היה לי מטופל לפני שנים. הוא תמיד התהלך בארץ ונסע לחו"ל עם טייפ מנהלים קטן, ובכל מני מצבים היה מקליט קטעי חלומות, מחשבות בענייני עצמו, טיפול, עבודה, חיים שלו. אחר כך את החלומות, מחשבות בנושאי הטיפול שלו היה רושם ומביא לטיפול.
לדעתי, זה היה מאוד יעיל. היום יש בטח טכנולוגיות יותר מתקדמות. אולי עוד לא צ'יפ שמחובר למוח, אבל מכשירי הקלטה, בטח השתכללו.
אני חושב, מעבר ליעילות, יש בזה עוד יתרונות נוירו פיזיולוגיים.
אני משתמש בטיפול בכתיבה, שהיא ללא ספק מושפעת מי ומשפיע על תהליכים במוח.
אם להוסיף לזה ביטוי של מחשבות בקול רם, הקשבה חוזרת להם יותר מאוחר, ורישום שלהם, ללא ספק אנחנו מוסיפים פה מנגנון נוירו פיזיולוגי נוסף.
אם לקחת בחשבון שכל שלב מלווה בוויזואליזציה, אז יש להניח שהמוח עובר תהליכים משמעותיים, והכול בשליטת המטופל, ובכוונה לגרום לשינויים חיוביים.
לדעתי, לא יכולה לא להיות השפעה חיובית על בנאדם שעושה עבודה כזאת למען עצמו. כמובן, לא כל המחשבות צריך להקליט, אבל אם בא מחשבה או זיכרון חשובים, אפשר להקליט.
מנדלייב – ממציא הטבלה הגאונית, אמר, שהמחשבה, שלא נרשמה הולכת לאיבוד. אני לא
הייתי פוסק קטגורית כל כך, אבל יש בזה משהו.
