ד"ר מרק רויטמן
מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה
זאת כן בגידה
שאלה:
אני בן 33, והחיים שלי עברו מהפך משמעותי תוך שנה מאז שהתחתנתי. מאדם מקובל בקרב הסביבה ומצליח בעסק פרטי שהיה, הפכתי לבודד, בטלן שלא מסוגל להיות בחברת אנשים.
יחסי עם אשתי עלו על מוקש מיד לאחר החתונה, לאחר שתפסתי אותה עם מכר קרוב מהעבר.
אני סובל מנדודי שינה, מלחצים בחזה. אני לא עובד, ומצליח להירדם רק עם אלכוהול. ביום אני ישן ולא רוצה להיות בחברת אנשים. אני חסר מוטיבציה, ומרגיש שכישפו אותי. כאשר אני מגיע לסביבת אנשים, אני מרגיש חסר ביטחון ועצבני .לעתים קרובות אני מתבודד בגליל, ושם אני מרגיש בטוח. מה קרה לי והאם כישוף באמת שינה את החיים שלי בצורה כזאת?
תשובה:
רק לפני שבוע עניתי לגבר שתיאר איך חייו וחיי הזוגיות שלו השתפרו בעקבות זה שהוא ואשתו הסירו מעצמם מגבלות של איסור על יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין.
עוד לפני שהמכתב הזה התפרסם ,קיבלתי את המכתב שלך, בו אתה מתאר כאב בלתי נסבל, ואת ההשפעה ההרסנית על בריאותך, תפקודך ובעצם על כל עולמך ,שהייתה לקשר של אשתך עם גבר אחר.
הניגוד הזה רק מדגיש עד כמה שונה אדם מאדם, ועד כמה הפירוש אישי של מה שקרה, הוא זה שקובע את התגובה הנפשית והגופנית לאירוע.
אין ספק שאתה חש נבגד במלוא מובן המילה. ההתנהגות של אשתך הייתה עבורך כמו תקיעת סכין בגב מהאדם הקרוב ביותר.
ייתכן שלאשתך יש הסברים אחרים, אבל עבורך כל העולם חרב. אתה לא כותב על אשתך ועל טיב מערכת היחסים ביניכם לפני ואחרי האירוע, לכן קשה להבין כיצד הדברים הגיעו לידי בגידה מיד לאחר שהתחתנתם. לפיכך אתייחס למצב שלך.
התגובה שלך לבגידה של אשתך - היא תגובה פסיכוסומאטית קשה - ודורשת טיפול כשלעצמה. ניתן לדמות את המצב שלך להתקף לב בעקבות התרגשות והתרגזות קשה. ברור שצריך לטפל קודם כל בהתקף לב כדי להציל חיים, ורק אחר כך בסיבות שגרמו להתפתחותו.
נדודי שינה, לחצים, חוסר מוטיבציה ,חוסר תפקוד, חוסר ביטחון, עצבנות, חוסר יכולת להיות בקרבת אנשים - כל אלה הם סימנים לתגובה דיכאונית - חרדתית שלאחר חבלה נפשית.
זה שאתה משתמש באלכוהול לטיפול עצמי יוצר בעיה נוספת שעלולה להפוך לחמורה יותר מכל הבעיות האחרות שלך. לכן אני מציע לך ללא דיחוי לפנות לקבלת טיפול פסיכיאטרי ופסיכותרפויטי מקצועי שיוכל להתייחס גם למצבך כיום, גם למה שעושה אותך לפגיע כל כך לבגידה של אשתך, וגם לשיקום ההריסות שבהן נמצאים חייך כעת.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
תמיד צריך להיות צודק
שאלה:
אני בוגרת אוניברסיטה, והחבר שלי איש עסקים מצליח המבוגר ממני ב - 10 שנים. אנחנו כבר שנתיים ביחד, וחושבים על עתיד משותף. לחבר שלי הופעה מרשימה, הוא אדם חכם מאוד ובעל השכלה רחבה. הוא דובר שפות רבות, בעל דרגה גבוהה בצבא, הוא קורא הרבה, ותמיד יש לו את המידע העדכני בכל נושא מהאינטרנט והעיתונים.
