השם של מה שאני קורא "תסריטים אלטרנטיביים" - לא חקוק בסלע, לא נלקח מהתנ"ך.
לא משנה, אם אקרא לזה תסריט, תחקיר, בחירת אפשרויות אלטרנטיביות תאורטיות, או איך אחרים היו יכולים להרגיש ולהתנהג בסיטואציה כזאת.
לפעמים, באמת, יותר קל לאדם, במקום לדמיין את עצמו, מרגיש ומתנהג אחרת במצבים אלטרנטיביים, לדמיין דמויות אחרות – חברים שאוהבים ומכבדים, ידוענים מהעבר או מההווה, גיבור תרבות או גיבורי עם. – חופש מוחלט,
זה מאפשר לבחור דמות מתאימה למשימה ספציפית. אני חושב שזה יותר קל, והתוצאה – אותה תוצאה, כמו לדמיין את עצמו.
