בשבילי, כתיבה אישית – זה משהו מאוד יצירתי. לדוגמה, אני עובר על היומנים הישנים שלי, בערך מ 1979. אני מרגיש, כמה חשוב היה מה שכתבתי אז, וכמה חשוב זה היום. במקומות מסוימים, אני מוסיף תובנות יותר מאוחרות, מפתח מחשבות, רואה איפה צדקתי, ואיפה טעיתי. רואה, איך התפתחו הדברים, שחשבתי עליהם פעם. חשוב לי גם להיזכר, מה העסיק את נפשי ואת מחשבתי פעם.
לדעתי, זה יתרון התפתחותי עצום, לכתוב על עצמך לעצמך ועם עצמך. בכתיבה מסוג זה, לא צריך לעשות צנזורה, להסתיר שום דבר, ליפות מציאות. יחד עם זאת, ניתן לתכנן מציאות, כמו שרצית, שתהיי בעבר, או תהייה בעתיד.
כמובן, אם היה לי אז, מישהו, שאני יכול לחלוק אתו את המחשבות הכי כמוסות שלי, הייתי מגיע לתובנות הרבה יותר משמעותיות, מתקן טעויות מהעבר, ובונה תכניות יותר טובות, ממה שבניתי עם עצמי.