מה שמטריד אותי הוא זה שחבר שלי תמיד חייב להיות צודק ובעל מילה אחרונה בכל נושא. זה כולל ויכוח על נושא מדיני ,פוליטי - ועד להחלטה לאיזה סרט או לאיזה מסעדה הולכים, ומה אני לובשת כולל בגדים תחתונים.
אנשים נופלים בקסמו מהר, אבל גם מהר מתרחקים ממנו. למעשה אין לו חברים קרובים. רוב החברים שלנו - הם חברים שלי. אני די ותרנית מטבעי, אבל לפעמים זה מאוד מתסכל אותי שאין שום דרך להסביר לו את נקודת השקפתי, גם אם אני מרגישה צודקת לגמרי. זה מביא לויכוחים שנגמרים בבכי ובתחושת השפלה שלי. האם ניתן לטפל בבעיה כזאת?
תשובה:
את מתארת בצורה מאוד מוחשית את האופי של חברך והיחסים ביניכם. מחד, הצורך להיות צודק - הוא אוניברסאלי. מי לא אוהב לנצח בויכוח? יחד עם זאת, ישנם אנשים שאצלם הצורך תמיד להיות צודק, לשלוט באחרים, להפגין את העליונות בכל, להכריח את כולם לנהוג בדרך שלהם, חוסר היכולת להתפשר או להודות בטעות - הוא קיצוני.
במקרים כאלה מדובר בהפרעת אישיות נרציסיסטית. אצל אנשים כאלה הצורך לשלוט, לכפות את הדעות וההשקפות שלהם, להיות הכי טובים וחכמים בכל - מכסים על תחושה פנימית של חולשה, חוסר ביטחון ושנאה עצמית.
הידע והחוכמה אצל אנשים האלה יכולים להיות באמת מרשימים, והם משתמשים בהם כשריון המכסה על תחושה של פגיעות וחוסר אונים.
קשה לתת לך עצה ספציפית איך להתנהג עם החבר שלך ואם להישאר בקשר או לסיים אותו. ישנן נשים שנמשכות לגברים עם אישיות נרציסיסטית, ויודעות באופן טבעי למתן אותם, לפתח את הקריירה שלהם, להזין את הצורך שלהם בהערצה ובהתפעלות ,להפיק תועלת מהכישרונות שלהם, וכל זאת מבלי להיפגע בעצמם מחוסר רגישותם וגמישותם.
נשים אחרות נמשכות לבעלי אישיות נרציסיסטית דווקא בגלל הצורך הלא מודע בסבל ובעלבונות.
בעלי אישיות נרציסיסטית - אם פונים לטיפול - עושים זאת רק כאשר הם נפגעים, כך שאם עדיין נשארו לך שאלות והתלבטויות בנושא הקשר שלכם, עדיף לפנות לייעוץ לבד, ולא לחכות עד שבן זוגך יחליט זאת בשבילך.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
של מי הגוף הזה
שאלה:
אני ובעלי בני 43 נשואים מזה 20 שנה, ויש לנו שני ילדים. כל השנים היו בינינו ויכוחים לגבי צורת הלבוש שלי, אך בזמן האחרון המצב הולך ומחמיר. קיימים בינינו הבדלי רגישות לקור. לו תמיד חם, לי תמיד קר. (בדיקת בלוטת התריס תקינה).
לכן בחורף הוא טוען שלא קר, ואם מדליקים מזגן לחימום, הוא דורש ממני ללבוש חולצת שרוולים קצרים או אף גופיה. הוא מביא לי כל הזמן דוגמאות מהסרטים בטלוויזיה, בהם נראות נשים שהולכות בחורף לאירועים בשמלות כתפיות חשופות (בכלל, יש עכשיו טרנד כזה שלמרות שקר, הנשים הולכות בגופיות בלי שרוולים) וטוען שאם הן יכולות, גם אני יכולה.
לטענתו צורת לבוש כזו בחורף, היא מאד נפוצה בעולם, ולדעתו אין משיכה בין אנשים שהולכים בשרוולים ארוכים, וזה מאוד לא מעניין לחיות כך. אך אני ממש סובלת מהקור ולא מסוגלת לתפקד בלבוש כזה. בכל מקום שאני נמצאת: ברחוב, בקולנוע, בסופרמרקט הוא כל הזמן טורח להראות לי מתוך עשרות הנשים שלבושות בארוך, את האחת שהולכת בשרוולים קצרים, וגורם לי להרגיש רגשות אשמה.
הוא טוען שניתן להתרגל לקור, ואם הוא כל כך אוהב שאני אהיה בבגדים קצרים ,אני צריכה להתרגל ללכת כך. המצב מגיע אף לידי כך שאם קר לי בחוץ ואני משלבת ידיים, זה מכעיס אותו.
קיימים בינינו גם הבדלים ניכרים במידת החשפנות של הבגדים .בעלי אוהב שאני אלבש בגדים חשופים מאוד, ואילו אני מתביישת ללכת במידת החשיפה האהובה עליו. וגם על כך יש בינינו כל הזמן ויכוחים.
בקיץ אני לא יכולה ללכת בחולצות שרוולים קצרים, אלא רק בגופיות ובחצאיות מיני-מיני, או במכנסיים קצרים מאוד. אם הם לא מספיק קצרים לטעמו, הוא כועס מאוד. הוא מכריח אותי ללכת רק בלי חזייה ובבגדים הדוקים, כדי שהפטמות יבלטו, כי כך לדעתו זה סקסי.
אני שונאת להתלבש כך, ועל כך כל הזמן מתנהלים ויכוחים בינינו. כמו כן הוא כועס עלי שאיני אוהבת ללכת בבגד ים שהתחתונים שלו חושפים חלק מהישבן. לדעתו אני לא באה לקראתו, אך בשבילי זה ממש סבל ללכת בבגדי ים חשופים. אני יושבת מכווצת ומבוישת ורוצה לקבור את עצמי.
כמו כן הוא רוצה שאלך בתחתוני חוטיני ובחצאיות מיני או מכנסיים קצרים, כדי שיראו את הישבן, וגם זה לא נעים לי. הוא גם מחליט בשבילי איזה צבע לק או שפתון לבחור, ואם אני קונה אותם בעצמי, הוא כועס. הוא אוהב צבע אדום עז, ובעיני זה צבע מגעיל. אני אוהבת צבעים עדינים של לק או שפתון, ושוב הוא טוען שאני בורחת מכל מה שסקסי בעיניו.
הוא גם אוהב שאלך בשיער ארוך, אסוף בקוקו, אך לדעתי, לי מתאים שיער קצר. לכן כל פעם שאני מסתפרת, הוא בא אלי בטענות.
לסיכום, מאוד מפריע לי שבעלי לא מאפשר לי להתלבש לטעמי, ולא נותן לי לפתח לעצמי סגנון לבוש. למרות שהוא לא מודה בכך, הוא חושב שאני מהווה סניף שלו, ולכן יש לו שליטה גם על צורת הלבוש שלי.
כאשר אני מעירה לו על כך, הוא אומר שאני בעצמי הייתי צריכה לרצות להתלבש לפי מה שהוא אוהב כדי שהוא ימשך אלי, וכיוון שאני לא עושה זאת, הוא נאלץ ללחוץ עלי בבחירת הבגדים. הוא אף כועס עלי אם אני קונה בגדים בלעדיו ותמיד אומר שמה שקניתי לא יפה.
אני גם לא מצליחה להסביר לו שיש צורת לבוש המתאימה לנערות צעירות ולא לנשים בגילי. כמו כן איני מצליחה להסביר לו שביגוד הוא ביטוי של אופי האדם וכיוון שאני ביישנית, אני לא מסוגלת ללכת בצורה חשופה ופרובוקטיבית. לדעתו אני פשוט לא משתדלת ולא איכפת לי ממנו. הייתי מאוד רוצה לשמוע מה דעתך בסוגיה זו.
תשובה:
את מתארת במכתבך רק תחום אחד ביחסים שלך עם בעלך. למרות שאת לא מזכירה מה קורה בתחומים אחרים, כמו למשל, קבלת החלטות , גידול ילדים, פרנסה, ניהול כספים שוטף, יחסים אינטימיים וכו', עושה רושם ש - 20 שנות מאבק סביב הלבוש שלך זה רק ביטוי אחד לליקוי יסודי בקשר ביניכם.
עיסוק כל כך כפייתי של בעלך בלבוש שלך והתנגדות כל כך נמרצת שלך לדרישות שלו מצביעים קודם כל על מאבקי שליטה ביניכם. ההגדרה שלך שבעלך רואה בך סניף שלו כנראה מאוד מדויקת לתיאור היחסים כאלה.
יכול להיות שבעלך רואה את הדברים אחרת. יתכן שהוא מאוד גאה במראה הסקסי שלך ,והבלטה של הגוף שלך ברבים מוסיפים לגאווה שלו כ"בעל" של אישה יפה.
גברים מסוימים מתגרים מהמחשבה שהאישה שלהם מהווה אובייקט מיני לגברים אחרים. אם הצורך הזה לא מודע, או הגבולות לא הוסכמו בין שני בני זוג, זה מלווה לפעמים בהתפרצויות קנאה עזות ,האשמה הדדית, ואפילו אלימות. מה שברור, הוא שאם ב - 20 שנות נישואין לא פתרתם את הבעיה, כדאי לך ללכת לבד או יחד עם בעלך לייעוץ מקצועי.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
רומן באינטרנט
שאלה:
אני מורה בת 38 נשואה באושר ואם לשתיים. לאחרונה בעקבות השתלמות באינטרנט, התחלתי להשתתף בצ'טים. הכרתי שם גבר גרוש, צעיר ממני ובהדרגה התפתחה בינינו אהבה גדולה.
אנחנו משוחחים שעות, לפעמים עמוק אל תוך הלילה. בדרך כלל השיחות גולשות לנושאים אינטימיים. אני מאוד מתגרה מזה ומאוננת תוך כדי שיחות שלנו. הגעתי לאורגזמות בעוצמה כזאת שמעולם לא הכרתי .
אני בדילמה. הבחור רוצה להיפגש איתי. אני דוחה את הפגישה בתירוצים שונים. מה עלי לעשות? מעולם לא בגדתי בבעלי. האם מה שאני עושה באינטרנט - זו כבר בגידה?
תשובה:
הנושא שאת מעלה הוא מאוד חם בתקופה האחרונה. התפתחות האינטרנט וכניסה של המונים לשימוש בו יצרו סיטואציות שלא היו מוכרות בעבר. אנונימיות מחד וחשיפה מאידך - זה משהו שלא לימדו אותך בבית ספר, ובטח גם לא - בהשתלמות המורים.
לא פשוט להגדיר גבולות לקשרים שנוצרים באינטרנט. לא פעם גם אם הרומן באינטרנט לא ממומש, הוא סוחף את המשתתפים בו, מסיח את דעתם ממשפחותיהם, גורם לנתק בין בני זוג, ולפעמים אפילו מביא למשבר ולגרושים.
אסור גם לזלזל ביתרונות האדירים שטמונים בחשיפה אנונימית. את מספרת שגילית עוצמה של אורגזמה שלא הכרת קודם !לפעמים אנשים מגלים צדדים ורגשות בעצמם שלא הכירו קודם. גם חשיפה רגשית של אנשים אחרים תורמת להבנה רבה יותר של עצמך ושל הזולת.
כמו עם כל חידוש טכנולוגי, חשוב לשמור על פרופורציות, לא לאבד את הראש. כמו שאת לא רואה כל היום טלוויזיה או לא מדברת שעות בטלפון אם אנשים שאת לא מכירה - גם באינטרנט צריך להשתמש בתבונה כדי להפיק ממנה את התועלת ולהימנע מנזק אפשרי לנפשך ולמשפחתך.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
