד בו, ואני די מתלבטת מה לעשות.
האם אתה חושב שאני בררנית מדי? האם אמשיך להתבדות אם אחכה לאביר על הסוס הלבן? אודה לך על תשובה מהירה...
תשובה:
אני עונה לך ממש מהר, רק כדי להרגיע אותך שאינך צריכה למהר. בענייני ההתאמה בין בני זוג, הפזיזות היא "מהשטן". הרבה מאוד גורמים, מודעים ולא מודעים, משפיעים על המשיכה, על הרצון להיות ביחד, על ההחלטה לקשור את גורלך בגורלו של אדם מסוים.
השכלה פורמאלית - היא רק אחד הגורמים. את לא כותבת אם היותו לא-אקדמאי מפריעה לך בגלל פערים בתפישת העולם, בגלל אינטרסים שונים ולא חופפים, בגלל חוסר הבנה של העולם הפנימי אחד של השני או, פשוט, בשל פגיעה בתדמיתך בעיני בני המשפחה או החברים.
השכלה פורמאלית אינה נותנת אינדיקציה מהימנה על אינטליגנציה של אדם, ובוודאי לא על אופיו, נאמנותו, יושרו, יכולתו להעניק, שאפתנותו, יכולתו להתמודד עם קשיים בחיים, ותכונותיו בתור הורה לילדיו.
רצונך לקבל תשובה מהירה לשאלתך די מדאיגה. נוצר הרושם כאילו את צריכה להחליט על רכישת מוצר כלשהו, ומישהו מלחיץ אותך בכך שאם לא תרכשי אותו במקום - תאבדי את ההנחה.
אם אכן כך הדבר, הגישה שלך מאוד בעייתית. יותר משהיא מצביעה על תכונותיו של חברך, היא מצביעה על הקשיים שלך ליצור קשר רגשי אמיתי, להעניק מעצמך, ולא רק לחשבן אם ביצעת עסקה כדאית.
יכול להיות שהעובדה שעד גיל 32 לא היה לך חבר משמעותי, מצביעה על קושי רגשי שלך. רק את יכולה לדעת מה הפריע לך ליצור קשר משמעותי בעבר.
אם את מזהה דפוס מסוים, כישלונות עם אפיונים דומים, החוזרים על עצמם בקשרים שונים, תוכלי לברר את סיבתם בפגישה אחת או בכמה פגישות עם אנשי מקצוע, המומחים בתחום הנפש והזוגיות.
בכל מקרה, אם את כבר נמצאת בקשר עם אדם מעניק וישר שמעוניין בך, אני ממליץ לך למצות את הקשר, להעמיק אותו, לתת לו סיכוי, לא למהר לשום מקום, לשים לב למחשבות ולהרגשות שעוברות לך בראש ובלב, ואם צריך - לפנות לייעוץ.
17.06.2005
כל הזכויות שמורות למכון השרון
יחסים מסוכנים
שאלה:
אני גרושה ואם לשלושה. הכרתי בחורה דרך אתר היכרויות באינטרנט. בכרטיסי ציינתי שמטרת ההיכרות היא סטוץ. מלכתחילה הסברתי לה שאני לא מעוניינת במערכת יחסים רצינית. היא ענתה לי שזה מתאים לה. בהתחלה היא הייתה מאוד נחמדה, עניינה אותי הדרך החיים השונה שלה.
בהדרגה היא התחילה לספר לי על מערכות היחסים הקודמות שלה. בכל הסיפורים שלה, בנות הזוג שלה התבררו כאלימות, ובתגובה לאלימות שלהן היא נקמה בהן בצורה מתוחכמת ואלימה מאוד.
זה די הפחיד אותי, אבל כלפי היא המשיכה להיות עדינה ותומכת. בדרך ערמומית היא הצליחה להוציא ממני את סודותיי הכמוסים, ובהדרגה להיכנס יותר ויותר עמוק לחיי. היא השתלטה על החיים שלי, והתחילה לבנות תוכניות משותפות לעתיד. בכל פעם שביקשתי ממנה לעצור, לא להיסחף, היא נעשתה אלימה, ואפילו הכתה אותי.
לאחר כמה פעמים כאלה החלטתי לסיים את הקשר. מאז חיי הפכו לגיהנום. היא עוקבת אחרי, מציקה לי, מטרידה את המשפחה שלי. למרות ההטרדות והאלימות מצידה, ניסיתי להיות סבלנית ולהסביר לה שהיא נסחפה, ושאיני יכולה או רוצה להמשיך להיות בקשר איתה.
