ד"ר מרק רויטמן
מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה
רוצה להיפטר מאקנה
שאלה:
אני סטודנטית בת 26. יופי ואסתטיות מאוד חשובים לי. אני שומרת על דיאטה ועושה שני שיעורי התעמלות אירובית ביום.
מאז גיל ההתבגרות אני סובלת מאקנה בפנים ובחזה. עברתי מספר קוסמטיקאיות, אבל הבעיה לא פוחתת. גם אחרי טיפול קוסמטי יש לי הרגשה שלא כל הפנים נוקו, ואני יכולה לעמוד שעות מול הראי ולפוצץ את הפצעים.
מה שקורה שבמקום להיעלם הפצעים, רק מתרבים, והפנים שלי לעולם לא מתנקים. בגלל הפצעים והזמן שאני מבזבזת לטיפול בהם, התחלתי להזניח את הלימודים. לפעמים אני כל כך כועסת ושונאת את עצמי, שאני פשוט לא הולכת ללימודים.
אני כל הזמן במריבות עם ההורים שלי, שנכנסים ל"קריזה" בכל פעם שאני עומדת מול הראי ומטפלת בפצעים. גם חבר שלי מתחיל להתייאש ממני וממצבי הרוח שלי. הוא, דווקא, אומר שהפצעים לא מפריעים לו, ושזה הכול בראש שלי. האם זו באמת בעיה נפשית, או שהמצב הנפשי הוא התוצאה של מה שיש לי בעור.
תשובה:
השאלה שלך מראה שאת בחורה מאוד אינטליגנטית, עם דרישות מאוד קשות כלפי עצמך, במיוחד בכל מה שקשור לאסתטיקה ולמראה החיצוני.
השאיפה שלך לשלמות אולי נובעת מתכונות האופי שלך, אבל פוגעת בגוף - במקרה שלך בעור. אנשים עם מבנה אישיות כמו שלך נוטים להגזים בשאיפה שלהם לשלמות, ולגרום לעצמם נזק רציני.
יכול להיות ששני שיעורי אירובי ביום, זו גם הגזמה, ובמקום לתרום לשיפור הבריאות שלך, גורמים לך לתשישות ולמצבי רוח.
יש אנשים שמגזימים גם בדיאטה, ובמקום גוף חטוב מגיעים לדלדול שרירים, חולשה ודיכאון.
בדרך כלל התוצאות השליליות הללו - כמו פצעים, מצבי רוח, דלדול שרירים, תשישות, במקום לגרום לעצירת התהליך, גורמים לפעילות עוד יותר אינטנסיבית כמו פציעה עצמית, אימון יתר כפייתי, דיאטות מזיקות, בולימיה - וחוזר חלילה.
אני ממליץ לך לפנות לייעוץ פסיכיאטרי. לאחר הערכה של מצבך ניתן יהיה לבנות לך תוכנית טיפולית שתעזור לך לצאת ממעגלי הסבל שאת נמצאת בהם.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
דיכאון, עישון והתקף לב
שאלה:
בעלי עצמאי בן 51. לפני כשנה הוא עבר התקף לב. למרות שהרופאים אמרו לו שמותר לו לחזור לעבודה, הוא כמעט לא עובד. הוא כל הזמן מדוכא, עייף, עצבני, לא ישן טוב בלילה. למרות שעוד חצי שנה לפני ההתקף הוא הפסיק לעשן, עכשיו בהדרגה הוא חזר לעשן קופסה ביום.
חודשים האחרונים גם התגלתה אצלו מחלת סוכרת שעד עכשיו לא הצליחו לאזן אותה. הוא איבד גם כל עניין במין. כל המצב מאוד מתסכל אותי. אני רוצה לעזור לו, אבל לא יודעת איך.
תשובה:
כל הבעיות מהן סובל בעלך יכולות להיות קשורות ביניהן ולהחמיר אחת את השנייה. מחקרים הראו שסבירות של קבלת התקף לב כפולה אצל אנשים שסובלים אפילו מדיכאון קל לעומת אלה שלא סובלים מדיכאון. לאדם שסובל מדיכאון ועבר התקף לב סבירות של פי עשר למות בימים או בשבועות אחרי ההתקף. מאלה שלא סבלו מדיכאון לפני התקף לב - 25% יפתחו דיכאון.
הקשר בין העישון ובין ההתפתחות של טרשת עורקים ידוע היטב. פחות ידוע שהעישון אחראי לכ - 50% ממקרים של בעיות בתפקוד מיני אצל גברים אחרי גיל 40. מחקרים אחרונים מראים שחסימת כלי דם עקב עישון גורמת לירידה משמעותית, לא רק בתפקוד המיני אלא גם בגודל של הפין.
