מפעם לפעם אדם צריך לעשות רביזיה של הדמויות הפנימיות שלו.
זכותו להשאיר שם רק את אלה שאהבו ואוהבים אותו, מטיבים אתו.
מה זה ההערכה העצמית של האדם, אם לא ה – Board הפנימי שלו.
אם ה- Board לא ממלא את התפקיד ולא מתאים למציאות – יש להחליף אותו. אפשר לקחת ממנו את "זכות ההצבעה".
את כל התהליכים האלה אדם יכול לבצע תוך כדי ויזואליזציה בתהליך הכתיבה. לכל אדם זכות לכתוב את החיים שלו, כפי שהוא רוצה אותם.
צעד הבא – זה לקחת את הדמויות שאדם בחר אתו למסע. זה כולל את כל האנשים שאהבו אותו מגן הילדים ועד היום, את החברים שהיו לו בכל מני צמתים בחיים. רצוי לעשות ומדי פעם לעדכן את הרשימה.
אדם יכול לדבר איתם, לכתוב את השיחות שלו איתם, אמתיות ודמיוניות. בתהליך הכתיבה ניתן להסביר להם, מה המטרות של האדם בחיים, מה ברצונו להשיג, לשאול את הדעה של כל אחד על הנושאים שהכי מעסיקים אותו.
בינו ובין עצמו, אדם יכול לכתוב למה הוא אוהב אותם, לשאול אותם אם הם מוכנים לתמוך בו במשאה שלו, אפשר לשאול אותם, אם הם רוצים שיצליח.
לא מזיק לכתוב את ההסתייגויות "שלהם", עצות מעשיות, הזהרות.
את הקבוצה הפנימית, יש לבחור בקפידה. רצוי שיהיו שם כל אלה שאדם מעוניין לשמוע את העצות שלהם. בצוות שאדם בוחר, תלויה ההצלחה שלו בחיים.
אז עם אנשים הנבחרים האלה מהחיים ניתן לדבר, להתכתב איתם - גם לכתוב להם מכתבים, וגם לכתוב את התשובות "שלהם", אפשר לעבוד איתם על תכניות החיים בנושאים הכי חשובים ואינטימיים.
אם כותבים את כול השיחות וההתייעצויות האלה – הם נעשים דומיננטיים בחיים הפנימיים של האדם.
אין טעם להתכתב עם אלה שלא יכולים לתת עצה טובה, רעיונות להצלחה.
