מאז גיל ההתבגרות, הבנתי הרבה דברים חדשים, שיניתי גישות, יודע, איך היה כדאי להתנהג בכל מיני מצבים, שאז לא התנהגתי נכון.
אין טעם להילחם במציאות, ולהתעקש לראות אותה בדיוק כמו שהיא נראתה לי אז, ולהתנהג כמו שהתנהגתי בתור מתבגר.
אני אדם אחר? כן ולא.
נדמה לי, משייכים את זה לקונפוציוס: "אי אפשר פעמיים להיכנס לאותו נהר". הסביבה משתנה – גם אדם צריך להתאים את עצמו לשינויים.
