ד"ר מרק רויטמן
מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה
עשירה אבל לא מאושרת
שאלה:
אני בת 36, יפה ומשכילה, אם לשני ילדים מקסימים. כאשר פגשתי את בעלי לפני 12 שנה, הייתי אחרי סדרה של אכזבות כאובות. עוד מאז התיכון הייתי נקשרת לגאונים מנופחים, מאוהבים בעצמם .
כאשר הכרנו, בעלי היה מהנדס - עתודאי בצה"ל. הוא היה צנוע ונחבא אל הכלים. לא התאהבתי בו, אבל חשבתי זאת לשינוי בריא בדפוס שלי. לאחר כשנה של היכרות - התחתנו.
בינתיים בעלי עשה קריירה מבריקה בעסקי ההיי-טק. מצבנו הכלכלי השתפר עשרות מונים כלפי מעלה. כל זה לא מזיז לבעלי. הוא ממשיך לעבוד עד מאוחר כל יום, וכל הדאגות לבית ולילדים נופלות עלי.
אני התעסקתי עם הקבלנים כאשר בנינו את הבית המפואר שלנו, אני עוסקת בכספים, אני מחפשת ומעסיקה עוזרות, גננים, שיפוצניקים, דואגת ללימודים, חוגים ומורים פרטיים לילדים.
את בעלי כל זה לא מעניין .הוא עסוק בפרויקטים שלו, ומסתפק במועט. אני יודעת שהוא בעל מצוין, שהוא אוהב אותי, לא בוגד בי, לא מחסיר ממני כלום, מרשה לי לעשות כל מה שאני רוצה, לנסוע לחו"ל מתי שבא לי.
בכל זאת אני כועסת עליו, ולא מסתירה זאת ממנו. אני מפגינה כלפיו קרירות ,נמנעת מיחסי מין למרות שאני יודעת כמה זה חשוב לו. לאחרונה פגשתי חבר שלי מן העבר.
הוא גרוש פעמיים, ועוד בצעירותו היה ידוע כפרפר. הוא לא הצליח כמו בעלי, אבל הוא מגלה עניין רב כלפי, קשוב למצוקותיי, מוכן להקדיש לי את כל הזמן שארצה. אני שוקלת להתגרש, אבל פוחדת לאמלל את הילדים שמאוד אוהבים את אבא.
תשובה:
עושה רושם שההיסטוריה של היחסים שלך עם גברים מלאה באכזבות. אם החברים שלך מן העבר היו גאונים מנופחים, בעלך גאון צנוע ונאמן.
חבר ישן - חדש - קשוב, אבל לא מצליחן ופרפר בפוטנציה .אף אחד מהגברים בחייך לא ממלא את כל צרכייך. יתכן שלמרות היכולות הביצועיות הגבוהות שלך, משהו לקוי ביכולת שלך להרגיש מאושרת.
כנראה משהו באופי שלך גורם לך להתמקד בחסר, ובמקום לחפש דרכים לתקן - מניע אותך להחמיר את המצב. כך את כותבת שלמרות שחסרים לך חום, יחס והשקעה מצד בעלך, את מפגינה כלפיו קרירות וכעס ומונעת ממנו להביע את אהבתו כלפייך.
נראה לי שפרט לעזרה של גנן, עוזרת ושיפוצניק, את צריכה להיעזר בפסיכותרפיסט כדי לגלות סיבות לתחושת האומללות שלך ולחפש דרכים להשבחת הקשר שבו את נמצאת במקום להרוס אותו.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
מרגיש את עצמו כישלון
שאלה:
איך מטפלים במישהו שעושה טעויות חוזרות בשיקול דעת שלו, ועקב כך איבד כל מה שהיה יקר וחשוב לו בחיים? הדברים הגיעו עד כדי כך שאני פוחד לקבל החלטות - אפילו פעוטות ביותר - פן שוב אעשה טעות. גרוע מזה - אנשים אחרים חשים בזה ומתייחסים אלי כאילו שכתוב לי על המצח "כשלון". איך שמים לזה קץ?
תשובה:
קודם כל נתחיל ממשהו חיובי. עצם זה שאתה מבחין בבעיה ומחפש פתרון - זה כבר שיקול נכון. אנשים רבים עושים טעויות חוזרות בחיים ולא מבחינים בדפוס, אלא נוטים להאשים את הגורל, אנשים אחרים, מזג האוויר וכו' - רק לא את עצמם.
אתה לא כותב הרבה על עצמך ועל הטיב של הטעויות שלך, לכן אנסה לתאר כמה אפשרויות .ישנם אנשים עם ביקורת עצמית מוגזמת שמצפים מעצמם תמיד להיות 100%, אף פעם לא לטעות גם במצבים שהם לא שחור – לבן
אנשים כאלה נוטים לשפוט את עצמם לחומרה, להאשים את עצמם רטרואקטיבית, לשכוח את ההצלחות שלהם, ולראות את עצמם באור שחור. לעיתים זה מלווה במצב רוח דיכאוני שנמשך משעות ספורות ועד ימים ושבועות.
קבוצה אחרת - הם אנשים שסובלים מדיכאון כרוני וכחלק ממחלתם רואים את עצמם ואת חייהם ככישלון. גם אנשים שנכנסים לדיכאון חריף, נוטים להאשים את עצמם בטעויות חמורות ובנזק שגרמו לעצמם ולאהובים ולקרובים להם.
קבוצה גדולה אחרת, שכנראה אתה משייך את עצמך אליה - הם אנשים עם ליקוי במבנה אישיות שגורם להם להכשיל את עצמם באחת או יותר משטחי החיים. כך יש אנשים שהיחסים הבין - זוגיים שלהם תמיד יהיו אומללים. אחרים - תמיד ייכשלו פיננסית ,ואחרים - שום מקום עבודה לא יהיה מספיק טוב עבורם. יש כאלה ש "מצליחים" להכשיל את עצמם בכל השטחים האלה.
אתה מציין נכון שאנשים בסביבה חשים בדפוס שלך להכשיל את עצמך, ובנוסף לכך שאתה נמשך לאנשים כאלה שיעזרו לך להיכשל, יפגעו בך,יעליבו אותך.
גם הם נמשכים אליך כמו ל"טרף קל". קיימת חפיפה בין כל הקבוצות עם נטייה לכישלון או להאשמה עצמית על כישלונות. כך נכשלים כרוניים סובלים יותר מדיכאונות, ואלה שסובלים מדיכאון נוטים יותר להיכשל או להיות קורבן לאלימות ,מרמה, בגידה.
הטיפול צריך להיות מותאם לאדם ספציפי לפי מצבו הנוכחי, היסטוריה שלו ונתונים אחרים. הטיפולים הקיימים הם סוגים שונים של פסיכותרפיה או טיפול תרופתי או הקומבינציות שונות ביניהם.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
מפנטזת על אונס
שאלה:
אני סטודנטית בת 22, נראית טוב, חברותית ומקובלת. כבר כמה שנים אני נלחמת עם עצמי. הבעיה שלי היא שאני מתגרה מינית רק כאשר אני מדמיינת את עצמי נאנסת. אני לא מסוגלת להתגרות משום פנטזיה אחרת.
היו לי שני חברים, שאתם קיימתי יחסי מין. גם אתם אני מסוגלת להגיע לאורגזמה רק אם אני מפנטזת שאונסים אותי בכל מני צורות. לא סיפרתי לחברים שלי על הפנטזיות האלה.
זה מאוד מטריד אותי שאני מסוגלת להתגרות רק מפנטזיות מוזרות כאלה, ולא מהחברים עצמם, שגם נראו טוב וגם מבחינה מינית תפקדו בסדר גמור. זה עוד יותר מבלבל, בגלל שאני מאוד זהירה בחיים, ובשום אופן לא הייתי רוצה שדבר כזה יקרה לי במציאות.
אני גם לא זוכרת שעברתי אונס או התעללות מינית אחרת בילדות. אני רוצה ליצור קשר קבוע, להתחתן. אני לא יודעת אם כדאי לגלות לבן הזוג הקבוע שלי שאני מסוגלת ליהנות רק אם אני מפנטזת שאונסים אותי. האם דבר כזה לא יגעיל אותו?
תשובה:
פנטזיות מיניות - הן המרכיב הנפשי של דחף מיני פיזיולוגי. בכל סוג של פעילות מינית, אם זו אוננות, או פעילות עם בן זוג, או אפילו חיזור, קיים מרכיב של פנטזיה מודעת או בלתי מודעת.
פנטזיות מיניות בנויות מקטעי זיכרונות, סיפורים של אנשים ,סרטים, ספרים מן העבר הרחוק יותר או רחוק פחות שבזמנו גרמו לאדם לגירוי מיני, ומאז, אולי, נשכחו. לכל אחד יש את הפנטזיות הדומיננטיות שלו - שיכולות להשתכלל, להשתנות או להישאר קבועות.
פנטזיה על אונס, או על מין במצב של חוסר אונים או בכפייה - היא אחת הפנטזיות הנפוצות אצל נשים. פנטזיה כזאת לא בהכרח צריכה להצביע על כך שעברת אונס או התעללות.
יכול להיות, למשל, שבילדות, תוך כדי משחק היאבקות עם בן גילך ,חשת בגירוי מיני - וכל הדבר לגמרי נשכח - והיום מגלה את עצמו בצורת פנטזיות מגוונות על מין בכפייה. אולי ראית סרט, או קטע מסרט שהייתה בו סצנה של אונס שגרמה לך לגירוי מיני.
לא כל פנטזיה כדאי וצריך לספר לבן זוג, במיוחד כשאת יכולה להתגרות מהפנטזיה ולהגיע לסיפוק מבלי שבן הזוג שלך יידע מה עובר בראש שלך. הרי גם את לא יודעת מה עובר בראש שלו בזמן שהוא מתעלס אתך.
אחרי שתכירי טוב את בן זוגך והקשר האינטימי שלכם יהיה חזק ויציב, את יכולה לרמוז לו בצורה לא מחייבת על מה שעובר לך בראש. ייתכן שזה בכלל לא יזעזע אותו - אלא להפך - יתאים לפנטזיות שלו, ואז תוכלו ללכת צעד נוסף ולהחיות את הפנטזיה, שעכשיו כבר משותפת לשניכם, על ידי בניית תסריטים משותפים, שימוש באביזרי מין מתאימים.
בכל מקרה, תמיד שמורה לך אופציה של שמירת הפנטזיה כסוד הפרטי שלך. אין שום דבר רע בפנטזיה מסוג כלשהו כל עוד את נהנית ממנה ולא גורמת לעצמך או לבן זוגך נזק בחיים אמיתיים.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
מין בגיל המבוגר
שאלה:
אני בן 71, והזקפה שלי נחלשה. אני בריא מבחינה גופנית ולא לוקח תרופות או ויטמינים. האם יש דרך לחזור וליהנות ממין, ועד איזה גיל זה אפשרי?
תשובה:
ראשית, מאוד מעודד שאתה ממשיך לראות מין כחלק חשוב של חייך. לא מעט גברים ונשים חושבים שכאשר הם מגיעים לגיל מסוים, הם לא יכולים יותר לצפות להנאה ממין.
מחקרים מראים שאנשים יכולים ליהנות ממין ללא קשר לגיל. אנשים לא רק מסוגלים ליהנות ממין גם בשנות התשעים לחייהם, אלא עיסוק קבוע במין גם שומר אותם בריאים יותר.
במעקב של 10 שנים אחרי קבוצה של גברים, התגלה שבקרב גברים שחוו פחות משתי אורגזמות בשבוע התמותה הייתה פי שתיים יותר גבוהה מאלה שחוו שתי אורגזמות ויותר בשבוע.
הדבר החשוב ביותר שגברים ונשים יכולים לעשות כדי לשמור על חיי המין שלהם - זה לשמור על הלב ועל כלי הדם שלהם. מגיל צעיר חשוב לשמור על דיאטה בריאה ופעילות גופנית סדירה.
הדבר הגרוע ביותר שגבר או אישה יכולים לעשות לכלי הדם שלהם ולחיי המין - זה עישון.
חוסר סיפוק בחיי מין במקרים רבים - הוא סימפטום של מחלת לב וכלי דם בתחילתה - גם אצל נשים וגם אצל גברים. במחקר על 100 נשים שעברו אוטם שריר הלב, 65% דיווחו על חוסר סיפוק מיני לפני האוטם בהשוואה ל- 24% מבין קבוצה דומה של 100 נשים שלא עברו אוטם.
במחקר על 3500 אנשים משני המינים מגיל 30 עד 101 התגלה שאלה שמקיימים חיי מין סדירים ומספקים נראים בממוצע ב - 7 שנים יותר צעירים מאלה ללא חיי מין קבועים.
עדיין נשארת השאלה של הסיבה והמסובב: האם בריאות תקינה תורמת לחיי מין טובים, או שחיי מין סדירים ומספקים תורמים לשיפור הבריאות. קרוב לוודאי שקיימת השפעה הדדית חיובית של בריאות טובה למין טוב ושל מין קבוע ומספק לבריאות, איכות ואורך חיים.
כמובן שגורמים שונים בריאותיים, נפשיים, משפחתיים וזוגיים, יכולים לשבש את חיי המין הסדירים אצל אנשים מבוגרים. הרבה מהסיבות הללו ניתנות לפתרון ולטיפול יעיל. לכן מאוד חשוב שאדם או זוג מבוגר שנתקלים בקשיים לא יקבלו זאת כמובן מאליו, אלא יפנו לייעוץ מקצועי.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
