כל האנשים - בני תמותה ללא קשר למה שעשו בחיים. אף אחד לא חסין ממחלות, תהפוכות גורל אחרות, בני אדם יכולים להצטיין בדבר אחד ולא להבין במשהו אחר.
אני מנסה תמיד לזכור את הפגיעות שלי ושל בני אדם. אני אומר לעצמי: איך היית מתנהג לו
לא היית ישן שתי יממות, או הייתה רעב, או לו היה לך חום או כאב שיניים, או לו היה לך
מאוד קר או מאוד חם. לי זה עוזר להתייחס יותר בסלחנות לעצמי ולאנשים.
