שלישי, 28 מאי 2013 07:13

מפחדת להתעלף

נכתב על ידי 
דרג את המאמר
(0 votes)

 

שאלה:

 

אני בת 32. בגיל חמש התעלפתי בפעם הראשונה לאחר שראיתי את אחותי עם לשון חתוכה וזבה דם. בילדותי התעלפתי המון, בגיל ההתבגרות ההתעלפויות פחתו מעט, אך עדיין בכל מצב רגיש אני עדיין מתעלפת. ההתעלפויות גרמו לי לחרדה מתמדת שמא אתעלף כאשר אני לבד.

 

אני מאוד תלותית במשפחה ובחברים. זה גרוע כל כך, שאיני מסוגלת לנסוע לחפש עבודה מחוץ לעיר מגוריי. אני פוחדת מהפקקים בכביש. הפחד הוא שאני לבד ופתאום אתעלף. זה גורם לי לדחות את כל הפעולות שאני צריכה לעשות לבד, בלילה או מחוץ לעיר. עברתי בדיקות בבית חולים, ולא נמצאה כל סיבה גופנית להתעלפויות ולא הוצע לי טיפול. אשמח לשמוע את דעתך בנושא.

 

תשובה:

דוקטור רויטמן

 

התופעה שאת מתארת קשורה, קרוב לוודאי, לתחום של פוביות - חרדות מוגדרות - כמו פחד מדם, או פחד מהתעלפויות. בהדרגה מופיעה חרדה מהחרדה עצמה, כלומר אדם נמצא בחרדה מתמדת פן יקבל התקף חרדה, ועקב כך נמנע מיותר ויותר פעילויות. כך מתפתחות פוביות נוספות כמו שאת מתארת, למשל פחד מנסיעה ופחדים אחרים. זה פוגע בחיים החברתיים, בתעסוקה ובפרנסה.

 

השכיחות של פוביות באוכלוסייה גבוהה מאוד, אבל כל אחד פוחד ונרתע ממשהו אחר, והפחד המיוחד שלו נראה לו הכי נורא בעולם, בה בעת שפחדים של אחרים נראים לו לא הגיוניים.

 

לפני כמה שנים טיפלתי בגבר עם פוביות שהתחילו בילדות, בעלות אופי דומה מאוד לשלך. בהיותו ילד הוא התעלף בפעם הראשונה, למראה אחיו עם אצבע פצועה ומדממת. מאז הפוביות שלו התרחבו לכל מה שקשור ברפואה, בזריקות, בבדיקות, במחלות, בפציעות. הוא לא היה מסוגל לבקר את אשתו בבית חולים בזמן הלידות ואחריהן, או את אמו החולה. היה מתעלף כאשר היה צריך לבצע בדיקות דם.

 

הפוביה שלו התרחבה עד כדי כך שלא היה מסוגל לעבור במכוניתו בקרבת בית החולים. לבסוף פיתח גם דיכאון. לעומת זאת בתחומים אחרים תיפקד היטב. היה עובד חרוץ, ובעל ואב מסור.

 

הטיפול בו כלל שילוב של טיפול תרופתי, היפנוזה, וחשיפה הדרגתית לגורמי החרדה. לפני כל חשיפה היינו עושים עבודה היפנוטית, המכינה אותו למפגש עם המצבים שהיו עבורו מחוץ לתחום. לבסוף היה מסוגל לטייל בבית חולים, להיכנס לחדר מיון, לצפות באמבולנסים המביאים פצועים וגם לעשות בדיקות דם, אותן דחה שנים רבות.

 

נצחונו על הפוביות תרמו גם לשיפור מצבו הכללי וגם לשיפור תפקודו בשטחים אחרים בחיים. המקרה הזה רק דוגמה. יכול להיות שהטיפול שלך יהיה אחר לגמרי, כי לכל אדם נבנית תוכנית טיפול ייחודית המתאימה למצבו, אישיותו ומידת נכונותו לשפר את חייו.

 

08.11.2003

 

כל הזכויות שמורות למכון השרון

 

 

Read 52941 times Last modified on ראשון, 01 דצמבר 2013 08:34
ד"ר מרק רויטמן

מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה