יש אנשים, שיושבים מול השמיים הכחולים ולא רואים אותו.
יש גם כאלה שראו שמיים כחולים אפילו במחנה ריכוז.
באחת הספרים של ויקטור פרנקל, הוא תיאר איך זה עזר לו במקום להסתכל על הלכלוך ועל גדר טייל, הוא הסתכל על השמיים מעל המחנה. את זה - אף אחד לא יכול היה לקחת לו.
הוא ראה שם חופש, ראה יופי, דמיין על האנשים שהוא אוהב.
