ילד חושב בקטגוריות: טוב – לא טוב, מותר – אסור, אוהב – שונא ועוד. חשיבה בינרית פשוטה.
עם הגיל מתווספים גוונים שונים, אפשרות לבחור, אפשרות לקיום שני הקצבות בו זמנית.
אם נשארים ברמה רגשית של הילדות, אז כל תפיסה של העולם נשארת בינרית: הוא חכם – אני טיפש. אני חתיך – הוא מכוער. אפשר להביא הרבה דוגמאות לפולריזציה מסוג זה.
אם אדם יכול להרגיש חכם, רק אם הוא הכי חכם בעולם, או יפה, רק אם הוא הכי יפה – אז הוא די אומלל בחיים.
