כל מה שגורם להרגשות של לחץ, כעס, מאבק פנימי, הפגעות, עלבון, אשמה, בושה, ללא קשר על מה ביום-יום זה מתלבש – זה התוכנה העתיקה, שאפשר לקרוא לה - תוכנה הזדונית. היא נוצרה אי שם בילדות, מוסתרת מהתודעה, פוגעת באיכות החיים, מביאה לכישלונות כואבים.
ניתוח בכתב של האירועים הלא מוצלחים האלה מההווה, או מהעבר הקרוב או הרחוק, מאפשרת למטופל ללמוד את המנגנון ואת הדרך ליצירת הכישלונות.
השלב הבא בטיפול – הוא יצירה בכתב של תסריטים אלטרנטיביים לכמה מהאירועים האלה, שלו היו מתרחשים היום, היו מסתיימים אחרת – ללא פגיעה, במקום כישלון – הצלחה, במקום התנהגות שהביאה למפח נפש – התנהגות אלטרנטיבית, שהייתה מביאה הצלחה.
שיטה חשובה, שמלמדת את המטופל, שקיימות הרבה אפשרויות של התנהגות אלטרנטיבית מוצלחת, זה כתיבת כמה תסריטים שונים לאותו אירוע שלא היה מוצלח בעבר. אני ממליץ לכתוב לפחות שלושה תסריטים אלטרנטיביים.
לשיטה הזאת יתרונות רבים. קודם כל, היא עושה דה טוקסיפיקציה של אירועים טראומטיים מהעבר. זה משפר בהרבה את תחושת ערך עצמי, ביטחון עצמי, מצב רוח.
יתרון נוסף הוא בזה, שהמטופל כבר לא פוחד ולא נמנע ממצבים דומים בחיים. אם מצב דומה מתרחש, המטופל כבר יודע מראש, שהוא יודע, איך להתמודד עם מצבים דומים, ושיש יותר מפיתרון אחד, לצאת מנצח מהמצבים האלה.
עבודה הזאת על אירועים טראומטיים מהעבר, יוצרת תוכנה חדשה במוח, שיודעת להיתמודד עם מצבים מורכבים מסוג זה וגם אחרים, דומים יותר או דומים פחות.
מה זה התוכנה החדשה הזאת? בשפה הפסיכואנליטית, מגדירים את זה, כשינוי ביחסי אובייקט, שינוי בעולם הפנימי של המטופל.
שיפור ביחסים בינאישיים בעקבות שינוי זה, מביא לאינטרנליזציות חדשות של דיאדות יחסים הרבה יותר חיוביות לבנאדם.
מנקודת מבט נוירופיזיולוגית, יש יסוד להניח, שהמוח עובר שיכלול, עם הווצרות של סטרוקטורות מוחיות הרבה יותר מתוחכמות.
