שאלה:
ד"ר רויטמן שלום, אמי, בת 67, סובלת מזה כחצי שנה מתופעות מוזרות. היא מרגישה שיש לה כינים תת עוריות, שיוצאות לה מהגוף ומהפנים ועוקצות אותה. כל הגוף מגרד לה, והיא מתגרדת כל הזמן, כאילו מנסה להוציא את הכינים עם הציפורניים מתחת לעור. כתוצאה, הגוף שלה כולו שרוט ומלא פצעים מוגלתיים.
היא הייתה כבר אצל חמישה רופאי עור - כולם המליצו על טיפול מקומי לפצעים בעור, אך אמרו שזו לא בעיית עור, אלא בעיה נפשית. לפני חודש, אחרי שכל הבדיקות של רופאי העור היו שליליות, הם נתנו לה כדור רסיטל. כאשר זה לא עזר, הוסיפו לה כדור ריספרדל. למרות כל זאת, מצבה לא השתפר כלל.
אימי באמת עברה לא מעט משברים במהלך חייה. היא גדלה מגיל שלוש עם אם חורגת רעה וקשה. אנחנו יודעים שסבלה מהתעללויות ממנה. בנוסף היא התאלמנה בגיל צעיר יחסית, וגידלה לבד את ששת ילדיה.
לפני ארבע שנים היא עברה טראומה נוספת. בנה נהרג בתאונת דרכים בהיותו בן 39. אנו הילדים דואגים לה מאוד, וסובלים יחד איתה. קשה לנו לראות אותה מתעוררת באמצע לילה כתוצאה מהעקיצות ומתגרדת עד זוב דם.
שאלתי היא מה לעשות בהמשך? האם יתכן שבכל זאת יש לה מחלה פיזית כלשהיא, ולא בעיה נפשית, למרות שרופאי העור לא מצאו דבר? האם נתקלת במהלך עבודתך בבעיה דומה שנפתרה? אשמח לקבל את תשובתך המלומדת.
תשובה:
גירוד בעור כתוצאה מדיכאון - היא תופעה נדירה, אך מוכרת ברפואה. היות ובמשך השנים, בין יתר התפקידים שמילאתי, הייתי פסיכיאטר- יועץ במחלקת עור של בית חולים גדול במרכז הארץ, יצא לי לראות מקרים רבים כאלה. מהתרשמותי, התופעה שכיחה יותר אצל נשים מבוגרות. בהרבה מן המקרים סבל ואובדן היו זרז להתפרצות המחלה.
לדעתי, אם אמכם עברה בירור רפואי מקיף, וסיבות אחרות לגירוד נשללו על ידי כמה רופאי עור, והתרשמותם היא שמדובר בדיכאון, אמכם צריכה להיבדק על ידי פסיכיאטר.
סימפטומים כמו מצב רוח ירוד, התעוררויות באמצע לילה, חוסר אנרגיה, ירידה בתיאבון ואחרים - מצביעים, קרוב לוודאי על כך שמדובר במצב דיכאוני. מחשבות מוזרות על כינים שיוצאות מתחת לעור מעידות כנראה על כך שמדובר במצב דיכאוני קשה, אולי אפילו דיכאון פסיכוטי.
דיכאון כזה דורש טיפול אינטנסיבי. הסיכויים לשיפור גבוהים מאוד. היציאה מהדיכאון מביאה גם להיעלמות העקצוצים. החולה מפסיק להתגרד, והעור בהדרגה חוזר למצבו הטבעי.
עקב דלקות משניות בעור, החולה צריך להיות מטופל במשולב על ידי רופא עור ועל ידי רופא פסיכיאטר. חוסר תגובה מיידי לטיפול אינו שולל את האבחנה. לפעמים, אם אין תוצאות, יש צורך בהתאמת הטיפול והתרופות.
08.03.2006
כל הזכויות שמורות למכון השרון
