הדמויות מהבית – הם הראשונות והם הדומיננטיות בתודעה, אבל אחר כך, בני אדם נפגשים עם אין ספור דמויות בחיים ומתקנים את הזדהויות הראשוניות.
בשביל מה קוראים ספרים - מחפשים דמויות להזדהות. בשביל מה הולכים לסרטים - מחפשים דמויות להזדהות.
אני גדלתי בתקופה שמרצ'לו מסטרויאני היה בשבילנו הדגם של גבריות – עדין, רגיש, לא מתלהם, אבל גבר שכובש לבבות של נשים. לכל תקופה – גיבורים משלה.
מה שאני מנסה להגיד: זה שהדמויות מהבית – זה לא האופציה היחידה והסופית. בגלל זה
אנשים שונים מההורים שלהם. הם לא לוקחים הכול רק מהם. (בדרך כלל)
