אין ילד שלא ספג קללות מהחברים, מהאחים, מההורים. לדעתי, צריך להתייחס לזה כמו לנביחות של כלבים אחד אל השני. אולי בשביל להפחיד, לסמן שטח, להימנע מפגיעה. אין טעם להתייחס לזה כמו לתארים מהאוניברסיטה שצריך לשמור אותם כל החיים.
אין ילד שלא ספג קללות מהחברים, מהאחים, מההורים. לדעתי, צריך להתייחס לזה כמו לנביחות של כלבים אחד אל השני. אולי בשביל להפחיד, לסמן שטח, להימנע מפגיעה. אין טעם להתייחס לזה כמו לתארים מהאוניברסיטה שצריך לשמור אותם כל החיים.
מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה