ד"ר מרק רויטמן
מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה
סודות מן העבר
שאלה:
אני בת 28 והחבר שלי בן 35. אנחנו ביחד 10 חודשים. לפני כחודש הוא סיפר לי שלפני שלוש שנים הוא הזמין נערת לווי .הוא סיפר שזה היה בתקופה שהוא היה מאוד בודד, ושכאשר הנערה הלכה, הוא הרגיש עוד יותר גרוע - בודד ומנוצל .
אני לא יודעת מה קרה לי, אבל אני לא יכולה להתייחס אליו כמו קודם. לא בא לי לראות אותו, אני כועסת עליו. אני מבינה שזה היה הרבה לפני שהכרנו, ומאמינה שזה היה חד פעמי, אבל היחס שלי אליו השתנה. האם זה הגיוני לעזוב חבר בגלל קשר חד פעמי לפני שלוש שנים?
תשובה:
לנפש הגיון משלה, ולא הגיון אחד אלא רבים, המושפעים בעוצמה רבה מתהליכים נפשיים לא מודעים. אנשים אוהבים מרגישים שהם יכולים להיות לגמרי כנים עם בני זוגם.
בני זוג גם אוהבים ,וגם דורשים כנות מלאה בחזרה. הבעיה היא שרוב בני אדם לא מסוגלים להתמודד עם כל האמת, ובטח לא עם האמת מן העבר של עצמם ושל בני זוגם. מטבע הדברים אדם נוטה להיפתח בפני האהוב שלו. אם זה נעשה באופן חד, ללא התחשבות בשלב היחסים, ביכולת של השני להתמודד ולהכיל - וידויים כאלה יכולים להביא לנזק רב ולגרום לפירוק היחסים .
בקליניקה שלי אני רואה זוגות רבים שכדבר ראשון לאחר שנמשכו אחד לשני, ועוד בטרם הכירו אחד את השני באמת, כבר התוודו אחד לפני השני בכל הקשרים שלהם מן העבר. קשה לתאר את עוצמת ההשפעה שיכולה להיות על בני זוג, לפעמים יותר על הגבר, לפעמים יותר על האישה, לפעמים על שניהם.
נוצר מצב פנימי כאילו כל הדמויות האלה מן העבר לפתע ממלאות את החדר, נמצאות יחד במיטה עם בני זוג. נוצרים רגשות קינאה ,טינה, תחרות, גועל, בוז, חשדנות, ירידת ערך עצמי ומה לא.
ההמלצה שלי היא לשמור על בני זוג ממטעני העבר שלכם. אם יש צורך להתוודות, לשתף, לקבל תמיכה בכל הקשור לקשרים מן העבר - המקום לזה הוא חדרו של פסיכותרפיסט המטפל בך.
רק לאחר שנים של היכרות, חיים ביחד, אמון הדדי שעבר את מבחן הזמן, ניתן בזהירות לשתף את בן הזוג בסודות מן העבר, וגם אז, צעד אחרי צעד ולפי התגובות של הפרטנר.
20.03.2004
כל הזכויות שמורות למכון השרון
שושנים וקוצים
שאלה:
אני רווקה בת 31, מזכירה במשרד עורכי דין, גרה עם אימא שלי .הרבה שנים לא היה לי חבר. את כל זמני הפנוי הייתי מבלה בצ'טים באינטרנט, אבל פחדתי לממש את ההיכרויות הווירטואליות שלי. הייתי מתחרמנת מהדיבורים על סקס או מסקס וירטואלי.
לפני כמה חודשים הכרתי באינטרנט גבר מקסים, עיש עסקים גרוש בן 42. הוא היה חד לשון, חתיך ובסופו של דבר שכנע אותי להיפגש איתו .כל עוד שוחחנו בצ'ט, הייתי בטוחה שהוא התאהב בי, ושסוף-סוף מצאתי את גבר חלומותיי.
מה שקרה בפועל, זה שהוא נפגש איתי רק כאשר הוא רוצה. הוא אף פעם לא מתקשר אלי סתם, לא אומר שהוא אוהב אותי, לא מביא פרח, לא לוקח אותי למסעדה. הוא אומר לי במפורש שהוא לא מתכוון להתחתן איתי, ושהוא רוצה ליהנות מהחופש .חוץ ממני הוא נפגש עם עוד כמה נשים.
בדרך כלל הוא מתקשר אלי ושואל אם אני רוצה לבוא. אני מיד עוזבת הכול ורצה אליו .אימא שלי אומרת שכל פעם שאני הולכת אליו, יורדת לה שנה מהחיים.
כאשר אנחנו נפגשים, הוא לא מציע לי לשתות, לא מדבר איתי, לא מנשק. הוא מיד מתנפל עלי, לוקח אותי בכוח, ללא מילים. הוא מכאיב לי, מסובב אותי איך שהוא רוצה, בלי להתחשב בי .אחרי שהוא גומר, אני כבר לא מעניינת אותו, והוא אומר לי שהוא ממהר או צריך לקום מוקדם בבוקר, רק שאלך הביתה .
למרות הכאבים וההשפלה, אני נהנית ממין איתו כמו שמעולם לא נהניתי. אני כמו מהופנטת, עושה כל מה שהוא רוצה, ורועדת מפחד שיעזוב אותי. לפני שבוע קבענו שאני באה אליו. כאשר הגעתי, התברר שהוא נסע לסוף שבוע בחו"ל עם אחת החברות שלו. הוא אפילו לא הודיע לי שהפגישה מבוטלת.
כאשר הוא חזר ,נפגשנו שוב כאילו שום דבר לא קרה. איך אני צריכה להבין אותו? אם הוא לא אוהב אותי, למה הוא כל פעם חוזר אלי, ומה לעשות עם התשוקה הבוערת שלי, אם אני יודעת שאין עתיד ליחסים האלה?
תשובה:
כפי שאת כותבת, אין עתיד ליחסים האלה, אבל ברור שיש להם הווה. היות ושניכם נהנים מאוד מצורת היחסים כאלה, כנראה קיימת התאמה מושלמת בין הצרכים המיניים והנפשיים שלכם.
לא נראה לי שאת יכולה להפוך את החבר שלך לעדין ומתחשב .ברגע שהקשר יתנגש בתוכניות החיים האחרות שלך או שלו, הוא ייפסק מעצמו. אם את מוטרדת מזה שאת נהנית ממין מנוכר, מזלזול והשפלה ללא עתיד, במקום לבנות משפחה נורמאלית, אמליץ לך לפנות לפסיכותרפיה.
20.03.2004
כל הזכויות שמורות למכון השרון
האם החברה שלי יותר מדי בסדר?
שאלה:
אני סטודנט בן 25, ממשפחה "צפונית" טיפוסית ומסודרת. כבר חצי שנה יש לי חברה שלומדת איתי. היא בת 23, יפה ורצינית, ואנחנו מסתדרים מצוין. לאט-לאט הכרתי גם את המשפחה שלה .התמונה שנתגלתה בפני מאוד מדאיגה אותי.
היא גדלה בשכונת מצוקה. אבא שלה היה שותה, ובמצב של שכרות היה מכה את אשתו ואת הילדים. לבסוף ההורים התגרשו .אחיה הגדול נהרג לפני כמה שנים כאשר נהג בהשפעת אלכוהול וסמים.
אחיה השני גדול ממנה בשנה ישב בבית סוהר על התפרצויות. החברה שלי למעשה גידלה את שני האחים הקטנים שלה. היא הגנה עליהם בפני אבא האלים והסביבה העבריינית ,עשתה איתם שיעורי בית והייתה הולכת במקום אימא לאסיפות הורים.
היא עצמה הייתה קצינה בצבא, היא סטודנטית מצטיינת, וגם עובדת בכמה עבודות כדי לממן לעצמה את הלימודים ואת שכר הדירה. היא תמיד מסודרת ויודעת לארגן את הזמן שלה כך שתספיק הכול. אני אפילו משתמש בהרצאות שלה, כי הן הרבה יותר מסודרות משלי והיא אף פעם לא מחסירה שיעורים.
לפעמים כאשר היא מקבלת ציון פחות מ - 90 , היא עצובה ,ואפילו מדוכאת, אבל היא יודעת להתגבר על זה, ותמיד זוכה למלגת מצטיינים .השאלה שלי היא: איך זה ייתכן שבחורה עם רקע כזה, היא כל כך בסדר, ואם אני לא מפספס משהו שיכול להתפתח בעתיד.
תשובה:
בני אדם הרבה יותר מורכבים מכל תיאוריה הפסיכולוגית .גורמים שונים קובעים את גורלם. כל אחד נולד שונה עם המטען התורשתי שלו, היכולות והנתונים הטבעיים שלו. כמו שאתה רואה, באותה משפחה אחים מתפתחים באופן שונה. אחדים יכולים להזדהות עם רוע, אלימות או בוגדנות, ואחרים מוצאים בעצמם כוחות ומוטיבציה להתגבר על הרוע, להזדהות עם הטוב, האמיץ והאציל .
לא מעטים המקרים שמהמשפחות ומהתנאים הגרועים ביותר יוצאים אנשים חזקים מאוד, מוסריים מאוד. קשה לומר בהכללה מה בדיוק גורם לכך. לפעמים אנשים כאלה יכולים לספר שבסביבה הייתה איזו דמות מיוחדת חיובית - מורה, שכנה, סבתא או אפילו ספרים טובים, איתם יכלו להזדהות ולהינצל מהכאוס והשנאה במשפחתם .
לפעמים ההתנגדות שלהם למה שקורה בבית כל כך חזקה, שהם משקיעים את כל הכוחות שלהם לבנות חיים שונים לגמרי. לפעמים אנשים כמו החברה שלך נמצאים בסכנה לפתח דיכאון ,בגלל שלעיתים הם מפתחים אופי נוקשה ופרפקציוניסטי - ההיפך ממה שהיו רגילים לראות במשפחה שלהם.
כל כישלון קטן יכול להיראות להם כסכנה של איבוד שליטה וחזרה לתוהו ובוהו שממנו הם פוחדים כמו מאש. במקרים כאלה פסיכותרפיה יכולה למתן את הנוקשות והדרשנות המוגזמת כלפי עצמם.
20.03.2004
כל הזכויות שמורות למכון השרון
בעלי מעדיף את אימא שלו
שאלה:
אני בת 25. הכרתי את בעלי לפני 3 שנים, ולפני שנתיים התחתנו. עוד מתחילת הקשר בינינו הרגשתי שאימא שלו לא מסמפתת אותי. היו לי כמה ריבים רציניים איתה, אבל כאילו השלמנו.
אני מרגישה שהיא מסיתה אותו נגדי, מזכירה לו את העבר שלי ואת משפחתי, משכנעת אותו לא לסמוך עלי ולהיות איתי תקיף ונוקשה. כאשר בוויכוח בינינו אני מזכירה את אמו, הוא מתרתח, אומר שרוצה להתגרש ושהנישואין האלה לא שווים. האם יש פתרון לבעיה כזאת?
תשובה:
הבעיה שאת מתארת נראית רצינית למדי. כל שלושת המשתתפים במשולש דרמטי זה סובלים סבל רב, ונראה לי שבמאבקים שנוצרו כולם מפסידים. לא ברור מאיזה סיבות "חתול שחור" עבר בינך לבין חמותך, אבל בעלך, כנראה, מצא את עצמו בסיטואציה בלתי אפשרית.
יכול להיות שגם אם הוא אוהב אותך, הסבל שעובר עליו בגלל הסכסוך שלך עם אימא שלו, זה יותר ממה שהוא מסוגל לשאת. היות והוא לא יכול להתגרש מאימא שלו, ברגעים של משבר ומתח הוא מאיים להתגרש ממך.
ברור שאם לא יבוא שינוי, הנישואין שלך בסכנה רצינית. גם אם הוא לא יעשה את הצעד ולא יתגרש, היחסים שלכם תמיד יהיו על סף פיצוץ. לדעתי את חייבת לעשות כל מאמץ כדי לשפר את היחסים שלך עם חמותך.
במקרים רבים הבחירה של בת זוג נעשית בצורה לא מודעת בגלל הדמיון שלה לאימא. יכול להיות שאת וחמתך רואות את החלקים הרעים אחת אצל השנייה בגלל שאתן מכירות אותם כל כך טוב בעצמכן.
במקום לזהות את הרע, תנסי לזהות בחמתך תכונות שאת מעריכה, תבקשי עצה ממנה, תחפשי שטחי עניין משותפים. השתדלי להימנע ממצבים שמעמידים את בעלך במצב שהוא חייב לבחור בינך ובין אמו.
אם ניסית כבר את כל הדברים האלה וזה לא עזר, והנישואין האלה עדיין חשובים לך, פני לבד או עם בעלך לייעוץ מקצועי.
20.03.2004
כל הזכויות שמורות למכון השרון
