ד"ר מרק רויטמן
מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה
הבדלים בחשק
שאלה:
אני דוקטורנטית בת 43. במשך 8 שנים הייתי גרושה. לפני שנה התחתנתי עם אלמן בן 51. אנחנו אוהבים מאוד אחד את השני. אנחנו מטיילים ביחד, הולכים להצגות, קונצרטים וסרטים. אנחנו נהנים לדבר על העבודה, על פוליטיקה על הילדים שלנו.
הבעיה היא שבעלי זקוק להמון סקס. הוא היה רוצה לקיים יחסים מדי יום ואפילו יותר. אני מצידי אף פעם לא הייתי להוטה על סקס. בנישואי הראשונים היו לנו הרבה בעיות, ויכלו לעבור חודשים בלי יחסי מין. בשנים שהייתי גרושה גם התרגלתי לחיות תקופות ארוכות בלי מין.
בשבילי עיסוק במין - זה בזבוז זמן. אני מעדיפה ספר טוב, חדר כושר או שיעור אירובי, סרט חדש או הצגה מעניינת. לדעתי החיים קצרים, ואסור לבזבז אותם במיטה. עם זאת, כאשר אני נעתרת, ואנחנו מקיימים יחסים, אני נהנית מאוד.
בעלי הוא מאהב רגיש ומנוסה. הבעיה שאחרי זה נשארת לי תחושת אשמה על הזמן המבוזבז, על זה שיכולתי לעשות משהו יותר יעיל. איך לשכנע את בעלי שמין - זה לא הכול, מבלי לפגוע בו, מבלי לקלקל את היחסים בינינו?
תשובה:
קיימים הבדלים ניכרים בעוצמת התשוקה המינית והצורך בסיפוק מיני בין אנשים שונים. בחלקם ההבדלים הם פיזיולוגיים ובחלקם נלמדים. אתם התחתנתם בגיל מאוחר יחסית, וכל אחד מכם בא למסגרת הזוגית עם הצרכים שלו, ההרגלים והאישיות שלו.
דרושה רגישות רבה כדי להתאים את התשוקות וההרגלים המיניים שלכם. נראה שבנושאים אחרים האינטרסים שלכם תואמים. את כותבת שאתם אוהבים אחד את השני. כנראה בעלך מבטא את האהבה שלו בקרבה גופנית.
לפי התיאור שלך את אישה מאוד שכלתנית, פעלתנית ומעשית, והשקעת זמן בפעילות מינית נראית לך כבזבוז זמן. התאמה מינית חשובה מאוד ליציבות הנשואים. אם לא תהיו גמישים ייתכן שתרגישו ממורמרים: אחד מדחייה מתמדת, השני מכפייה ומפלישה לעצמיותו.
יכול להיות שכמו גברים ונשים רבים, את נותנת פירוש מוטעה לחשק המיני שלך. רבים חושבים שצריך לחכות שהתשוקה המינית תעלה בדומה לתחושת רעב, ורק אז מותר ו"בריא" לעסוק במין. אם שני בני זוג חושבים כך, אז רק לעיתים רחוקות ה"רעב" שלהם יקרה באותו זמן.
כל יתר הזמן הם ידחו אחד את השני בגלל ש"לא בא להם". אם כבר להשוות תשוקה מינית לתיאבון לאוכל, אז יותר מתאים הפתגם ש"התיאבון בא עם האוכל".
את בעצמך כותבת שאת נהנית ממין כאשר את מרשה לעצמך להשתחרר וליהנות. אני מקווה שאם הזוגיות שלכם חשובה לכם, תדעו להסתגל אחד לשני מבלי להגיע להתנהגויות הרסניות כמו כפייה ודחייה.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
בעלי נוגע בנערות
שאלה:
אני בת 41 ונשואה באושר. יש לי שני ילדים ובעל נפלא ותומך. חיי המין שלנו היו טובים ומספקים. נתקלתי בבעיה שבעקבותיה אני בהלם. נוכחתי לדעת שכאשר בעלי מסתובב במקומות ציבוריים הוא מתחכך בנערות כאילו לא בכוונה.
בהתחלה הייתי בטוחה שזה נדמה לי, אבל הדבר חזר על עצמו שוב ושוב. כמו כן נזכרתי שכל פעם שהיה מסביר משהו למשהי במחשב, כאשר היא ישבה, התחכך בה כאילו לא בכוונה. הוא לא יודע מדוע ירד לי ממנו. הוא חושב שזה משבר שנות ה - 40.