הקשר בין העישון ודיכאון הוא מורכב ביותר. צעירים עם דיכאון מתחילים לעשן, לשתות ולהשתמש בסמים כדי להקל על מצוקתם, אבל כאשר לאחר שנים הם מנסים להיגמל, בנוסף לסימני גמילה קשים, מתפתח גם דיכאון.
מחלת סוכרת תורמת גם לחסימת כלי דם עם פגיעה בלב ובתפקוד המיני, וגם לסימפטומים של דיכאון, ודיכאון לא מטופל מהווה קושי לאיזון תרופתי של הסוכרת. וכמובן: דיכאון תורם לירידה בתפקוד המיני וירידה בתפקוד המיני מחמירה את הדיכאון. ואם לא די בכל אלה, לאדם במצב דיכאוני אין את המוטיבציה, הכוחות נפשיים והגופניים לטפל בעצמו, לשנות סגנון חיים, להיצמד להוראות הרופאים.
לכן מאוד חשוב שתגייסי את כל הכוחות שלך, של הילדים ושל המשפחה המורחבת כדי לשכנע את בעלך לקבל טיפול. הטיפול חייב להיות משולב. יש צורך לטפל בו זמנית גם בבעיות לב, גם בסוכרת וגם במצב הנפשי ותפקוד מיני. רצוי שהדבר יעשה על ידי צוות רופאים שפועל בשיתוף ומסוגל לתת מענה למכלול הבעיות. עם כל המורכבות של הבעיות, רובם ניתנות לטיפול יעיל.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
עובדת במשמרות
שאלה:
אני אחות במקצועי. לפני 20 שנה, כאשר התחלתי לעבוד בתור אחות, חליתי בדיכאון. קיבלתי טיפול תרופתי והדיכאון עבר. פתאום התמלאתי בהמון אנרגיה, כמעט לא היה לי צורך בשינה, עבדתי, שרתי במקהלה, ביליתי, ארגנתי שיפוץ יסודי בבית, החלפתי רהיטים, בזבזתי המון כסף.
לאחר לחצים רבים של הרופאים ושל בעלי, התחלתי לקבל טיפול בליתיום. במשך שנים הכול היה בסדר. הייתי עם בעלי בשליחות בחו"ל ולא עבדתי בתור אחות. בשלב מסוים הפסקתי לקחת תרופות והמשכתי להרגיש טוב.
לפני חמש שנים התגרשתי, חזרתי לארץ וחזרתי לעבוד בתור אחות. אני עושה שתי משמרות לילה בשבוע ועוד שתי משמרות בוקר או ערב. מהר מאד התחלתי להרגיש לא טוב. פניתי מחדש לטיפול פסיכיאטרי, החלפתי כבר כמה תרופות, אבל המצב שלי עדיין לא יציב. בעבודה שמו לב שאני מתרגזת בקלות או בוכה בלי סיבה. אני פוחדת שיפטרו אותי.
תשובה:
עבודה במשמרות משתנות פוגעת במעגל ערנות - שינה הטבעי. זה כשלעצמו יכול לגרום לבעיות גופניות ונפשיות רבות. תאונות עבודה ותאונות דרכים קורות לעובדים שלא מספיקים להסתגל לשינוים מהירים בסידור העבודה שלהם.
אנשים עם נטייה לדיכאון או למחלה ביפולרית (מניה-דפרסיה) רגישים במיוחד לשינויים במעגל ערנות - שינה שלהם. אצלם עבודה במשמרות יכולה לגרום גם להתפרצות של המחלה וגם לפגוע ביעילות של הטיפול התרופתי.
אני מציע לך לפנות לרופא תעסוקתי עם מכתב מהפסיכיאטר המטפל שלך. בסמכותו של רופא תעסוקה להמליץ לממונים אליך להעסיק אותך במשמרת קבועה בשעות היום.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
מאניה דפרסיה
שאלה:
בעלי בן 46. בגיל 35, בעקבות סכסוך עם שותף, הוא היה בדיכאון קשה, ואפילו ניסה להתאבד. הוא קיבל טיפול תרופתי, והדיכאון חלף. הוא היה במצב רוח טוב, ואפילו טוב מאוד. אז הוא הפסיק את הטיפול על דעת עצמו, פתח כמה עסקים בו זמנית, קנה נכסים, נכנס לבורסה. הוא לקח הלוואות גדולות.
תחילה נראה שאנחנו הולכים ומתעשרים, אבל אחר כך הוא הסתבך בכספים ושוב נכנס לדיכאון. הרופא שטיפל בו גילה אצלו מחלת מניה - דפרסיה, והתחיל לטפל בו בכדורי ליתיום. בהדרגה המצב השתפר. גם המצב הכלכלי הסתדר - יצאנו מן החובות.
