באופן פרטי, רופא יכול להקצות להתייעצות מספיק זמן. לא בלחץ, פחות סיכוי לטעויות. גם הוא וגם המטופלים יותר רגועים.
זה אחת הסיבות, שעזבתי את השירות הציבורי. למשל הייתי יושב עם המטופל מוזמן או דחוף, נכנסת מזכירה, באלימות דופקת לך עם 4 תיקים על השולחן, של אנשים שלא היו מוזמנים, אולי סתם עברו על יד המרפאה, או לא באו, כאשר היו מוזמנים. אז הם באים ומנדנדים למזכירה. מזכירה בשביל להתפטר מהם, מלחיצה את הרופא: תראה אותו 5 דקות. הוא רק צריך תרופה. זה מאוד מלחיץ. מה אתה יכול לעשות ב 5 דקות. אז אתה יושב אתו כמה שצריך, ואז מישהו שמוזמן מלחיץ את המזכירה, ומזכירה מתעצבנת על הרופא: הוא מחכה כבר חצי שעה!. למה אתה לא מקבל אותו. אני יכולתי לעזוב. מה יעשה מנתח לב וגניקולוג, בלי בית חולים וכל החוליות, שמאפשרות לו לבצע את הניתוחים?
שאין לחץ, אז האווירה יותר נעימה, והשירות יותר טוב. אני בקליניקה פרטית שלי במהלך
השנים, ראיתי לא מעט מטופלים שאובחנו לא נכון במסגרות ציבוריות, על ידי רופאים, שאני
יודע, שהם בסדר, ושהטעויות - הן בגלל בעיות במערכת הציבורית, אבל חולים יכולים שנים
ללכת עם אבחנה לא נכונה בתיק, ובגלל זה - גם הטיפול לא נכון.