תמיד צריך לזכור באיזשהו מקום, שאף אחד לא לתמיד. אמרו מזמן – Memento more .
אדם כותב, מאריך במשהו את ההשפעה שלו על העולם, מעבר לחיים הכרונולוגיים. ראה את הסופרים שכתבו את הנשמה שלהם. אפילו קפקא. היה אדם מאוד, אומלל, סבל סבל נפשי קשה, אבל השאיר תיעוד של אנטומיה של הנפש. גם אם חלקי, גם אם רק מסוג מסוים, אבל קלסי, ומדבר אל הרבה אנשים שקוראים, שחושבים.
קניתי בדולר לקינדל שלי, את העבודות של מונטן, פלטו, מרק אורליי. חוכמה מלפני מאות ואלפי שנים. מקווה
לקרוא.
התחלתי את כולם. מעניין, אם מדברת אל האדם המודרני.
