לכל אדם כדאי לכתוב את התוכניות החיים שלו.
כמובן, אף אחד לא יודע, מה ילד יום, אבל שווה לכתוב כמה תכניות אלטרנטיביות. אני עשיתי כאלה בגיל צעיר.
לא חייבי, שהכול יתפתח בדיוק לפי התוכניות, אבל אם אדם כותב, מה היה רוצה לעצמו בכל מני אספקטים של החיים, יותר קשה לפספס אותם, אם ייווצרו תנאים.
אם מוכנים להשקיע מחשבה ועבודה, אפשר לחלק את התוכניות לפי תחומים. למשל 1.מקצוע, 2.מגורים, 3. חיים האישיים. 4. שאיפות אינטלקטואליות. 5. שאיפות כלכליות ועוד – כל מה שנראה לאדם חשוב בחיים.
למה? הרי החיים בלתי צפויים. הרבה דברים לא ניתן לצפות מראש, למשל, בריאות, מצב כלכלי, תהפוכות פוליטיות, מצב ביטחוני וכו..
הרעיון הוא כזה: אם אדם לא מתכנן מראש בגלל אי וודאות, ומסתמך רק על האינטואיציה מהיום להיום, משעה לשעה, הוא למעשה חיי על טייס אוטומטי. טייס אוטומטי – זה תוכנה הישנה, שנוצרה אי שם בילדות, ולרוב לא מודעת. היא יכולה לא להתאים לא לתנאים המשתנים, ולא לשאיפות של בנאדם. אצל רבים היא לא מוצלחת במיוחד.
אם אדם משקיע עבודה ביצירת תכניות אלטרנטיביות, הוא מחפש בסביבה תנאים להגשמה שלהם. אף אחד לא יכול להבטיח, שיהיו כל התנאים, אבל הוא יודע את הכיוונים, שטובים לו, ומחפש את התנאים.
אפשר להתאים את התכניות אלטרנטיביות לתנאים משתנים. אדם, שיודע את הכיוונים ואת המטרות האידאליות, שולט יותר בחיים שלו, ממישהו, שגם לא שולט במה שלא תלוי בו, וגם לא יודע, מה היה רוצה להשיג.
צריך לזכור, שזה רק תכניות. זה לא להשיג או למות. חייבים גמישות.
אפשר להתאים את התכניות למצבים בחיים.
ההבדל הוא בין מודעות לתגובות אוטומטיות, כלומר – לא מודעות.