היא ביקשה להישאר לפחות ידידה שלי. היא מוצאת דרכים מתוחכמות ומניפולטיביות להגיע לחברים שלי ולמשפחה שלי כדי לקבל מידע על כל צעדי ולסכסך ביניהם וביני. למרות כל הדרישות שלי, שתצא מחיי, שתעזוב אותי לנפשי , היא ממשיכה לכפות את עצמה עלי בבכי, בחנופה ובאלימות.
אני ממש פוחדת ממנה, כי אני יודעת שהיא מסוגלת להרוס את חיי. הגעתי לתשישות נפשית ולייאוש. אני מרגישה שהיא שואבת את כל האנרגיות שלי.
לפני כמה ימיים היא שוב ביקשה לדבר איתי, והבטיחה שהיא רוצה להיפרד יפה. במקום זאת היא החלה להשתולל אצלי בבית, שברה דברים, שרטה אותי בפנים ובגוף. מה אני עושה? איך אני גורמת לה לצאת מחיי?
תשובה:
את לא מספרת הרבה על עצמך, על חייך, על עיסוקייך, על משפחתך, על הקשרים הקודמים שהיו לך עם בני שני המינים, ולכן קשה לי לתת לך עצות ספציפיות. לא ברור לי גם מה החלק שלך בצורת היחסים שנוצרה ביניכן.
יחד עם זאת, את מספרת שכל מערכות היחסים של חברתך אופיינו באלימות מצידה. לפי התיאור שלך, חברתך שייכת לקטגוריית האנשים שהוגדרו פעם כ"מכשפות", אך היום יש לזה שם יותר יפה. בשפה הפסיכיאטרית מגדירים אנשים כאלה כסובלים מהפרעת אישיות גבולית.
הייתי מציע לך קודם כל לפנות למשטרה, היות ואלימות לא צריכה להיות נסבלת בשום מערכת יחסים. במקביל, אני ממליץ לך לפנות לייעוץ נפשי כדי ללמוד איך בעתיד לא ליצור מערכות יחסים מסוכנות כאלו.
15.07.2005
כל הזכויות שמורות למכון השרון
מתביישת במיניותה
שאלה:
אני בת 24, אם לשתי בנות קטנות. אני מרגישה מאוד נבוכה לדבר על הבעיה שלי, ועד עכשיו לא היה לי האומץ לדבר על כך עם אף אחד. מדובר בבעיה אינטימית, שמאוד משפיעה על כל מערכת היחסים שלי עם בעלי.
בעלי בן 30, בעל ניסיון רב בתחום הסקס. אני, לעומתו, בעלת ניסיון מועט בלבד. לפני שהכרתי את בעלי, היו לי רק שתי התנסויות אינטימיות. בעלי טוען שאיני יוזמת קרבה, ובמידה והוא יפסיק ליזום - לא יהיו לנו חיי מין כלל.
לצערי, הוא צודק. אני לא יודעת להסביר את זה, אבל כנראה, אני לא יוזמת בגלל שאף פעם לא התלהבתי מקרבה אינטימית. מהפעם הראשונה היה זה משהו סתמי ולא כיפי עבורי. עם בעלי אני נהנית הרבה יותר, ולומדת דברים חדשים, אך אני עדיין מרגישה נבוכה מכל זה.
בזמן קיום היחסים אני כמעט שלא זזה, ואת כל ה'עבודה' עושה בעלי. אחרי שאני מגיעה ל..., אני ממש מרגישה נבוכה עם עצמי, אני משתדלת שבעלי לא ישים לב למה שקרה, ולא ירגיש עד כמה אני מתביישת מעצמי.
אני מאוד אוהבת את בעלי, והזוגיות שלנו חשובה לי. אני גם מודעת לחשיבות של יחסים אינטימיים לתקינות הקשר הזוגי. אני חוששת שבעלי לא מרוצה ממני, ושזה יביא לניתוק היחסים בינינו, מה שיפגע מאוד בבנות המקסימות שלי.
אני מאוד רוצה לשנות את הגישה שלי, ואת והתחושות שלי בנושא. האם יש טיפול כלשהו שיכול לפתור את בעייתי, טיפול שאינו כימי, אלא אולי מתחום הרפואה המשלימה?
תשובה:
את מספרת על רגשות של בושה ומבוכה שעולים אצלך לגבי יחסי מין. כמובן, רגשות אלה מונעים ממך ליהנות אפילו מהאינטימיות הכי לגיטימית שיכולה להיות - עם בעלך האהוב. בלי להכיר אותך, לא ניתן להבין מהיכן נובעות אצלך עכבות כאלו בכל הקשור לסקס. תיאורטית, הסיבות לכך יכולות להיות חינוך שמרני במיוחד, או התנסויות טראומטיות בילדות הקשורות למיניות.