האם בעלי סקס מניאק? האם כדאי להתגרש ממנו? אין טעם לדבר איתו על כך, היות ואיני מעוניינת, ואני בסלידה ממנו מאז שגיליתי את התופעה. האם הדבר מוכר לך, האם יש לזה פיתרון?
תשובה:
התופעה שאת מתארת ידועה, ונקראת בשפה המקצועית Frotteurism מהמילה הצרפתית frotter - לחכך. התופעה מאופיינת בפנטזיות חוזרות על נגיעה וחיכוך באנשים אחרים, בדרך כלל מהמין השני, ללא הסכמתם.
הפנטזיות יכולות להיות בעוצמות שונות, כאשר בקצה האחד הן נשארות בגדר הפנטזיות שגורמות לגירוי מיני, ובקצה השני אדם עסוק כל הזמן בתכנון ובמימוש של הפנטזיות שלו בפועל. מימוש הפנטזיות קורה בדרך כלל במקומות הומי אדם, כמו קניון, תחבורה ציבורית, מעלית מלאה.
ההוצאה לפועל של הפנטזיה יכול להיות עדין מאוד, כך שהצד השני אפילו לא ירגיש בזה, ועד חיכוך בוטה של אבר מין בגוף של הקורבן.
מקרה קלסי של התופעה נראה כך: בשעת עומס בתחנת אוטובוס גבר בוחר לעצמו מטרה, בדרך כלל אישה צעירה. כאילו במקרה הוא נכנס לאוטובוס אחריה, נותן לאחרים שנכנסים אחריו לדחוף אותו קדימה, ונצמד עם אבר מינו לישבנה של האישה כאילו במקרה. הוא יכול לגעת בשדיה או באבר המין שלה. במקרים רבים, עד שהאישה מבינה מה מתרחש, הגבר מגיע לסיפוק, מנתק מגע ויורד מהאוטובוס.
ברוב המקרים האישה לא בטוחה אם מה שהתרחש היה בכוונה או במקרה. במקרים בודדים קמה מהומה והעניין מגיע למשטרה. בדיקה סטטיסטית של אלה שנתפסו מראה שהם הצליחו לבצע את זממם כאלף פעם על כל פעם שנתפסו.
היות ואנשים עם תופעה כזו לא פונים לטיפול מרצונם, לא ידוע מה השכיחות של התופעה באוכלוסייה הכללית. התופעה מוגדרת כסטייה מינית. התפקוד הכללי והמיני של הנגועים בסטייה זו יכולים להיות מתקינים לגמרי ועד למשובשים ביותר.
ניתן לטפל בתופעה בתנאי שקיימת מוטיווציה חזקה ושיתוף פעולה מצד המטופל. היות שאת מדגישה שהיחסים שלכם היו מספקים ותומכים, אולי לפני שאת עושה צעדים דרסטיים כדאי לך לשוחח עם בעל מקצוע ולבדוק אפשרות לעזור לבעלך.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
מתבגר לובש בגדים של אחותו
שאלה:
תפסנו את הבן שלנו, בן ה - 13, לובש בגדים של אחותו, מתאפר ומתהלך מול הראי בהליכה נשית. אני ובעלי נסערים ומודאגים מאוד. האם זה אומר שהבן הומוסקסואל? אנחנו לא רוצים לפגוע בילד, לכן אנו נזהרים מלהגיד לו שראינו אותו. האם ניתן לעשות משהו?
תשובה:
הדאגה שאתם חשים לגורלו של הבן מובנת מאוד. נכון עשיתם שלא עשיתם מזה מהומה, שהייתה רק פוגעת בילד. בספרות המקצועית לבישת בגדים של המין השני נקראת Transvestism .
הסיבות להתנהגות כזאת יכולות להיות שונות, והתופעה לא בהכרח מצביעה על בעיה נפשית רצינית או הפרעה בזהות מינית. גיל ההתבגרות - הוא גיל שבו מתבגרים מתנסים בהתנהגויות שונות, מיניות ולא מיניות.
אם מדובר בפעמים בודדות של התנסות בהחלפת בגדים, בלי סימנים אחרים של מצוקה, בעיות התנהגות בבית ספר או מחוצה לו, יכול להיות שמדובר בהתנהגות חולפת.
