מכון השרון כפר סבא אבחון, ייעוץ וטיפול נפשי מ 1984

סוג זה של פסיכותרפיה מתאים לטיפול בעיקר בחרדות ממוקדות, כמו פחד במה, פחד בחינות ואין ספור פחדים אחרים. קיימות טכניקות שונות להיפתר מהבעיה, כמו טכניקות של חשיפה הדרגתית, הבנה של דרכי חשיבה שמחזקות את הפוביה, שילוב של טכניקות שונות, שילוב עם היפנו-תרפיה וטיפול תרופתי.

מאמרים בנושא

טיפול משולב היפנוזה בחולה עם אגורפוביה, התקפי בהלה והתמכרות שיקום מיני של חולי נפש שיקום מיני של חולה הסובל ממחלה נפשית כרונית הגיע הזמן לדבר על זה שאלות ותשובות בנושא פסיכותרפיה

כל הזכויות שמורות למכון השרון

שאלה:

אני ובעלי בני 35, שנינו בעלי השכלה גבוהה. בעלי מהנדס מחשבים ואני עובדת סוציאלית. שנינו עובדים המון ומרוויחים היטב. היחסים בינינו טובים מאוד. יש לנו הרבה תחומי התעניינות משותפים, ואף פעם לא משעמם לנו יחד.

הבעיה שלנו עם בתנו היחידה בת ה - 13. עד לפני שנתיים היא הייתה ילדה טובה וממושמעת. היא למדה מצוין והיינו מאוד גאים בה. בערך לפני שנתיים שמנו לב שהיא מאוד השתנתה. היא ירדה בלימודים, התחילה להסתיר מאיתנו את הציונים שלה.

גם החברות שלה לא מצאו חן בינינו. כולן ילדות ממשפחות טובות, אבל מאוד מצומצמות בתחומי ההתעניינות שלהן.הן לא משקיעות בלימודים, לא קוראות, אלא כל היום שומעות מוסיקה ומדברות רק על קליפים חדשים של בריטני ספירס. הבת שלנו הפכה בדיוק אותו דבר.

העברנו אותה לבית ספר אחר. בית ספר החדש ידוע באיכות הגבוהה יותר ובגישות חדשניות יותר ללימודים. כבר שנה היא לומדת בבית ספר החדש, אך שום דבר לא השתנה בהתנהגותה.

היא ממשיכה להסתיר את הציונים שלה שיורדים יותר ויותר. אם פעם זה הדאיג אותה, אז היום היא לגמרי אדישה לזההיא כל היום רואה טלוויזיה ולא מתעניינת בשום דבר רציני. לשיעורים היא מקדישה חמשעשרידקות ללא שום מאמץ או עניין.

לא מזמן לקחנו אותה איתנו לטיול לחו"ל. אני ובעלי התעניינו בכל - מוזיאונים, טבע, הצגות, ארכיטקטורה. בתנו הסתובבה עם פרצוף משועמם ובכל הזדמנות העדיפה לישון.

האמת היא שאני מאשימה בכל את עצמי. לפני שנתיים התחלתי לעבוד במקום חדש ואני חוזרת הביתה ב - 10 בלילה. אני מספיקה לשאול אותה מה נשמע בבית ספר והיא כבר צריכה ללכת לישון. אולי אני צריכה יותר לעקוב אחרי שיעורי הבית שלה, הרגלי קריאה וכו'.

אולי אסור להאמין לה אם היא משקרת אותנו בכל הקשור לציונים שלה. במשפחה לא נהוג להעניש ילד. אנחנו אפילו אף פעם לא צועקים עליה. אנחנו משתדלים להסביר לה שעם חוסר העניין וההישגים הירודים שלה, אין לה שום עתיד. היא מקשיבה לנו עם פרצוף משועמם וממשיכה בדרכה. דוקטור, תמליץ לנו מה לעשות!

תשובה:

לפי תיאורך, אתם זוג מאוד מתקדם ושאפתני. כנראה ההצלחה שלכם בקריירה, ביכולת שלכם לבנות יחסים מעולים ביניכם, לא משאירים אצלכם ספק שבתכם צריכה להיות ההעתק המדויק שלכם.

יכול להיות שהדרישות הגלויות והסמויות שלכם גבוהות מדי לילדה בת - 13, אם חוסר ההצלחה שלה מלווה ביחס ביקורתי. תחושת האכזבה שלכם ממנה, יכולה לגרום לילדה תחושת כישלון, חוסר ערך עצמי והפסקת כל מאמץ לזכות להערכה שלכם.

ייתכן גם שהפחד מהביקורת שלכם גורם לה להסתיר את כישלונותיה ולשקר. בגיל הזה ילדה שזקוקה להערכה ולא מקבלת אותה מההורים פונה לחברה של בני גילה.

ברור ששם היא תזכה יותר להערכה על התמצאות במוסיקה עכשווית ולא באומנות, בנופים או בארכיטקטורה של ארץ זרה. יכול להיות שבגלל חוסר זמן אתם מספיקים רק להתעניין בציונים שלה ולא בנושאים שבאמת בוערים בנפשה.

תחילת גיל ההתבגרות - הוא גיל קריטי בהתפתחות אישיותה של הילדה. נסו להקדיש יותר זמן לשיחות איתה בנושאים שמעניינים אותה ולא רק בנושאים של לימודים וציונים. לפעמים זה צריך להיות על חשבון ההתקדמות מקצועית של אחד ההורים או של שניהם.

1999-2003

כל הזכויות שמורות למכון השרון

שאלה:

 
יש לי שאלה שהתשובה עליה עשויה להשפיע על עתידי. הכרתי בחור מקסים. התפתחה בינינו מערכת יחסים יפה וחזקה. הבעיה היא שאביו ז"ל היה חולה בסכיזופרניה. אמי מתנגדת למערכת יחסים זו, כי לטענתה המחלה תורשתית, ועלולה לפגוע בילדינו בעתיד.

שאלתי היא האם אכן מדובר במחלה תורשתית, ומה הסיכויים שילדי ייפגעו ממחלה זו?

תשובה:

סכיזופרניה היא הקשה והמסתורית שבין מחלות הנפש. תחילתה של הסכיזופרניה היא בדרך כלל בין גיל ההתבגרות לגיל הבגרות המוקדמת. זה אומר שאנשים צעירים נפגעים בדיוק בתקופה שבה רכישת העצמאות - היא מטרתם העיקרית.

מי שעבר את גיל 30-35 , סיכויו לחלות בסכיזופרניה הם נמוכים (אם כי קיים אחוז מסוים של אנשים שלוקים במחלה גם בגיל מבוגר).

עוד לפני כ- 100 שנים הרופאים והחוקרים שמו לב שבמשפחות מסוימות יש יותר אנשים מדורות שונים שלקו במחלה. אבחנה זו נתנה דחיפה למחקרים רבים שניסו להבין את חוקיות העברתה של המחלה בתוך המשפחות.

לצורך זה החוקרים בדקו בקפידה את בני המשפחה של החולים במחלה. נבדק הקשר הבין-דורי בהעברת המחלה, ונעשו מחקרים של תאומים זהים ותאומים לא זהים. נעשו אפילו מחקרים של תאומים זהים שהופרדו בלידתם ונמסרו לאימוץ, כדי לבודד את ההשפעה הגנטית מההשפעה הסביבתית.

למרות מאה שנות מחקר של בגנטיקה של סכיזופרניה, עדיין רב הנסתר על הגלוי. לא בודד הגן האחראי למחלה. לסביבה, סטטיסטית, יש אותה השפעה כמו לקרבה גנטית. כך רק כחצי מהתאומים הזהים של החולים, אשר חולקים עמם את אותם גנים, יחלו במחלה.

שקלול סטטיסטי של מחקרים מדעיים שנעשו במהלך שמונים השנים האחרונות מראה ש - 1% מהאוכלוסייה הכללית מפתח את המחלה. אם בודקים את משפחתו של החולה, מוצאים כי :

• לתאומים זהים יש כ- 48% סיכוי לחלות
• לתאומים לא זהים- 17% סיכוי לחלות
• ילדים אשר להם הורה אחד חולה- 13%
• לאחים של החולה-9%
• להורים של החולה- 6%
• לאחים למחצה-6%
• לנכדים של החולה- 5%
• אצל דודים והדודות- השכיחות היא- 2%
• אצל בני דודים- גם 2%

מחקרים אלה מוכיחים שקיימות סיבות גנטיות למחלה, אבל צורת ההעברה הגנטית עדיין לא ברורה. כמו כן לא ברור לאיזה אחוז מהופעת המחלה אחראית הימצאות וגדילה במשפחה בה ההורה או האחים חולים במחלה.

כמו כן עדיין לא ברורה לגמרי השפעתם של המצב הסוציו-אקונומי, מחלות האם בזמן ההיריון, טראומות בלידה ומחלות ילדות. ההחלטה שלך היא לגמרי לא פשוטה.

18.06.2004

כל הזכויות שמורות למכון השרון

האם אני נימפומנית? אבא תפס אותי מאוננת איך לצאת ממעגל הכישלון על הקשר בין ערך עצמי וקנאה מאוכזב מנשים הקשר בין אוננות לחרדה אני לסבית או סתם מבולבלת? על אהבות וחרדות העור והנפש נשחקים מטיפול בסבתא למה אני לא מאושרת? משפחה בדיכאון מזלזלת במי שאוהב אותה מחשבות כפייתיות אחרי הלידה למה אני מקנאה? אהבה לאישה בוגרת דיכאון אחרי לידה חרדות בעקבות מות האב נמשכת למי שפגע בה מתביישת במיניותה חרדת טיסה נער במצב פסיכוטי דיכאון ודימוי הגוף קשר בין זעם לדיכאון זוגיות לאחר האובדן מזוכיזם ודיכאון נערה אובדנית דון ז'ואן מן המושב לקחי תאונת דרכים תסביכים מהעבר נפש חצויה סובלת מחרדה אימא כפייתית אהבה זה (לפעמים) כואב למה אני לבד אהבה כואבת האם זה מוסרי לעזוב בעל חולה אוננות בכפייה נדודי שינה ודיכאון הישרדות אחרי הלידה בגידה כואבת איך לעזור להורים שלי בעלי מכור לעבודה נישואין שניים בעל שמתנהג כמו ילד איך להתגבר על ערך עצמי נמוך לא מסוגלת להתגרש האם הדיכאון יחזור? הקשר בין האובדן ודיכאון תערובת קטלנית קשר לא שוויוני מחיר ההתעללות בלבול בזהות מינית צעיר עם דיכאון נער עם איבר מין קטן תשוקות אסורות דיכאון - התורשה או הסביבה? אבא בוגד נערה קנאית למה הפרידות כואבות כל כך האם סכיזופרניה - מחלה תורשתית חוויה של ריקנות הקשר בין שיברון לב לדיכאון האם אחותי קלפטומנית? ההשפעה ההרסנית של ניצול מיני מצב דיכאוני אחרי לידה סטודנט במצוקה בחדירה הכול נהרס ההורים מתעבים זה את זה רוצה לשנות את האישיות היפנוזה וזיכרונות מן העבר דיכאון וחרדה - הגוף או הנפש נזק פנימי ונזק חיצוני הוא כל כך נפלא - למה אני לא אוהבת אותו? נוער ומיניות האם ניתן לשנות הנטייה המינית על ידי היפנוזה משחק המונופול של החיים משבר נישואין לא סומכת על אף אחד אח במצוקה מפנטז על השפלה על ידי גברים קנאה מאוחרת עבודה שוחקת העור והנפש מפחדת להישאר לבד הצלה מסוכנת מחשבות כפייתיות אני מוכרח לצאת מזה ביטחון עצמי ירוד, דיכאון וקנאה משחקי כוח בחדר המיטות בתנו היא לא מה שציפינו לו תסביך אב או בחירה בוגרת בעלי מעדיף את אמא שלו האם האלימות בטלוויזיה משפיעה על ילדינו? צעיר חסר מוטיבציה אגורפוביה קשה אבוד בממלכת נשים בעיות נפשיות בגיל המבוגר הפרעת חרדה - למה זה בה ומה לעשות? התינוקת שלך בסכנה לא נהנית ממין מאבק על ביטחון עצמי מרגישה מושפלת פחד מקשר קנאה או מחלת נפש איך לעזור להורים שלי?

 כל הזכויות שמורות למכון השרון