לפעמים מתגלה יחס מבזה, מבייש או מעניש לביטויי המיניות בילדות - למשל יחס לאוננות מצד ההורים. נשים שהיו קורבנות לניצול מיני בילדות יכולות גם לחוש אשמה ובושה בכל הקשור להנאה ממין. את כל הדברים הללו, ואחרים, ניתן לברר בהתייעצות עם איש מקצוע בתחום הפסיכותרפיה עם התמחות במיניות.
חשוב מאוד שאת מגיעה למה שאת קוראת - "..." ואני ארשה לעצמי ולך לקרוא לזה אורגזמה. זה סימן לכך שהסיכויים שלך לפתח מיניות בריאה הם טובים מאוד. אין שום צורך בתרופות. ייעוץ אישי ואולי זוגי יכולים לעזור לך. לגבי היוזמה: לא חשוב מי יוזם את הקרבה, חשוב מה קורה לאחר מכן.
26.08.2005
כל הזכויות שמורות למכון השרון
אהבה לאישה בוגרת
שאלה:
אני בן 40. לאחרונה התגרשתי, ויש לי עכשיו חברה שהיא בת 50, דהיינו מבוגרת ממני בכ- 10 שנים. היא מאד צעירה לגילה, הן במראה והן בנפש. אנחנו אוהבים אחד את השני, יש בינינו תקשורת טובה, הבנה - ובכלל מאד טוב לנו יחד.
יחסי המין בינינו נפלאים ואיכותיים. אמנם כאן ועכשיו הכול נהדר, אך אני חושב לעצמי - האם זה בכלל נכון וחכם להיכנס יותר עמוק לקשר שכזה, בפרט ששנינו מעוניינים בסופו של דבר בקשר מחייב.
חלק ממקורבי, בעיקר הורי החרדים והשמרנים, אומרים שבכלל לא נשמע דבר כזה, שאני לא שפוי להתעניין באישה שכה מבוגרת ממני. לדבריהם ייתכן שהזקנה אורבת לה מעבר לפינה, ולא ירחק יום ואמצא עצמי 'תקוע', בו בזמן שעוד 'כוחי במותני'.
יתכן שאני מסונוור, היות שבשנות נישואי הצטברו לי חסכים – הן מבחינה הרגשית והן בתחום המיני. מאידך, ייתכן שבאמת טוב לי, ואין לי מה לחשוש מגילה, ושהסטיגמה ו'מה יגידו' בכלל לא צריכים לעניין אותי.
אני במבוכה מכל הדעות הסותרות, ולכן אני פונה אליך כאיש מקצוע ואודה על כל הערה והארה שתוכל לתת לי בעניין.
תשובה:
אנסה להרהר בשאלתך, אך את ההחלטה הסופית, כמובן, תצטרך לקבל בעצמך. מעניין מה היו אומרים הוריך ומה היו הדעות בסביבתך לו היית יוצא עם אישה בת 30, כלומר צעירה ממך בעשר שנים. הרי גם במקרה זה קיים פער גילאים, וכאשר "הזקנה" תארוב לך, אשתך תהיה במלוא כוחה ופריחתה.
משום מה אני חושב שתגובתם הייתה שונה במקרה זה. נכון שבמציאות לרוב האישה צעירה מבעלה. מסורת זו נוצרה כנראה כדי להאריך את שנות הפריון אצל האישה, על מנת שתספיק ללדת כמה שיותר ילדים בתקופה זאת. בחברה המודרנית, ובמיוחד בנישואין שניים - הנושא הזה לא תמיד עומד על הפרק.
אם לך ולחברתך יש ילדים מהנישואין הראשונים, ואינכם מתכוונים להגדיל את המשפחה, הדבר הזה כלל אינו רלוונטי. ההיפך הוא הנכון: קל יותר לבנות זוגיות חדשה כאשר הילדים מהנישואין הראשונים בגרו ועזבו את הקן. הימצאותם והסתגלותם של הילדים הקטנים בבית עלולים להקשות על הזוגיות.
חיוניות רגשית, זוגיות טובה וחיי מין פעילים בגיל 50 בדרך כלל יכולים להבטיח המשך של התכונות הללו שנים רבות קדימה, בתנאי, כמובן, שבריאותכם תהיה תקינה. סטטיסטית, נשים מאריכות ימים יותר מגברים, כך שגם מבחינה זו הפער מצטמצם.
את העובדה שעדיפה אישה בוגרת, אוהבת וסקסית מאישה צעירה שהיא קרירה ונקמנית, כבר גילית בעצמך. לאור הרהורים אלה, נראה לי, שאם לאורך הזמן אהבתכם ותשוקתכם אינו דועכות, ניתן בהחלט להפוך את הקשר שלכם לקשר מחייב.
08.12.2005
כל הזכויות שמורות למכון השרון
