טיורטיקנים של כמעט כל הסקולות הפסיכולוגיות חשבו, שמספיק להגיע בטיפול לתובנה של הבעיות, והשינוי יבוא מעצמו. מה שאני רואה במציאות, שזה לא בדיוק. רק תובנה יכולה לא להספיק. דפוסים ישנים מנסים לחזור וחוזרים, כי הם מושרשים עמוק ותורגלו אין ספור פעמים עד שאדם מגיע לטיפול, בדרך כלל, במצב של משבר. אני רואה, שבמקום הישן הבעיתי, כדאי לבנות חדש לא בעיתי. אני קורא לזה – לכתוב תוכנה חדשה, במקום תוכנה המקורית, שנוצרה בילדות, ותורגלה אין ספור פעמים, כי היא ניהלה את החיים של בנאדם. התוכנה המקורית, שנוצרה בילדות, לרוב, לא מעודכנת. בעבר, אולי, לא היה מושג של תוכנה. קראו לזה בשמות אחרים. השתמשו בהרבה סלנג מקצועי. דורות על גבי דורות כתבו טקסטים מסורבלים ולא ברורים. השתמשו במושגים, כמו יחסי אובייקט, על אישיות, שלא ניתנת לשינוי, ואחרים. לי ברור, שחייבים לצור תוכנה חדשה, בשביל להגיע לשינוי. ניסיון מראה, שפסיכותרפיה בהתכתבות – היא כלי יעיל ביותר ליצירה של התוכנות החדשות במוח. אני משוכנע, ששינוי אמיתי בחיים הנפשיים של בנאדם, צריך להתרחש ברמה הנוירופיזיולוגית. בשביל להשיג שינוי זה, אני משתמש בדמיון, ויזואליזציה, חשיבה, כתיבה, שינוי התנהגותי. וטכנולוגיות אחרות. יצירת תוכנות פנימיות חדשות מעשירות את הרפרטואר התנהגותי של בנאדם, משנות את גורלו. מה זה אם לא שינוי באישיות.