שאלה:
אני בן 28, גר עם ההורים. מדאיג אותי מה שקורה לאחותי הקטנה. היא בת 23, ושמתי לב שהיא אוכלת המון. גם בין הארוחות היא כל הזמן זוללת חטיפים, גלידה ,עוגיות. היא בכלל לא שמנה. הייתי אומר שהיא חתיכה.
לאחרונה התברר לנו שאחרי שהיא זוללת "בלי הכרה", היא נכנסת לשירותים ומקיאה הכול. ניסיתי לדבר איתה. בהתחלה היא הכחישה, אמרה שהיה לה קלקול קיבה, אבל אחרי כמה פעמים שתפסנו אותה - היא הודתה.
דרשנו הסבר למעשיה, אך היא רק בוכה ונסגרת עוד יותר. האם כדאי לשמור עליה שלא תקיא או לעזוב אותה שתעשה מה שהיא רוצה?
תשובה:
אם ההתנהגות שאתה מתאר - אכילה בכמויות ואחר כך הקאה בשביל להיפטר מקלוריות עודפות - חוזרת על עצמה כדפוס התנהגות קבוע, מדובר, קרוב לוודאי ,בהפרעת אכילה שנקראתBulimia Nervosa (B.N.) או – בולימיה .
משקל נורמאלי לא צריך להטעות, היות שרוב הסובלים מההפרעה לא סובלים מעודף משקל .בנוסף להקאה, אנשים שסובלים מבולימיה משתמשים לפעמים לרעה בתרופות משלשלות ותרופות מדכאות תיאבון שמכילות חומרים ממריצים.
כל הדפוסים הללו גורמים לנזקים רציניים לגוף ולנפש. הקאה של שלוש פעמים בשבוע או יותר יכולה לגרום לשינויים קשים בהרכב הדם עם השפעות מסוכנות על קצב הלב. תרופות ממריצות עלולות להביא להתמכרות, הפרעות שינה, התפתחות של פרנויה או מצב פסיכוטי.
לא ניתן לגרום לשינוי בהתנהגות אצל אדם הסובל מ - B.N.על ידי שכנוע או כפייה. ניסיון לתפוס ולהוכיח יכול רק לגרום לקרע במשפחה ,להחמרת המצב אצל הסובל, להחרפת דיכאון, שברוב המקרים מלווה את הפרעת אכילה, להחרפה של בעיות נפשיות אחרות ואפילו להתאבדות.
בני משפחה צריכים להפעיל את כל הרגישות וההבנה כדי להביא את הסובל לבדיקות רפואיות כלליות, ואחר כך להתייעצות עם פסיכיאטר. שילוב של טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה יכולים להביא לשיפור במצב.
1999-2003
כל הזכויות שמורות למכון השרון
