שאלה:
אני גבר בן 48. שנים לא הרגשתי טוב. לפעמים לקחתי כדורי הרגעה וזה עזר לי. לפעמים שיפרתי את ההרגשה שלי על ידי כמה בירות או יין. לפני כמה חודשים פניתי לפסיכיאטר, והוא איבחן אצלי מחלת דיסטימיה (דיכאון קל, אבל ממושך - מ.ר.) הוא נתן לי טיפול בתרופות נגד דיכאון. לקחתי את התרופות במשך חודש. לא הייתי בטוח שהן עוזרות לי, וגם נזקקתי ליותר זמן ומאמץ מהרגיל כדי להגיע לאורגזמה.
בהדרגה הפסקתי את הכדורים, ולתדהמתי הרגשתי מצוין במשך כשבועיים. הרגשתי כל כך טוב, כפי שלא הרגשתי בכל החיים שלי. חשתי מלא אנרגיה, היה לי מצב רוח טוב, הייתי מלא אופטימיות.
אחרי כשבועיים ההרגשה הזאת חלפה, וחזרתי למצבי שלפני הטיפול. איך אתה מסביר שדווקא הפסקת הטיפול גרמה לשיפור כל כך משמעותי במצבי?
תשובה:
בלי להכיר אותך אישית, קשה לתת לך תשובה מדויקת, אך ניתן להעלות כמה השערות:
יכול להיות שנטילת תרופות במשך חודש לא הספיקה לך. לפעמים דרוש קצת יותר זמן (עד שישה שבועות) עד שהתרופות מתחילות להשפיע. התרופות נשארות בגוף עוד כשבוע אחרי שמפסיקים את נטילתן, לכן יכול להיות שההשפעה שלהן הגיעה לשיא דווקא כאשר הפסקת את נטילתן, ואם היית ממשיך לקחת אותן, ההרגשה הטובה שאתה מתאר הייתה נשארת. לא פעם שומעים ממטופלים שמתמידים בטיפול, שההרגשה שלהם השתפרה פלאים, ושהם מרגישים כפי שמעולם לא הרגישו.
במקרים נדירים הפסקה פתאומית של תרופות נוגדות דיכאון גורמת למצב הנקרא היפומניה. מצב זה מאופיין בעודף אנרגיה, מהירות בלתי רגילה של החשיבה, דיבור מהיר וחידודי לשון. מצב זה חולף תוך כמה ימים או שבועות מעצמו.
קיימת גם קבוצת החולים במחלה דו-קוטבית (מניה-דפרסיה) - מאובחנת או שלא מאובחנת. נוגדי דיכאון יכולים להעביר אותם במהירות מהשלב הדיכאוני לשלב המני או ההיפומני - (מצב מני קל).
התופעה של קושי להגיע לאורגזמה למרות זקפה טובה מופיעה אצל חלק מהמטופלים. רבים מברכים על התופעה, כי זה מאפשר להם להאריך את המשגל ככל שירצו. לאלו שזה גורם לקושי, ניתן להחליף את התרופה או להוסיף תרופה אחרת שמבטלת את התופעה.
29.01.2004
כל הזכויות שמורות למכון השרון