מכון השרון כפר סבא אבחון, ייעוץ וטיפול נפשי מ 1984

שאלה:

בנינו, בן ה – 14, מבלה שעות רבות מול הטלוויזיה. רוב התוכניות שהוא רואה רוויות במכות יריות ופיצוצים. שאלתנו היא האם מה שהוא רואה בטלוויזיה משפיע על התפתחותו, והאם זה גורם לנזקים שונים שאנו לא מודעים להם עדיין?

תשובה:

לא רק אלימות, אלא כל מה שאנחנו רואים בטלוויזיה משפיע אלינו. המפרסמים לא היו משלמים סכומי עתק עבור הפרסומות, אילולא היו בטוחים שנרצה לקנות בדיוק את אותה משחת שיניים, אותו יוגורט שבהם השתמשו הדמויות מהפרסומות.

ילדים במיוחד, אבל גם מבוגרים, נמצאים רוב הזמן או לסירוגין בזמן הצפייה במצב של היפנוזה, או קליטה סלקטיבית וממוקדת מול מקלט הטלוויזיה, וקולטים ישירות אל הלא מודע את ההתנהגויות, הדעות והרגשות של המופיעים על המרקע.

מדעני המוח וההתנהגות עוד לא יודעים איך, אבל יודעים שללא ספק בני אדם סופגים ומזדהים במידה זו או אחרת בצורה לא מודעת עם כל מידע שמגיע אליהם מהטלוויזיה.

ילדים רגישים לזה במיוחד - גם בגלל השעות הרבות שהם מבלים מול המרקע, וגם בגלל הקושי שלהם להבדיל בין הדמיון למציאות ובמיוחד בגלל שהמוח והתודעה שלהם נמצאים במצב של ספיגה מוגברת כאשר הביקורת עדיין לא מפותחת דיה.

אנו סופגים אלימות לא רק מסרטי פעולה, אלא גם מתוכניות מלל שבהן הטיעון העיקרי הוא היכולת להתפרץ בגסות אל תוך דברים של האחר וכך להשתיק אותו. אין ספק שאלימות בכביש, בבתי הספר ובחברה בכלל, מושפעים מהשיח האלים בכנסת, בתוכניות המלל ובסרטים המשודרים בטלוויזיה.

כמובן, הטלוויזיה אינה הגורם היחיד שמשפיע על התפתחות האישיות. ליחסים במשפחה, לספרים, לאווירה חברתית וביטחונית יש השפעה אדירה שיכולה לנטרל או להגביר מסרים של אלימות או כל מסר אחר מהטלוויזיה. השאלה היא מה קורה כאשר האווירה במשפחה והסביבה מושפעים מאותם תוכניות וסרטים?

פוליטיקאים, פרסומאים, אנשי יחסי ציבור מודעים היטב לכוחה של הטלוויזיה להעביר מסר, להשפיע וליצור הזדהות. חבל שאנשי חינוך, אנשי ציבור ואנשי טלוויזיה לא משתמשים במדיום בעל עוצמה אדירה וצריכה נרחבת כזאת להקניית ידע, להבעת דעות שונות בנושאים מגוונים בצורה תרבותית, רגועה וברורה.

בלי להיות מומחה לרייטינג, נדמה לי שהרצאות ושיעורים בנושים שונים ומגוונים, סרטים מדעיים ודוקומנטריים, תוכניות מדע ותרבות לגילאים שונים ולרמות שונות גם ימצאו את הקהל שלהם וגם יתרמו לרמה התרבותית והמדעית של החברה ולחוסן הלאומי.

1999-2003

כל הזכויות שמורות למכון השרון

שאלה:

האם פסיכותרפיה יכולה לעזור לאדם שאינו חולה במחלת נפש או לא סובל מבעיות נפשיות כלשהן?

אני מכיר הרבה אנשים שפנו לפסיכותרפיה על מנת למצוא את עצמם או להבין את עצמם. השאלה שלי היא כזאת: האם הניסיון לתקן משהו שאינו שבור זה רעיון טוב? לשם מה ליצור בעיות איפה שאין? הרי יכול לקרות שאדם שהוא בסדר יהפוך להיות מבולבל יותר, מרוכז יותר בעצמו, תלוי יותר, וכל זה בלי להזכיר בזבוז כסף וזמן...

תשובה:

כאשר הפילוסוף היווני סוקרטס הגה את המימרה "דע את עצמך" הוא כנראה התכוון לתהליך של עבודה מפרכת ורבת שנים שאמורה להביא את האדם למודעות ולשליטה על חייו. ייתכן שבזמנים של סוקרטס התהליך הזה היה פריווילגיה של יחידי סגולה –- פילוסופים והוגי דעות שהקדישו את כל זמנם לחקר עצמיותם והטבע האנושי.

כיום, בחברה המודרנית, כמעט כל אחד מצפה להבין את עצמו ולשלוט בחייו. רובנו חושבים על כך כמובן מאליו. רוב האנשים בטוחים שהם מבינים את עצמם ואת זולתם. הרוב לא מבינים כי אלה הן אשליות.

הפרדוקס הוא שכאשר אנו מביטים על האחרים אנו רואים עד כמה הם מגוחכים בביטחון שלהם, טועים בהחלטות שלהם, מאמללים את עצמם ואת האחרים. מה שאנו לא רואים - זה את עצמנו. בדרך כלל דרוש זעזוע או משבר רציני כדי שאדם יקלוט שהוא לא בשליטה ושהדרך שלו בחיים הביאה אותו לסבל, בדידות, כישלון, שנאה.

ומה עם כל אלה שפתאום מבינים שהחיים חמקו להם מבין האצבעות, שלא מימשו את עצמם? שלא אהבו ושלא היו נאהבים? האם המרירות של הפספוס גם בלי משבר או מחלת נפש כואבים פחות?

ומה עם כל אלה שאפילו לא מבינים שפספסו את החיים? החיים המודרניים מורכבים הרבה יותר מאשר לפני 3000 שנה. הרבה יותר קל ללכת בהם לאיבוד.

באותם מאה שנים אחרונות, במקביל למהפכות טכנולוגיות וסוציאליות התפתח המדע של הפסיכותרפיה. על ידי טכניקות ותהליכים מתוחכמים, מומחים שהוכשרו במשך שנים רבות בפסיכותרפיה מלווים אדם בתהליך שמעביר אותו מפעילות אוטומטית למצב של מודעות לרגשותיו, מניעיו ומעשיו.

אדם הופך להיות מודע לכוחות המניעים אותו, ומקבל כלים לשלוט בחייו ולנווט אותם בים הסוער של האירועים הבלתי צפויים, היחסים הבינאישיים המורכבים וההחלטות הגורליות. אני לא מכיר כלי יעיל יותר מפסיכותרפיה שיכול לעזור לאדם לצקת תוכן לחייו ולממשם טוב יותר.

לגבי הנזק האפשרי - אם הפסיכותרפיה נעשית על ידי פסיכותרפיסט מוסמך ובעל ניסיון, אין סיכוי שאדם יהפוך לתלותי או מבולבל - ההיפך מזה. התהליך של פסיכותרפיה בהחלט דורש השקעה רצינית, גם של זמן, גם של כסף, וגם של עבודה קשה - הן של הפסיכותרפיסט והן של המטופל.

1999-2003

כל הזכויות שמורות למכון השרון

כל הזכויות שמורות למכון השרון