אם בנאדם לא מרוצה מהתנהגות של עצמו במצבים א', ב', ג' מהעבר, האם זה לא הגיוני, שיעשה עם עצמו תחקיר של האירועים, מן תחקיר קרבות שלהם.
מהניסיון, עדיף לעשות את התחקירים בכתב.
בכתב, לא משמיטים ראיות, עובדות, פרטים, דרך קבלת החלטות.
האם לא הגיוני לחשוב, גם בכתב, מה היה אפשר לעשות אחרת, בשביל שהתוצאות במצבים האלה, יצאו אחרות. אפשר לענות: "מה זה משנה! זה כבר עבר! זה לא ניתן לתקן! חשוב העתיד!"
עכשיו, אם מבינים שהיו אין ספור מצבים, בהם יודעים, איך הם התחילו, איך התפתחו, ומה הייתה התוצאה, האם הניתוח של חלק מהם לא יהיה יותר מלא ומלמד, ממצבים היפותטיים בעתיד?
(שלב הבאה), האם לא נשמע סביר, שאם אדם ימצא את עצמו במצבים, דומים פחות, או דומים יותר, למצבים שהוא ניתח לעומק, ומצא דרכים, איך היה אפשר לצאת מהם יותר טוב, ממה שהיה במציאות, יעזור גם במצבים החדשים, דומים לאלה, לקבל החלטות יותר נכונות, להתנהג פחות אוטומטי ויותר בחוכמה מהמצבים מהעבר, בהם התנהג אוטומטית?
האם העבודה הזאת לא נראית כ Life Changing ?
