הייתי ילד קטן, 5-6. אבא שלי כנראה עשה עסקה עם נהג מעבודה שלו, אולי בחור יהודי. אני זוכר אותו שחרחר, עם אף כזה יהודי מאוד.
נסענו בג'יפ אמריקאי צבאי פתוח, כמו רואים בסרטי מלחמה אמריקאים. נשארו כאלה אחרי המלחמה והבעירו אותם לכל מני מוסדות אזרחיים.
נסענו לתחנת קמח, איפה שעבד קרוב משפחה שלנו, והוא נתן לנו שני בקבוקי שמן חמניות בבקבוקים של יין. היו סגורים עם פקק מאולתר מעיתון. בקבוק אחד לנו ובקבוק אחד לנהג. אני זוכר את הפחד ואת המהירות שהם עשו את זה, כנראה שאף אחד לא יראה שגנבו שני בקבוקי שמן.
אלה באמת היו החיים. אני זוכר רעב רק בגיל 11-12. לפני זה, כנראה ידעו להכיל אותנו
במוצרי קמח, תפוחי אדמה, חביטות. לא זוכר רעב בילדות.
