רביעי, 08 מאי 2013 13:18

שיקום מיני של חולי נפש

נכתב על ידי 
דרג את המאמר
(0 votes)

 

הרצאה בכנס פסיכולוגים באוניברסיטת ת"א - 1998

 

ד"ר מרק רויטמן

 

1.כמה מכם חושבים שחיי המין הם חלק חשוב בחיים של בן אדם?

2.כמה מכם עובדים עם חולי נפש?

3.כמה מכם מדברים באופן קבוע עם כל המטופלים שלכם על חיי המין שלהם?

4.כמה מכם מדברים עם המטופלים שלהם על חיי המין שלהם מפעם לפעם?

5.למה אתם חושבים שזה קורה?

6.מי מכם חושב שבלימודים הפורמליים שלו קיבל מספיק ידע בנושאים של מיניות?

 

 

מהן הקבוצות העיקריות שבהן מטפלים אנשי בריאות הנפש?

 

 

1.חולים סכיזופרניים

2.חולים אפקטיביים

3.הפרעות אישיות

4.הפרעות אפקטיביות אצל בעלי הפרעות אישיות.

 

אצל כל הקבוצות האלה קיימות בעיות המיוחדות לכל קבוצה ומשותפות לכל הקבוצות גם יחד.

 

 

בין הבעיות:

 

 

1.חוסר במיומנויות חברתיות.

2.קשיים ביצירת קשר.

3.קשיים בשמירה על קשר.

4.חוסר ידע ומיומנויות בתחום המיני.

5.בעיות בחשק מיני כסימפטום למחלה.

6.בעיות חשק כתופעות לוואי של טיפולים תרופתיים.

7.שינויים הורמונליים כתוצאה מטיפול תרופתי.

8.בעיות זיקפה ושפיכה כתוצאה מהמחלה ומטיפולים תרופתיים.

9.הפרעות בדימוי הגוף האופייניות גם לחולים סכיזופרניים וגם לחולים אפקטיביים.

 

ריטה, בת 29, פנתה אלי בעקבות כתבה בעיתון על טיפול מיני. לפגישה ראשונה הגיעה לבד. ריטה היא רופאה, 5 שנים בארץ, מתמחה בבית חולים. היא נשואה 4 שנים לדני, בן 26, בעל תואר בכלכלה ומובטל.

 

ריטה פנתה אלי בגלל שמאז גיל 16 לא חוותה אורגזמה.

 

בגיל 16 היא הרתה לגבר מבוגר ממנה ונשוי, ונאלצה לבצע הפלה. מאז ועד הנישואין היו לה מספר קשרים מיניים עם גברים שונים, אבל היא אף פעם לא הגיעה לאורגזמה בזמן קיום יחסי מין או משחקים מיניים. היא לא אוננה כי גם באוננות לא חוותה אורגזמה וגם רגילה הייתה לראות פעילות זאת כמזיקה ומביכה.

 

בפגישה ראשונה בלט העצב בפניה. היא לא חייכה, התלוננה על עייפות. התעורר בי חשד למצב דיכאוני. כאשר בדקתי זאת לעומק התגלה שקיימים כל הסימפטומים הקליניים של דיכאון, כולל הפרעות בשינה, שינויי בוקר ערב בהרגשה הכללית, חוסר תיאבון. הסתבר שהמצב הזה קיים אצלה שנים בשינויים קלים. הסברתי לריטה שאין כל טעם להתחיל בטיפול מיני כל עוד היא ממשיכה לסבול מדיכאון. אמרתי לה שיתכן שכאשר מצב הדיכאון ישתפר היא תתחיל ליהנות ממין כולל אורגזמות.

 

במשך 4 שבועות ריטה לקחה Prozac, וכצפוי מצב רוחה השתפר. השתפר גם מצבה הגופני. נעלמו אי השקט והעייפות, השתפרה השינה והתיאבון. הופיע חיוך על פניה. למרות השיפור במצבה הנפשי, היא עדיין לא הייתה מסוגלת להגיע לאורגזמה. אז הוחלט שהמשך הטיפול יהיה טיפול מיני זוגי.

 

לפגישה הבאה באה עם דני. דני צעיר ממנה, מאד אינטליגנטי, נראה ממורמר.

הוא דיבר בפסימיות על זה שלמרות שסיים תואר ראשון לא יכול למצוא עבודה.

דני בא ממשפחה הרוסה. אביו נשוי בחו"ל ועם אמו הוא לא מדבר כבר שנים.

 

הוא גם לא רואה סיכוי שטיפול מיני יצליח בגלל שריטה לדבריו, תמיד עייפה אחרי עבודה קשה ותורנויות, והם מגיעים ליחסי מין לעתים רחוקות בשעות המאוחרות של הלילה, כאשר שניהם עייפים. כל האקט המיני כולל גירוי קצר של אברי המין עד לזיקפה אצל דני, חדירה בתנועה קבועה עד השפיכה, נמשך דקות אחדות.

 

דני הסתכל עלי במבט של ספק וחשדנות כאשר נתתי להם את שיעורי הבית הראשונים: במשך שבוע כל יום ללטף את הידיים אחד לשני במשך חצי שעה כל אחד, ולהימנע מכל מגע פיזי אחר כולל יחסי מין. דני שאל אם הוא יכול לראות טלוויזיה בזמן התרגיל. בפגישה הבאה הם סיפרו שמאוד נהנו מהליטוף ושלא תיארו לעצמם שאפשר להתעסק רק עם הידיים במשך שעה שלמה ושזה בכלל לא היה משעמם.

 

שיעורי הבית הבאים היו ליטוף של הידיים, הראש והפנים. גם הפעם ללא כל מגע מחוץ לתרגיל. את שיעורי הבית שאני נותן, אני מלווה בצפייה בסרטים לימודיים, הסבר ציורי כמה נעים וקל לבצע את התרגילים, מדגיש את חשיבות האווירה ואחריותם להצלחה או כישלון של הטיפול.

 

בפגישה הבאה דני סיפר: "אני עושה את התרגיל, ריטה- לא. אחרי חמש דקות היא מתנפלת עלי ואונסת אותי". לעצמי חשבתי שזה סימן מעודד, אבל אם הם לא יבצעו את התרגילים הם מהר מאוד יחזרו למין לא מספק כפי שהיה קודם, לכן אישרתי להם לעשות מה שהם רוצים אבל רק אחרי ביצוע כל התרגילים.

 

כפי שקורה בכל טיפול, חייבת לבוא הנסיגה. במשך כמה שבועות הם לא ביצעו את התרגילים בתירוצים שונים: היו עייפים, היו צריכים לנסוע, עבדו מאוחר, באו אורחים. באחת הפגישות דני ביקש לדבר על עצמו. הוא סיפר שהוא מרגיש אי שקט, חולשה, חרדה. הזמנתי אותו לפגישה בנפרד. התברר שגם הוא סובל מתסמונת חרדתית דיכאונית על כל הסימפטומים הנפשיים והגופניים שבזה.

 


המלצתי גם לו לקחת Prozac, במקביל המשכנו בתרגילי Sensate Focus.

 

תוך כמה שבועות דני דיווח על שיפור משמעותי במצב בריאותו. נעלמו החרדות, הופיע מצב רוח. הוא מצא עבודה ונרשם והתקבל לתואר שני למקצוע מאוד מבוקש.

 

דני, כאשר יצא מהדיכאון, התברר כבחור תוסס, מלא חוש הומור וסקרנות אינטלקטואלית. הוא דיווח על שיפורים והמצאות שהכניס לתרגילי ה- Sensate Focus, הוא וריטה דיווחו בהתפעלות על תחושות חדשות שגילו בגופם – תחושות שמעולם לא חשו. הם סיפרו שלמדו לנתק את הטלפון בזמן שמחליטים על משחקים אינטימיים.

 


הם אפילו מצאו דרך -3 פעמים בשבוע לפרוס שמיכות על הרצפה באמצע הסלון כבר ב- 8 בערב ולהקדיש שעות לתרגילים ולמשחקים. הם דיווחו על מין סוער אחרי התרגילים. כל עוד תרגילי ה- Sensate Focus לא התקדמו להתעסקות ישירה באברי המין לא שאלתי אותם על אורגזמות של ריטה, למרות שחשתי שהכל הסתדר. בשלב של התרגילים עם אברי המין, דני וריטה למדו להביא אחד את השני לאורגזמה ביד, בפה במשגל.

 

בשלב מסוים לדני היו בעיות להגיע לאורגזמה כתוצאה מתופעות לוואי של הפרוזאק  אבל בעזרת תרגילים נוספים הוא התגבר על הבעיה. אחרי שנים של נתק הם ביקרו אצל אימו של דני. שניהם כל כך התלהבו מהטיפול שבלי בושה סיפרו לכל החברים שלהם על הטיפול שהם עוברים ואז התברר להם שלכל, אבל לכל החברים שלהם, יש בעיות דומות לאלו שהיו להם, אבל הם עוד לא הבשילו בשביל לפנות לטיפול.

 

 

לסיכום

 

 

דרך המקרה של דני וריטה ניתן לראות באיזה שילוב עמוק נמצאות טראומות מן העבר, מבנה של משפחות מוצא עם מחלות אפקטיביות ועם בעיות אלה או אחרות בתיפקוד המיני.

 

טיפול משולב במחלה אפקטיבית יחד עם טיפול מיני התנהגותי, הפכו זוג עצוב, ממורמר ואנורגסמי לזוג מאושר ומצליח, גם במיטה וגם מחוצה לה. כל הטיפול עד לנקודה זו נמשך 3 חודשים, כ- 12 פגישות.

 

כל הזכויות שמורות למכון השרון

 

 

Read 91890 times Last modified on שלישי, 12 נובמבר 2013 07:26
ד"ר מרק רויטמן

מומחה לפסיכיאטריה, פסיכותרפיה, טיפול מיני והיפנוזה