תרבות סדיסטית ביחסים בין בני אדם, הייתה הגישה השולטת גם במדינות נאורות. אני לא מומחה לסרטים, אבל אני חושב, שבסרטים של אינגמר ברגמן, הוא מראה את החלק הסדיסטי של התרבות שלהם.
יכול להיות שהליברליזם של שנות ה- 60-80, היה כתגובה לפטריארכליות בשבדיה ובכל אירופה ואמריקה.
גם בארץ, הכרתי ושמעתי על מנהלי מחלקות סדיסטים. אחד הסיפורים שמעתי בקורס קציני רפואה ב 1976-7, שבאיכילוב או בהדסה בתל אביב, מנהל מחלקה כירורגית, דרש מרופאים תורנים לשון על הרצפה בחדר אחיות מכוסים בדובון שלהם. לא שאני לא "ישנתי" בתורנויות בחדר אחיות, עם כל הרעש, גם מכוון, שעשו אחיות, שבאו למשמרת של 8 שעות. רופאים היו עובדים בלי הפסקה 36, 56 שעות ויותר. לפחות לא על הרצפה, אלא על ספת עץ צרה, או על האלונקה.
היו איזה 30 שנה של הפשרה. נדמה לי, שעכשיו חוזר העידן של התעללויות וסדיזם ממוסד.
לפחות לתוך המשפחות, ליחסים בין בני זוג, עם הילדים, כדאי להשתדל להימנע מלתת לזה לזלוג.