אבל אז בעלי החליט שהוא לא צריך תרופות, ושהרופא סתם מטפל בו בשביל למשוך ממנו כסף. הוא הפסיק את הליתיום על דעת עצמו, והתחיל להרגיש הרבה יותר טוב: נעשה שמח, החשק והביצועים המיניים שלו עלו. הוא נכנס כשותף לעסק מצליח.
אחרי כמה חודשים התחילו לקרות דברים מוזרים. השותף שלו ביקש לשוחח איתי. הוא סיפר לי שבעלי אדם נפלא, מאוד חכם וחריף, אבל ההתנהגות שלו נעשתה מוזרה בזמן האחרון - הוא מתבדח ללא הפסקה, מתחיל עם כל הנשים שעוברות לידו - בחורות צעירות ונשים נשואות. גם בשיחות טלפון עם לקוחות חשובים הוא רומז רמזים מיניים, וזה לא תמיד לעניין. הוא סיפר גם שליום ההולדת של הפקידה הוא קנה מתנה יקרה על חשבון החברה - דבר שהביך את העובדת, ולא התאים למדיניות החברה.
הדברים התחילו להתחבר אצלי. לא מזמן חברה קרובה שלי סיפרה שהוא הציע לה להצטרף אלינו עם בעלה למין ברביעייה. דבר כזה בכלל לא מתאים לו. הוא לא רק שמרן ,הוא גם קנאי. הבנתי שמשהו לא בסדר איתו.
המצב שלו עכשיו הזכיר לי את המצב המני שלו כאשר הוא הסתבך עם כספים. רק עכשיו הכול מרוכז אצלו סביב המין.
ניסיתי לדבר איתו ולשכנע אותו ללכת לרופא, אבל הוא לא רוצה לשמוע, אומר שהוא בסדר, ושאין לו שום בעיה. מה עלי לעשות? אני חוששת שהוא עלול להסתבך שוב. איך אשכנע אותו להגיע לרופא?
תשובה:
את מתארת בצורה מאוד משכנעת מהלך של מחלה אפקטיבית, ביפולרית, או מה שפעם קראו מניה - דפרסיה. אצל בעלך זה התחיל במצב דיכאוני שהתחלף במצב מני שהיה מאופיין בפעילות כלכלית לא שקולה, לקיחת הלוואות ללא תכנון ברור של איך להחזירן, פזרנות יתר.
טיפול בליתיום או בתרופות אחרות, חדישות יותר, מאוד יעיל במצבים האלה. התרופות מייצבות את התנודות במצב רוח ומונעות הישנות של מצבי דיכאון ומניה.
יש לי מטופלים שעד שאובחנה אצלם הבעיה, היו מדי שנה מתאשפזים בבתי חולים פסיכיאטריים. החיים והקריירה שלהם היו הרוסים. מאז שהם מקבלים טיפול מסודר, הם מתפקדים כאנשים רגילים לגמרי בתפקידים מאוד אחראיים וללא כל בעיות.
לפני כמה שנים מייסד חברת CNN - טד טרנר נתן ראיון מפורט בעיתון Time בו הוא פירט את סבלו עד שאובחנה אצלו מחלה ביפולרית (מניה-דפרסיה), והשינוי החד שחל בחייו מאז שהגיע לרופא שגם איבחן את הבעיה וגם עמד על כך שעליו לקבל טיפול תרופתי.
את כותבת שבזמן האחרון בעלך מתנהג בצורה בלתי מרוסנת בכל הקשור למין. מיניות יתר אופיינית מאוד לשלב מני של המחלה. הבעיה היא שהחולה עצמו לא מסוגל לראות את הגיחוך והביזאריות שבהתנהגותו. הוא מרגיש עצמו מלא מרץ וחיוניות, ואת האחרים רואה כמשעממים ולא מסוגלים להבין את מיוחדותו.
במצב זה המשפחה צריכה להפעיל את כל ההשפעה שרק ניתן לגייס כדי להביא את האדם החולה לטיפול. זה לא קל, כי לפעמים אדם במצב מני נעשה אגרסיבי. במקרים קיצוניים, כאשר אדם מסכן את עצמו או אחרים, הפסיכיאטר שלו יכול לפנות לפסיכיאטר המחוזי כדי להוציא הוראת אשפוז או הוראות בדיקה.
להבא, כאשר בעלך ייצא מהמצב החריף של מניה, יש לדאוג שימשיך בטיפול תרופתי ופסיכותרפיה עם הפסיכיאטר שלו גם כאשר המצב שלו טוב, ובדרך זו למנוע את גלישתו לגלים נוספים של מצבים מניים ודיכאוניים.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
