זה מדהים, לאיזה סיטואציות בנאדם מכניס את עצמו, רק בשביל שוב ושוב לחזור לאותם הרגשות שכל כך מוכרות לו ושהוא כל כך סובל מהם. והכול בצורה לא מודעת.
ישראלי אחד סיפר לי פעם סיפור. הוא נכנס לשחק באיזה קזינו בינלאומי בחו"ל, והיה עד למקרה כזה: איש מבוגר, כנראה דמות קבועה בקזינו, תוך זמן קצר הרוויח סכומי עתק – מאות אלפים או אפילו מיליונים. לקח את הכסף ויצא מהקזינו.
הישראלי היה מאד מופתע ושאל את הקרופיה: " איך קזינו שורד עם הפסדים כאלה?" – הקרופיה ענה לו קצר: "הוא עוד מעט יחזור".
ובאמת תוך שעה האיש היה מחדש על יד השולחן המשחקים, ותוך עשר דקות הפסיד את כל מה שהרוויח.
סיפור חזק מאוד. נשאלת השאלה: "איש מבוגר, מנוסה בקזינו – מה הוא חיפש שם? – להרוויח או להפסיד?" יש להניח שלכל המהלך הזה נתלוו רגשות חזקים. הרי אם המטרה שלו הייתה להרוויח כסף, אז הוא עשה את זה בגדול. עם סכומים כאלה היה יכול לסדר לעצמו חיים נוחים ומי יודע מה עוד. אבל האיש כנראה חיפש משהו אחר. הוא היה צריך לפול חזק בשביל להרגיש את כל הכאב של הנפילה, כי זה, כנראה, התוכנה הפנימית שלו.
עכשיו, מי שסיפר לי את הסיפור, והבין אותו כל כך טוב , כי בעצמו עשרות פעמים היה במצב דומה, אולי עם סכומים יותר קטנים, רק בשביל לספק את הצורך הלא מודע של עצמו בהאשמה עצמית, השפלה, כאב נפשי ופיזי.
אלה דוגמאות לזה, איך אדם יכול לסדר לעצמו מצב של סבל נפשי, אפילו בלי לערב אנשים אחרים, או להשתמש בהם כסטטיסטים בדרמה הפנימית שלו.
