חמישי, 23 מאי 2013 07:24

אימא כפייתית

נכתב על ידי 
דרג את המאמר
(0 votes)

 

שאלה:

 

שלום רב! לפני כשבע שנים הייתי בהריון בפעם הראשונה. נאלצתי לעבור הפלה, מאחר שליבו של העובר בבטני הפסיק לפעום. רופאים הסבירו לי שדבר כזה קורה לכל אישה חמישית. מאז, ותודה לאל, נולדו לי בלידות רגילות שני ילדים - בן ובת.

 

מאז ההפלה הופיעה אצלי מחלת ניקיון ושטיפת ידיים. לאחר נגיעה בכל דבר, אני חייבת לשטוף ידיים. כל היום אני מנקה, ומשגעת את הילדים שלי, שאם הם נוגעים במשהו, כמו נעליים או רצפה, הם חייבים לשטוף ידיים. בעלי כועס על זה, וכל הזמן רב איתי. הסבון וחומרי הניקוי נגמרים לי כמעט כל יום.

 

אני מודעת לכך שיש לי בעיה, אבל אני לא מסוגלת לשלוט בזה. כל פעם שאני מנסה להפסיק, אני פוחדת שאני עושה משהו לא בסדר, ושיקרה לי או לילדי משהו נורא. אני יודעת שזה לא נכון, אבל אני מרגישה שבכך שאני דורשת מהילדים לשטוף ידיים ומנקה ושוטפת בעצמי - אני מגנה עליהם.

 

הבעיה הזאת מאד מפריעה לי, והייתי רוצה לחזור להיות כמו שהייתי לפני שהכול התחיל. אודה לך מאוד אם תיתן לי ייעוץ והכוונה.

 

תשובה:

דוקטור רויטמן

 

המצב שאת מתארת, נקרא הפרעה או מחלה כפייתית. כ - 2% מהאוכלוסייה סובלים מהתופעה בכל זמן נתון. המחלה מאופיינת במחשבות חוזרות שפורצות לתודעה בלא שהאדם רוצה בכך, ובמעשים שאותו אדם מרגיש שהוא מחויב לעשות, למרות שהוא מודע לחוסר ההיגיון ולחוסר התועלת שבהם.

 

המחשבות הכפייתיות הנפוצות הן פחד מלכלוך, פחד מגרימת נזק לאחרים, פחד מתוקפנות, פחד מדחפים מיניים אסורים, התלבטויות מוסריות או דתיות בלתי פוסקות.

 

בין המעשים הכפייתיים הנפוצים: רחצה חוזרת, בדיקה של דלתות וברזים, ספירה חסרת משמעות (למשל, של עמודי חשמל או של בלטות). ההפרעה יכולה לגרום סבל קשה לחולה.

 

במקרים קשים במיוחד החולה לא מסתפק בטקסים שהוא עצמו אינו יכול להימנע מלבצע, אלא דורש מהסובבים, בדרך כלל בני משפחה קרובים, להשתתף בטקסים שלו, או לבצע טקסים בעצמם. יש מקרים שבהם כל המשפחה מחויבת לנהוג בדיוק כפי שהחולה דורש מהם, וכל חריגה קטנה מהסדר הנוקשה גורמת לחולה לסבול מחרדה קשה ולהתפרצויות בכי או כעס.

 

המקרה שלך מסוכן במיוחד, היות וילדייך הם הקורבנות המיידיים של המחלה שלך. מגיל רך את פוגעת בהתפתחותם התקינה. קשה לנבא מראש אם זה יגרום להם לסבול מאותה הפרעה, או יגרום להם לנזק נפשי אחר, אך ברור שאת חייבת לפנות באופן מיידי לטיפול פסיכיאטרי. הטיפול בהפרעה הכפייתית הוא בשילוב של טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה התנהגותית.

 

08.03.2004

 

כל הזכויות שמורות למכון השרון

 

 

 

Read 71141 times Last modified on חמישי, 28 נובמבר 2013 06:53
ד"ר מרק רויטמן

מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה