ד"ר מרק רויטמן
מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה
זאת לא אהבה
שאלה:
אני מזכירה בת 28. יש לי חבר. אנחנו ביחד כבר שנה, ומתחננים להתחתן. הכול נראה מושלם. אני בטוחה שהחבר אוהב אותי ונאמן לי .אני גם אוהבת אותו, וחושבת אליו כל הזמן.
אני מוכרחה כל הזמן לדעת איפה הוא ומה הוא עושה. העבודה שלי כזאת שיש לי הרבה זמן שבמהלכו אני לבד, ואז אני לא יכולה להתאפק ומתקשרת אליו עשרות פעמים ביום. אני נלחצת אם הוא לא מתקשר אלי.
אני חייבת לדעת מתי בדיוק הוא חוזר הביתה, ואם הוא מאחר בכמה דקות, אני נלחצת נורא ועושה לו סצנות. אני מוכרחה להגיד שיש לו המון סבלנות והוא משתדל לדייק, מספר לי תמיד מה הוא עושה, עם מי נפגש ומה הוא מתכנן בשעה הקרובה.
משום מה בזמן האחרון הוא נעשה עצבני, נלחץ מהשאלות שלי ורב איתי. אני פוחדת לאבד אותו. אולי אני מגזימה, אבל מה לעשות אם אני כל כך אוהבת אותו?
תשובה:
הדרך הבטוחה ביותר לאבד חבר היא לנהל לו את היום, לחקור אותו על כל תנועה שהוא עושה, להלחיץ אותו על כל דקה של איחור. רוב הגברים היו מרגישים כמו בבית סוהר, או כאילו מפעילים אותם בשלט רחוק.
עצם זה שהחבר שלך עדיין איתך מראה שיש לו צורך להיות נשלט. כנראה גם הוא תורם לא מעט לזה שהיחסים שלכם מושתתים על תלות ושליטה הדדיים. יחסים מסוג זה הם בדרך כלל לא יציבים.
את מספרת שהחבר שלך התחיל להתעצבן ולריב איתך. כנראה את עברת את הגבול, וכל ויתור והיענות שלו לדרישות שלך גרם להגברה של הדרישות עד שהוא לא מסוגל לסבול יותר. אני מתאר לעצמי שהמשבר היה פורץ גם לו הוא לא היה משתף פעולה ולא נותן לך דין וחשבון על כל תנועותיו. במקרה כזה את היית נלחצת ומתעצבנת.
הייתי יכול לתת לך עצות להתעסק יותר בעצמך, לתת לחבר שלך יותר מרחב מחייה, לא לחנוק אותו באהבה שלך, ולחבר שלך הייתי מציע לשים לך גבולות. לא להרשות לך להתקשר אליו עשרות פעמים ביום ולא לתת לך דיווח על כל תנועותיו. הבעיה היא שעצות כאלה עוזרות לעתים רחוקות מאוד.
יחסים של תלות ושליטה הדדיים נבנים על רקע של ליקויים באישיות של שני בני זוג, ורק בתהליך של פסיכותרפיה אינטנסיבית וממושכת ניתן לתקן את הליקויים. ללא טיפול, גורל של קשר מסוג זה הוא או פירוק מהיר מאוד או שנים ארוכות של התעללות הדדית.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
הוכחה לאורגזמה
שאלה:
אני סטודנט בן 24. אני יודע שהרבה מהחברים שלי מתפארים בביצועים המיניים שלהם, אבל אני אומר בכנות - אני באמת מאוד פעיל מינית. לא ששכבתי עם המון נשים. היו לי בסך הכול עד עכשיו רק 12 נשים, אבל אני מקיים יחסים כמעט כל יום, ולפעמים כמה פעמים ביום.
בגלל שאני מכיר נשים כל כך טוב ,אני יודע שהן מאוד שונות אחת מהשנייה במיטה. המסתוריות שלהן משגעת אותי. אני רוצה לדעת פעם אחת ולתמיד מה הם הסימנים הפיזיים והביולוגיים של האורגזמה הנשית. אני מדבר על סימנים ברורים כמו שפיכה אצל גברים. אל תספר לי על נשימה מהירה, התכווצות שרירים, היאנחות, דברים שכל אחת יכולה ללמוד מסרטי פורנו. אני מדבר על הוכחות מדעיות.
תשובה:
סטודנט יקר, אני מעריך את הגישה המדעית שלך. יחד עם הצניעות , השאיפה להישגים והחריצות העתיד שלך כמדען מובטח. עם זאת, צר לי לאכזב אותך, אבל לא קיים סימן חיצוני חד משמעי שמצביע על האורגזמה אצל אישה.
אתה צודק שכל אישה שונה, מיוחדת ומסתורית בדרכה שלה - ומה שנכון לגבי אישה אחת , לא בהכרח תופס לגבי האחרות. למשל, פיטמות יכולות להזדקר בזמן האורגזמה, אבל גם מגירוי מיני ללא אורגזמה - מקור, התרגזות או מתח. נשימה מהירה וגניחות יכולות להיות גם סימן להתרגשות מינית ללא אורגזמה.
דווקא התכווצויות הנרתיק באמת הוכחו כסימן פיזיולוגי לאורגזמה ,אבל גם אם האישה חשה אותן בעוצמה רבה ומכשירים במעבדה מצביעים על כך בבירור, גבר לא תמיד חש אותם עם הפין שלו או עם האצבעות. חוץ מזה נשים רבות מסוגלות לכווץ את השרירים בצורה רצונית כך שאם האישה לא תרצה שתדע את "האמת" - אתה לא תדע.
אחוז קטן של נשים בזמן האורגזמה מפריש או אפילו משפריץ כמות קטנה של נוזל מפתח השופכה (פתח יציאת השתן), אבל זה נדיר, ולא קורה לרוב הנשים.
אתה לא כותב למה אתה כל כך צריך את ההוכחות המדעיות, אבל עושה רושם שמה שמעסיק אותך, זה הצורך בהוכחה שאתה מסוגל להביא את הנשים לאורגזמה. בגיל שלך הצורך להוכיח את גבריותך מובן ,אבל אם הוא מוגזם, הוא פוגע בקשר עם האשה, ולפעמים גם בביצוע.
הרבה גורמים יכולים להשפיע על האורגזמה אצל האישה. נשים רבות לא תמיד מגיעות לאורגזמה, ולמרות זאת נהנות מאוד ממין. נשים מזייפות אורגזמה בדרך כלל בשביל לרצות גברים חסרי ביטחון שכל מטרתם היא להוכיח את גבריותם ואת יכולתם המינית. שאלות מסוג: "גמרת" ? מלחיצות את האישה ולא תמיד זוכות לתשובה כנה. שאלה הרבה יותר עדינה כמו" :האם את אוהבת את מה שאני עושה"? או " האם יש דברים שהיית רוצה שאני אעשה, או שנעשה יחד"?- פותחות את הנושא לשיחה, מחזקות אמון הדדי, ומאפשרות שיפור מתמיד באיכות יחסי המין - כולל אורגזמות - אבל גם הרבה מעבר לזה.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
בתולה מפנטזת על אונס קבוצתי
שאלה:
אני פקידה בת 31, ועדיין בתולה. אני קצת שמנה, אבל כולם אומרים שאני נראית סקסית. כבר שנים לא יצאתי עם אף גבר. אפשר לחשוב לפי זה שאין לי תשוקה מינית, אבל האמת היא שההיפך הוא הנכון .אני כל הזמן חושבת על מין. אני מאוננת כמה פעמים ביום, ואפילו בעבודה קופצת לפעמים לשירותים בשביל לאונן פעם או פעמיים ביום .
הבעיה היא שכל הפנטזיות שלי מסתיימות באונס והשפלה. התסריט הקבוע של הפנטזיות שלי הוא שאני מתאהבת בגבר והוא כופה עלי במרמה יחסי מין עם חברים שלו ואנשים זרים. ודווקא אז, בשיא ההשפלה אני חווה את האורגזמות הכי חזקות.
לפני חמש שנים הכרתי בחור נחמד ועדין. כל עוד הצלחתי לדחות את "רגע האמת "היה יחסית בסדר. כאשר לבסוף הגענו למיטה וניסינו לקיים יחסי מין כאב לי נורא, התחלתי להתנגד. הוא לא הבין מה קורה. הקשר נותק.
מאז אני משחקת "לא מעוניינת" ופשוט בורחת מכל קשר. זה לא פיתרון, כי אני רוצה להקים משפחה ולחיות חיים נורמאליים. אני לא רוצה להישאר "בתולה זקנה" ולרמות את כולם כל החיים. האם זה אפשרי?
תשובה:
אני מעריך את הכנות ואת גילוי הלב שלך. לא כל אחת מסוגלת להודות אפילו בפני עצמה בקיום פנטזיות ותשוקות "אסורות". קודם כל עלי להרגיע אותך. יש הבדל בין הפנטזיות המיניות והחיים האמיתיים.
פנטזיות של מין אלים, אונס, השפלה, די שכיחות גם אצל גברים וגם אצל נשים. מעטים מאוד מנסים להחיות את הפנטזיות במציאות. ייתכן שהפנטזיות שלך כל כך חזקות שהגבול בין הפנטזיה והמציאות מיטשטש, ואת פוחדת שהן יתממשו בכל קשר עם גבר .
כנראה זה גרם לך להתכווצות שרירי הנרתיק ולכאבים בניסיון המיני הראשון שלך, ומאז גורם להימנעות מכל אפשרות לקשר חברתי מיני. אין לי ספק שחיים פנימיים כל כך סוערים ומפחידים משפיעים לרעה גם על תחומים אחרים בחיים שלך, כמו קשרים חברתיים, התקדמות בעבודה, לימודים, וכו'. הפיתרון צריך להיות בשני מסלולים במקביל.
הטיפול הראשון הוא טיפול התנהגותי מיני באמצעות פרטנר חליפי (סרוגייט). טיפול זה יאפשר לך תוך זמן קצר, אבל בהדרגה, ללמוד ליהנות ממגע מיני מגוון ללא חרדה וללא ייסורי מצפון. במקביל ,פסיכותרפיה דינמית תעזור לך להבין את עולמך הפנימי עם הפנטזיות והפחדים שלו.
אין ספק שעם הכלים החדשים האלה תצליחי להוציא את החיים שלך מהמסלול של אומללות והרס עצמי וליצור קשרים משמעותיים עם המין השני.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
בעל מקנא
שאלה:
אני בת 35, בעלי בן 38. יש לנו 3 ילדים. אני אוהבת את בעלי ונאמנה לו. אף פעם לא בגדתי בו, למרות שאני נראית טוב והרבה גברים מפלרטטים איתי.
למרות שבעלי יודע שאני נאמנה לו, מאז שהינו חברים הוא מגלה כלפי קנאה. הבעיה היא שהקנאה שלו גוברת עם השנים. למרות שאני רגילה לשאלות ולחקירות שלו, לאחרונה זה התחיל להציק. הוא מתקשר אלי כמה פעמים ביום, שואל איפה אני ,ומה אני עושה.
כאשר אני חוזרת מהעבודה, הוא שואל לפרטי פרטים עם מי נפגשתי ועם מי דברתי וכמה זמן זה לקח. הוא עושה את זה כאילו ברוח טובה, אבל אני מרגישה כמה הוא לחוץ.
הוא יכול להתעצבן מזה שעצרתי בסופר עם השכנה או נכנסתי לתחנת דלק למלא דלק. בשאלות לא ישירות הוא מנסה להוציא ממני הודאות אם גבר זה או אחר מוצא חן בעיני ואם הייתי מוכנה לשכב איתו. הוא לא מוכן לחבר אינטרנט לילדים, כי לדבריו שמע שנשים נשואות מכירות גברים באינטרנט.
אני משתדלת להבליג, עונה לכל השאלות שלו, אבל אני מרגישה שזה לא נגמר. הוא תמיד ממשיך לחקור עוד ועוד, ואני צריכה להישבע בפניו ששום דבר לא היה, ושלא התחיל איתי אף אחד.
לאחרונה היינו בחתונה של בת אחותי. היו שם הרבה אנשים שאני מכירה מאז ילדותי. בעלי לא הרשה לי לרקוד או לדבר עם אף אחד כמעט. כאשר חזרנו הביתה היה ריב גדול שנמשך כל הלילה ,שבמהלכו בעלי דחף אותי מהמיטה ונאלצתי לישון בסלון.
בעקבות פרסומים בתקשורת בתקופה האחרונה אני ממש מודאגת. זה נכון שבעלי תמיד היה קנאי, אבל עכשיו זה ממש החריף. אני פוחדת שזה יכול להיות מסוכן.
תשובה:
רגש קנאה הוא רגש מורכב ביותר. הוא כולל מרכיבים תוך אישיים ובינאישיים. שורשיו בילדות המוקדמת וביטוייו בחיי יום-יום של הזוג. במינונים סבירים רגש של קנאה ממלא תפקיד של מגן על זוגיות ,מוסיף ניחוח רומנטי לקשר, מהווה תבלין אקזוטי המוסיף טעם נוסף לרגשי אהבה.
ביטויי הקנאה שאת מתארת מצביעים על התפתחות של קינאה חולנית אצל בעלך, וגם אם הביטויים שלה עדיין קלים ,והאלימות היא בעיקר מילולית, יש סימנים של תהליך של קנאה הולכת ומתגברת. תהליך זה יכול להיות מאוד מסוכן. במקרה הטוב זה נגמר באומללות של בני זוג והילדים, ובמקרים הקשים באיבוד שליטה, אלימות, פגיעות פיזיות ואפילו רצח.
בדרך כלל האדם הקנאי לא מודע לבעייתיות של מה שעובר עליו ודוחה בכל תוקף המלצות לגשת לטיפול. אני ממליץ לך לפנות לייעוץ מקצועי, ויחד עם בעל מקצוע לחפש דרכים לתיקון המצב. במקרה כפי שאת מתארת הביטוי: "יפה שעה אחת קודם" לא יהיה מיותר.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