מצד שני, אם ההתנהגות הופכת לקבועה, מלווה בקונפליקטים קשים עם ההורים והסביבה, יכול להיות שמדובר בהרגשת בלבול לגבי הזהות המינית. רוב המידע שקיים בנושא של טרנסוסטיזם נאסף משיחות עם מבוגרים.
מבוגרים יכולים לדווח שמילדות חשו את עצמם שייכים למין השני ושנולדו עם הגוף הלא נכון ושהבגדים נועדו לבטא את ההרגשה האמיתית שלהם. עם זאת, רוב הגברים שלובשים בגדים של נשים ממשיכים להימשך מינית לנשים, ופרטי הלבוש הנשיים רק מעצימים את הגירוי המיני שלהם.
אצל אחרים הצורך בלבישת בגדים של המין השני בא בתקופות של מתח ודיכאון, ושיפור במצב הנפשי הכללי מביא גם להעלמות הצורך הזה. אי אפשר להתעלם גם מהאופנה העכשווית ליוניסקס - בגדים, תספורת, איפור שמטשטשים את הבדלי המין.
חשיפה בתקשורת ובסרטים למצעדי גאווה, וטרנסווסטיטים מסוגים שונים גורמת לצעירים המחפשים זהות להזדהויות ניסיוניות, בדרך כלל חולפות, בדרך לגיבוש הזהות המינית שלהם. כפי שאתם רואים, הנושא הוא מורכב ולא תמיד חד משמעי.
רוב המצוקה אצל הילד יכולה לנבוע מהבושה ותחושת דחייה. לכן חשוב מאוד לא להזיק לצעיר על ידי ביקורת קשה והחרמה. במקרה שהתופעה נמשכת, ומלווה בסימני מצוקה נוספים אצל הילד או במשפחה, יש לפנות לייעוץ מקצועי.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
אוננות
תשמע, סטודנט, טוב שאתה פונה עכשיו ולא "סוחב" את הבעיה שלך לאורך זמן רב, אפילו שנים, כמו שגברים פחות אמיצים ממך עושים לפעמים. מורגש ממכתבך שאתה חש רגשי אשמה כבדים על כך שאתה מאונן. בכלל, הדרישות מעצמך והביקורת העצמית אצלך הן די מחמירות. למשל, בנוסף לזה שאתה חש לא בנוח עם האוננות, אתה מאשים את עצמך שלא שכבת עם בחורה מזה שלוש שנים, מגיל 15 עד גיל 18. הרבה גברים מתחילים את חיי המין שלהם הרבה יותר מאוחר. סיפוק עצמי אוננות היא פעילות לגיטימית בכל שלבי החיים. בגיל ההתבגרות צורת האוננות והפנטזיות שמלוות את הגירוי העצמי מעצבות את המיניות של האדם לכל החיים. אם האוננות, מסיבות של חינוך מיני נוקשה, או לחילופין חוסר חינוך מיני, נתפשת כמשהו אסור ומגונה, בחור צעיר שחש גירוי מיני חזק נלחם עם עצמו שלא לאונן, ולבסוף "נכנע" לדחף, אבל עושה זאת מהר כדי להוריד לחץ ולא כדי ליהנות.
כאשר הפעולה מסתיימת הוא חש תסכול מזה שלא עמד בפיתוי מחד ומזה שהסיפוק שהפיק היה חלקי מאידך. היות שסיפוק מאוננות בכל גיל הוא לגיטימי, בטח בגיל ההתבגרות בהיעדר פרטנר מתאים, יש להשקיע באוננות לא פחות מבמעשה אהבה עם בת זוג. צריך להקדיש לכך מספיק זמן, ליצור אווירה נוחה ללא סכנה של הפרעות חיצוניות. קיימות טכניקות פשוטות שמאפשרות להאריך את האוננות ולהגיע לשליטה מלאה בעיתוי של השפיכה. את התרגול אפשר להתחיל לבד, אבל בהמשך רצוי לצרף את בת הזוג שלך. הכי טוב לעשות זאת בהדרכה מקצועית של מטפל מיני. כאשר תגיע לשליטה על עיתוי השפיכה באוננות, תוכל בקלות להעביר את המיומנות ליחסי מין עם בת הזוג.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
